Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בטבת תשפ״ד | 6 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סה

רב קבע כי גנב חייב להחזיר את הקרן לפי השווי בזמן הגניבה ותשלום הכפל והתשלומי ארבעה וחמשה לפי השווי בהעמדה בדין (או לפני טביחה/מכירה). רב ששת מעלה קושי נגד רב משתי ברייתות, אך מתרצים. אך מגבילים את דינו של רב לאחר קושיית רב ששת. מביאים ברייתא לתמוך ברב, אך רבא דוחה את ההוכחה. רבי אילעא דן במקרה שנגנבה בהמה כעגל אך הופכת לשור לפני התשלום ופוסק על פי מה משלם הגנב. רבי חנינא מעורר קושי על פסיקתו של רבי אילעא מברייתא. מה הבסיס למחלוקת ביניהם?

אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין תלמוד לומר אם המצא תמצא מכל מקום

אם כן לימא קרא או המצא המצא או תמצא תמצא מדשני קרא שמע מינה תרתי

גופא אמר רב קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

מאי טעמא דרב אמר קרא גניבה וחיים אמאי קאמר רחמנא חיים בגניבה אחייה לקרן כעין שגנב

אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא כחושה והשמינה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב

אמרי משום דאמר ליה אנא פטימנא ואת שקלת

תא שמע שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב

התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא כי קאמר רב ביוקרא וזולא הוא דקאמר

היכי דמי אילימא דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה זוזי קרן כעין שגנב לימא פליגא דרב אדרבה דאמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה זוזי תברה או שתייה משלם ארבע איתבר ממילא משלם זוזא

אמרי כי קאמר רב כגון דמעיקרא שויא ארבע ולבסוף שויא זוזא קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

תני רבי חנינא לסיועיה לרב בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והודה ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם וחומשו עולה לו בכפילו דברי רבי יעקב


וחכמים אומרים בראשו וחמשתיו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש רבי שמעון בן יוחאי אומר אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל

קתני מיהת חומשו עולה לו בכפילו דברי רבי יעקב היכי דמי אילימא דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא ארבעה חומשו עולה לו בכפילו

כפילא ארבעה וחומשא זוזא אלא לאו דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא זוזא דכפילא זוזא וחומשיה זוזא

אלמא קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

אמר רבא לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה ודקא קשיא כפילא ארבעה וחומשיה זוזא הכא במאי עסקינן כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים והודה והתורה אמרה וחמשתיו

התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת

אמר מר וחכמים אומרים בראשו וחמשתיו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש אבל אשם מייתי

מאי שנא חומש דלא משלם דכתיב בראשו וחמשתיו אשם נמי לא משלם דהא כתיב בראשו וחמשתיו ואת אשמו

אמרי לך רבנן את פסקיה קרא

ורבי שמעון בן יוחאי ואת ערביה קרא ורבנן אמרי לך לא ליכתוב רחמנא לא ויו ולא את

ורבי שמעון בן יוחאי אמר לך את לא סגיא דלא כתב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט הלכך אתא ויו ערביה קרא

אמר רבי אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

איתיביה רבי חנינא לרבי אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב ואי סלקא דעתך קנייה בשינוי אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמר ליה ואלא מאי שינוי לא קני אמאי משלם כעין שגנב לשלם כי השתא

אמר ליה כי השתא היינו טעמא דלא משלם משום דאמר ליה תורא גנבי ממך דיכרא גנבי ממך אמר ליה רחמנא ניצלן מהאי דעתא אמר ליה אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך

מתקיף לה רבי זירא וניקנינהו בשינוי השם

אמר רבא שור בן יומו קרוי שור איל בן יומו קרוי איל שור בן יומו קרוי שור דכתיב שור או כשב או עז כי יולד

איל בן יומו קרוי איל דכתיב ואילי צאנך לא אכלתי אילים הוא דלא אכל כבשים אכל אלא לאו שמע מינה איל בן יומו קרוי איל

מכל מקום קשיא אמר רב ששת הא מני בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני

דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין

מאי טעמא דבית שמאי דכתיב גם לרבות שינוייהם ובית הלל הם ולא שינוייהם

ובית שמאי ההוא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא סה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סה

אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין תלמוד לומר אם המצא תמצא מכל מקום

אם כן לימא קרא או המצא המצא או תמצא תמצא מדשני קרא שמע מינה תרתי

גופא אמר רב קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

מאי טעמא דרב אמר קרא גניבה וחיים אמאי קאמר רחמנא חיים בגניבה אחייה לקרן כעין שגנב

אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא כחושה והשמינה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב

אמרי משום דאמר ליה אנא פטימנא ואת שקלת

תא שמע שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב

התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא כי קאמר רב ביוקרא וזולא הוא דקאמר

היכי דמי אילימא דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה זוזי קרן כעין שגנב לימא פליגא דרב אדרבה דאמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה זוזי תברה או שתייה משלם ארבע איתבר ממילא משלם זוזא

אמרי כי קאמר רב כגון דמעיקרא שויא ארבע ולבסוף שויא זוזא קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

תני רבי חנינא לסיועיה לרב בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והודה ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם וחומשו עולה לו בכפילו דברי רבי יעקב


וחכמים אומרים בראשו וחמשתיו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש רבי שמעון בן יוחאי אומר אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל

קתני מיהת חומשו עולה לו בכפילו דברי רבי יעקב היכי דמי אילימא דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא ארבעה חומשו עולה לו בכפילו

כפילא ארבעה וחומשא זוזא אלא לאו דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא זוזא דכפילא זוזא וחומשיה זוזא

אלמא קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין

אמר רבא לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה ודקא קשיא כפילא ארבעה וחומשיה זוזא הכא במאי עסקינן כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים והודה והתורה אמרה וחמשתיו

התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת

אמר מר וחכמים אומרים בראשו וחמשתיו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש אבל אשם מייתי

מאי שנא חומש דלא משלם דכתיב בראשו וחמשתיו אשם נמי לא משלם דהא כתיב בראשו וחמשתיו ואת אשמו

אמרי לך רבנן את פסקיה קרא

ורבי שמעון בן יוחאי ואת ערביה קרא ורבנן אמרי לך לא ליכתוב רחמנא לא ויו ולא את

ורבי שמעון בן יוחאי אמר לך את לא סגיא דלא כתב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט הלכך אתא ויו ערביה קרא

אמר רבי אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

איתיביה רבי חנינא לרבי אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב ואי סלקא דעתך קנייה בשינוי אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמר ליה ואלא מאי שינוי לא קני אמאי משלם כעין שגנב לשלם כי השתא

אמר ליה כי השתא היינו טעמא דלא משלם משום דאמר ליה תורא גנבי ממך דיכרא גנבי ממך אמר ליה רחמנא ניצלן מהאי דעתא אמר ליה אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך

מתקיף לה רבי זירא וניקנינהו בשינוי השם

אמר רבא שור בן יומו קרוי שור איל בן יומו קרוי איל שור בן יומו קרוי שור דכתיב שור או כשב או עז כי יולד

איל בן יומו קרוי איל דכתיב ואילי צאנך לא אכלתי אילים הוא דלא אכל כבשים אכל אלא לאו שמע מינה איל בן יומו קרוי איל

מכל מקום קשיא אמר רב ששת הא מני בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני

דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין

מאי טעמא דבית שמאי דכתיב גם לרבות שינוייהם ובית הלל הם ולא שינוייהם

ובית שמאי ההוא


גלול כלפי מעלה