Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בטבת תשפ״ד | 4 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סג

הדף היום מוקדש ע"י לורנס ומישל ברקוביץ לע"נ ד"ר ג'סי ברקוביץ בסיום השלושים לפטירתו, ולאירוסין של בתם אריאלה לאמיתי אבוזגלו. ובהודיה לקב"ה שהציל את יאיר ברקוביץ והעניק לו את הכוח במאמציו ההרואיים בקרב גולני ב-12 בדצמבר בעזה ועל המשך מתן הגנה לאמיתי, יאיר, ואיילת.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן בלונג איילנד לכבוד הולדת הנכדה הלל רות לסורי דויס סטרן.

מאיפה לומדים שמשלמים תשלומי כפל על גניבת דברים שיש בהם רוח חיים וגם על דברים שאין בהם רוח חיים? אם רק מוזכרים בהמות בפסוק, מניין לנו שגם על גניבת עופות משלמים כפל? מי שטוען טענת גנב ונשבע לשקר חייב לשלם תשלומי כפל, אבל אם טענת טענת אבד, אין כפל. מאיפה לומדים דינים אלו? יש שתי דרכים שונות לדרוש את הפסוקים בשמות כב:ו-ח – האם מדובר גם על גניבה רגילה ועל טוען טענת גנב או רק על טוען טענת גנב?

דהא כל חד וחד כלל ופרט באפי נפשיה דרשינן ליה אבל עופות לא

אם כן נכתוב רחמנא חד פרטא

הי נכתוב רחמנא אי כתב רחמנא שור הוה אמינא קרב לגבי מזבח אין שאין קרב לגבי מזבח לא ואי כתב רחמנא חמור הוה אמינא קדוש בבכורה אין שאין קדוש בבכורה לא

אמרי אם כן נכתוב רחמנא שור וחמור שה למה לי שמע מינה לאתויי עופות

ואימא לאתויי עופות טהורים דומיא דשה דמטמא בגדים אבית הבליעה אבל עופות טמאים דלית בהו טומאה דלא מטמאי בגדים אבית הבליעה לא כל ריבויא הוא

וכל היכא דכתב כל ריבויא הוא והא גבי מעשר דכתיב כל וקא דרשינן ליה בכלל ופרט

דתניא ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע

אמרי בכל כללא כל ריבויא הוא ואיבעית אימא כל כללא הוא מיהו כל דהכא ריבויא הוא

מכדי כתיב מעיקרא כלל ופרט וכלל דכתיב כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמר הדר וכלל

ואי סלקא דעתך האי על כל דבר פשע נמי לכלל ופרט הוא דאתא נכתוב רחמנא להני פרטי גבי האיך כלל ופרט על כל דבר פשע למה לי שמע מינה ריבויא הוא

השתא דאמרת כל ריבויא כל הני פרטי למה לי חד למעוטי קרקע וחד למעוטי עבדים וחד למעוטי שטרות שלמה למעוטי דבר שאינו מסויים על כל אבדה לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב


באבידה משלם תשלומי כפל שנאמר על כל אבדה אשר יאמר

תנן התם היכן פקדוני אמר ליה אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה על פי עצמו משלם קרן וחומש ואשם

היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם

קתני מיהא בטוען טענת גנב דמשלם תשלומי כפל אבל בטוען טענת אבד לא משלם תשלומי כפל ואפילו טוען טענת גנב בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל

מנהני מילי דתנו רבנן אם ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר

אתה אומר בטוען טענת גנב או אינו אלא בגנב עצמו כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר

תניא אידך אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר אתה אומר בגנב עצמו או אינו אלא בטוען טענת גנב כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר

דכולי עלמא מיהת אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב כתיב מאי משמע אמר רבא אם לא ימצא כמה שאמר אלא שהוא עצמו גנבו ישלם שנים

ומנלן דבשבועה

דתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין נאמר שליחות יד למטה ונאמר שליחות יד למעלה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה

בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב היינו דכתיבי תרי קראי אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב תרי קראי למה לי

אמרי חד למעוטי טענת אבד

ולמאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב דלא מייתר למעוטי טענת אבד מנא ליה מגנב הגנב

ולמאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב דמיעט ליה טוען טענת אבד גנב הגנב מאי דריש ביה

אמר לך מבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב דהאי גנב הגנב אפקיה למעוטי טענת אבד דרבי חייא בר אבא מנא ליה

אמר לך הקישא הוא ואין משיבין על הקישא

בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב גנב עצמו מנא ליה

וכי תימא ליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן בשבועה אף כאן בשבועה

נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה דתנא דבי חזקיה יאמר שור וגניבה והכל בכלל

אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח אף כל קרב לגבי מזבח מה יש לך להביא שה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא סג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סג

דהא כל חד וחד כלל ופרט באפי נפשיה דרשינן ליה אבל עופות לא

אם כן נכתוב רחמנא חד פרטא

הי נכתוב רחמנא אי כתב רחמנא שור הוה אמינא קרב לגבי מזבח אין שאין קרב לגבי מזבח לא ואי כתב רחמנא חמור הוה אמינא קדוש בבכורה אין שאין קדוש בבכורה לא

אמרי אם כן נכתוב רחמנא שור וחמור שה למה לי שמע מינה לאתויי עופות

ואימא לאתויי עופות טהורים דומיא דשה דמטמא בגדים אבית הבליעה אבל עופות טמאים דלית בהו טומאה דלא מטמאי בגדים אבית הבליעה לא כל ריבויא הוא

וכל היכא דכתב כל ריבויא הוא והא גבי מעשר דכתיב כל וקא דרשינן ליה בכלל ופרט

דתניא ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע

אמרי בכל כללא כל ריבויא הוא ואיבעית אימא כל כללא הוא מיהו כל דהכא ריבויא הוא

מכדי כתיב מעיקרא כלל ופרט וכלל דכתיב כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמר הדר וכלל

ואי סלקא דעתך האי על כל דבר פשע נמי לכלל ופרט הוא דאתא נכתוב רחמנא להני פרטי גבי האיך כלל ופרט על כל דבר פשע למה לי שמע מינה ריבויא הוא

השתא דאמרת כל ריבויא כל הני פרטי למה לי חד למעוטי קרקע וחד למעוטי עבדים וחד למעוטי שטרות שלמה למעוטי דבר שאינו מסויים על כל אבדה לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב


באבידה משלם תשלומי כפל שנאמר על כל אבדה אשר יאמר

תנן התם היכן פקדוני אמר ליה אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה על פי עצמו משלם קרן וחומש ואשם

היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם

קתני מיהא בטוען טענת גנב דמשלם תשלומי כפל אבל בטוען טענת אבד לא משלם תשלומי כפל ואפילו טוען טענת גנב בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל

מנהני מילי דתנו רבנן אם ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר

אתה אומר בטוען טענת גנב או אינו אלא בגנב עצמו כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר

תניא אידך אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר אתה אומר בגנב עצמו או אינו אלא בטוען טענת גנב כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר

דכולי עלמא מיהת אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב כתיב מאי משמע אמר רבא אם לא ימצא כמה שאמר אלא שהוא עצמו גנבו ישלם שנים

ומנלן דבשבועה

דתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין נאמר שליחות יד למטה ונאמר שליחות יד למעלה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה

בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב היינו דכתיבי תרי קראי אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב תרי קראי למה לי

אמרי חד למעוטי טענת אבד

ולמאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב דלא מייתר למעוטי טענת אבד מנא ליה מגנב הגנב

ולמאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב דמיעט ליה טוען טענת אבד גנב הגנב מאי דריש ביה

אמר לך מבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב דהאי גנב הגנב אפקיה למעוטי טענת אבד דרבי חייא בר אבא מנא ליה

אמר לך הקישא הוא ואין משיבין על הקישא

בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב גנב עצמו מנא ליה

וכי תימא ליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן בשבועה אף כאן בשבועה

נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה דתנא דבי חזקיה יאמר שור וגניבה והכל בכלל

אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח אף כל קרב לגבי מזבח מה יש לך להביא שה


גלול כלפי מעלה