Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט בטבת תשפ״ד | 10 ינואר 2024
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סט

הדף היום מוקדש ע"י הלנה באום לע"נ חיה חנה אלטא בת חנה ויקותיאל יהודה.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג' איילנד לרפואת בעלה של שרון גיבן, יהודה אהרן בן רחל בתוך שאר חולי ישראל.

ר' יוחנן אמר שאי אפשר להקדיש דבר שאינה ברשותו. איך זה מסתדר עם סתם משנה במעשר שני ה:א, ור' יוחנן פוסק תמיד כסתם משנה. לאחר ניסיון ארוך לשנות את הגירסה במשנה להתאים לדברי ר' יוחנן, דוחים את האפשרות הזאת בגלל דברים אחרים שאמר ר' יוחנן (אין ברירה) שסותרים הבנה זו. לכן מסבירים שר' יוחנן פוסק כסתם משנה אחרת, משנתינו. מה הניע אותו לפסוק כמשנה שלנו ולא המשנה במעשר שני? בתוף דרבי ר' יוחנן בקשר למשנה במעשר שני, הוא אמר שר' דוסא והצנועין אמרו דבר אחד. שלושה אמוראים אומרים שאם ר' יוחנן לא היה אומר את המשפט הזה, היינו מגיעים למסקנות אחרות בכמה עניינים. מהן מסקנות אלו?

חייב אתה ליתן לו טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מאי טעמא כיון דלא פסקה מילתא אכתי גנב הוא

לא צריכא דאמרי ליה חייב אתה ליתן לו

גופא אמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה

ותנן כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזות אדמה סימנא כי אדמה מה אדמה איכא הנאה מינה אף האי נמי כי מפרקא שרי לאיתהנויי מינה

ושל ערלה בחרסית סימנא כחרסית מה חרסית שאין הנאה מינה אף האי דלית ביה הנאה מיניה

ושל קברות בסיד סימנא דחיור כעצמות וממחה ושופך כי היכי דניחוור טפי

אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בשביעית דהפקר נינהו

אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות

והצנועין מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה מחולל על המעות הללו

וכי תימא מאן תנא צנועין רבן שמעון בן גמליאל ורבי יוחנן כסתם יחידאה לא אמר

והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה

אמרי לא תימא כל הנלקט מזה אלא אימא כל המתלקט מזה

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד ורבי דוסא נלקט קאמר

דתניא רבי יהודה אומר שחרית בעל הבית עומד ואומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר

רבי דוסא אומר לעיתותי ערב אומר כל שלקטו עניים יהא הפקר

איפוך דרבי יהודה לרבי דוסא ורבי דוסא לרבי יהודה אמאי אפכת מתניתא אפכה לרבי יוחנן ואימא צנועין ורבי יהודה אמרו דבר אחד

אמרי לא סגיא דלא מתהפכת מתניתא דבהא מתניתין קתני דאית ליה לרבי יהודה ברירה ושמעינן ליה לרבי יהודה בעלמא דלית ליה ברירה דתנן


הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין

אמרי סוף סוף אמאי קא אפכת לה למתניתין משום דקשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה השתא נמי קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן

דאמרת לרבי יוחנן לא תימא כל הנלקט אלא אימא כל המתלקט אלמא אית ליה ברירה והא רבי יוחנן לית ליה ברירה

דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

אלא לעולם כל הנלקט

ורבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם וגנב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם

אלא לאו שמע מינה זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו

ומאי חזית דאזיל בתר ההיא סתמא ליעביד כי האי סתמא דצנועין

משום דמסייע ליה קרא ואיש כי יקדש את ביתו קדש לה׳ מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו

אמר אביי אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא צנועין אית להו דרבי דוסא ורבי דוסא לית ליה דצנועין

צנועין אית להו דרבי דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא עניים צריכא למימר רבי דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעבדו להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא

אמר רבא אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי מאיר היא

לאו אמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא ואפילו הכי לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשתו יסף עליו

קרייה רחמנא מעשרו ומוסיף חומש

כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב הכא קדש הלולים וכתיב גבי מעשר וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה׳ הוא קדש

מה קדש דכתיב גבי מעשר אף על גב דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי אף על גב דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה

דהא כי איתיה ברשותיה נמי הא לאו דידיה הוא והא מצי מחיל משום הכי מצי מחיל

אבל גבי לקט כיון דממונא דידיה כי איתיה ברשותיה הוא דמצי מפקר ליה כי ליתיה ברשותיה לא מצי מפקר ליה

אמר רבינא אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי דוסא היא כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא סט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סט

חייב אתה ליתן לו טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מאי טעמא כיון דלא פסקה מילתא אכתי גנב הוא

לא צריכא דאמרי ליה חייב אתה ליתן לו

גופא אמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה

ותנן כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזות אדמה סימנא כי אדמה מה אדמה איכא הנאה מינה אף האי נמי כי מפרקא שרי לאיתהנויי מינה

ושל ערלה בחרסית סימנא כחרסית מה חרסית שאין הנאה מינה אף האי דלית ביה הנאה מיניה

ושל קברות בסיד סימנא דחיור כעצמות וממחה ושופך כי היכי דניחוור טפי

אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בשביעית דהפקר נינהו

אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות

והצנועין מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה מחולל על המעות הללו

וכי תימא מאן תנא צנועין רבן שמעון בן גמליאל ורבי יוחנן כסתם יחידאה לא אמר

והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה

אמרי לא תימא כל הנלקט מזה אלא אימא כל המתלקט מזה

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד ורבי דוסא נלקט קאמר

דתניא רבי יהודה אומר שחרית בעל הבית עומד ואומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר

רבי דוסא אומר לעיתותי ערב אומר כל שלקטו עניים יהא הפקר

איפוך דרבי יהודה לרבי דוסא ורבי דוסא לרבי יהודה אמאי אפכת מתניתא אפכה לרבי יוחנן ואימא צנועין ורבי יהודה אמרו דבר אחד

אמרי לא סגיא דלא מתהפכת מתניתא דבהא מתניתין קתני דאית ליה לרבי יהודה ברירה ושמעינן ליה לרבי יהודה בעלמא דלית ליה ברירה דתנן


הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין

אמרי סוף סוף אמאי קא אפכת לה למתניתין משום דקשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה השתא נמי קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן

דאמרת לרבי יוחנן לא תימא כל הנלקט אלא אימא כל המתלקט אלמא אית ליה ברירה והא רבי יוחנן לית ליה ברירה

דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

אלא לעולם כל הנלקט

ורבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם וגנב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם

אלא לאו שמע מינה זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו

ומאי חזית דאזיל בתר ההיא סתמא ליעביד כי האי סתמא דצנועין

משום דמסייע ליה קרא ואיש כי יקדש את ביתו קדש לה׳ מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו

אמר אביי אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא צנועין אית להו דרבי דוסא ורבי דוסא לית ליה דצנועין

צנועין אית להו דרבי דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא עניים צריכא למימר רבי דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעבדו להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא

אמר רבא אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי מאיר היא

לאו אמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא ואפילו הכי לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשתו יסף עליו

קרייה רחמנא מעשרו ומוסיף חומש

כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב הכא קדש הלולים וכתיב גבי מעשר וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה׳ הוא קדש

מה קדש דכתיב גבי מעשר אף על גב דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי אף על גב דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה

דהא כי איתיה ברשותיה נמי הא לאו דידיה הוא והא מצי מחיל משום הכי מצי מחיל

אבל גבי לקט כיון דממונא דידיה כי איתיה ברשותיה הוא דמצי מפקר ליה כי ליתיה ברשותיה לא מצי מפקר ליה

אמר רבינא אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי דוסא היא כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן


גלול כלפי מעלה