Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בשבט תשפ״ד | 11 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא ע

הדף היום מוקדש ע"י רנדי שוסטר לע"נ אביה. "הוא לימד אותי לאהוב את הארץ ולאהוב ללמוד."

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי אורבך לע"נ אביה.

על פי העיקרון של רבי יוחנן שאין יכולת לקדש חפץ שנגנב ממנו כיוון שאינו מצוי כעת ברשותו, קבע רבנים בנהרדע כי אין לכתוב מסמך המתיר לאחר לתפוס מטלטלין שלו (אורכתא) שנמצא כעת בידי אחר (סוג של ייפוי כוח). יש הגורסים כי רבני נהרדעא אסרו זאת רק במקרה בו מי שהחפץ אצלו כרגע מכחיש את התביעה, שכן מתן הסמכות לאחר לגבותו ייראה כשקר. יש לכתוב את האורכתא באופן שהנציג יקבל את הזכות לחפץ/כסף שתובעים, אחרת הצד השני יכול לטעון שאין לו דין ודברים איתו. האם הנציג נחשב שליח או שותף לתביעה? מה הנפקא מינה? המשנה פוסקת שאם היו שני עדים לגניבה ושניים נוספים למכירת/שחיטת הבהמה, ניתן לשלב אלו להרשעת הגנב. האם משנה זו אינה הולכת בעקבות רבי עקיבא הסובר שאין מקבלים עדים על חצי דברה? או האם ניתן להבחין בין מקרה זה למקרה שרבי עקיבא סוברק כך (חזקה בקרקע – כששני עדים אחרים מעידים על כל שנת חזקה). המשנה פוסקת שאם מכר את הבהמה בשבת, עדיין יהיה חייב בתשלום ארבעה/חמישה. אבל ברייתא סוברת להיפך. רמי בר חמא ורב פפא מביאים כל אחד הסברים שונים למקרה בברייתא כדי למצוא דרך שניתן יהיה לחייב עונש מוות על מלאכה בשבת בדיוק באותו רגע שנכנס המכירה לתוקף.

כסתם יחידאה לא אמר

אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי אמר רב אשי לאמימר מאי טעמא אמר ליה משום דרבי יוחנן

דאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו

איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה טעמא דכפריה דמיחזי כשיקרא אבל לא כפריה כתבינן

ואמרי נהרדעי אורכתא דלא כתיב ביה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לית ביה מששא מאי טעמא משום דאמר ליה האיך לאו בעל דברים דידי את

אמר אביי ואי כתיב ביה למחצה לשליש ולרביע מיגו דמשתעי דינא אפלגא משתעי דינא אכולה

אמר אמימר אי תפס לא מפקינן מיניה רב אשי אמר כיון דכתביה ליה כל דמתעני מן דינא קבילית עלי שליח שויה

ואיכא דאמר שותפא שויה למאי נפקא מינה למיתפס פלגא והלכתא שליח שויה

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב ומכר בשבת גנב ומכר לעבודה זרה גנב וטבח ביום הכפורים

גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך מת אביו גנב וטבח ואחר כך הקדיש משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב וטבח לרפואה או לכלבים השוחט ונמצאת טריפה השוחט חולין בעזרה משלם תשלומי ארבעה וחמשה

רבי שמעון פוטר בשני אלו

גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא

דאי רבי עקיבא האמר דבר ולא חצי דבר

דתניא אמר רבי יוסי כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה ואמרי לה רבי יוחנן בן נורי אצל אבא


חלפתא אמר לו

הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים שניה בפני שנים שלישית בפני שנים מהו

אמר לו הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא שרבי עקיבא חולק בדבר שהיה רבי עקיבא אומר דבר ולא חצי דבר

אמר אביי אפילו תימא רבי עקיבא מי לא מודה רבי עקיבא בשנים אומרים קידש ושנים אומרים בעל

דאף על גב דעדי ביאה צריכי לעדי קדושין כיון דעדי קדושין לא צריכי לעדי ביאה דבר קרינא ביה

הכא נמי אף על גב דעדי טביחה צריכי לעדי גניבה כיון דעדי גניבה לא צריכי לעדי טביחה דבר קרינא ביה

ורבנן האי דבר ולא חצי דבר למעוטי מאי למעוטי אחד אומר אחד בגבה ואחד אומר אחד בכריסה

האי חצי דבר וחצי עדות הוא

אלא למעוטי שנים אומרים אחד בגבה ושנים אומרים אחד בכריסה הני אמרי קטנה היא והני אמרי קטנה היא

גנב ומכר בשבת [וכו׳] והתניא פטור

אמר רמי בר חמא כי תניא ההיא דפטור באומר לו עקוץ לך תאינה מתאינתי ותיקני לי גניבותיך

אמרי וכיון דכי תבע ליה קמן בדינא לא אמרינן ליה זיל שלים דמחייב בנפשו הוא הא מכירה נמי לאו מכירה היא

אלא אמר רב פפא באומר לו זרוק גניבותיך לחצרי ותיקני לי גניבותיך

כמאן כרבי עקיבא דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

דאי כרבנן כיון דמטיא לחצר ביתו קנה לענין שבת לא מחייב עד דמטיא לארעא

באומר לא תיקני לי גניבותיך עד שתנוח

רבא אמר לעולם כרמי בר חמא אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו ואי תבעה ליה קמן בדינא מי אמרינן ליה קום הב לה אתנן

אלא אף על גב דכי קא תבעה ליה בדינא לא אמרינן ליה זיל הב לה כיון דכי יהיב לה הוי אתנן הכא נמי אף על גב דלענין תשלומין אי תבע בדינא קמן לא אמרינן ליה זיל שלים


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא ע

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא ע

כסתם יחידאה לא אמר

אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי אמר רב אשי לאמימר מאי טעמא אמר ליה משום דרבי יוחנן

דאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו

איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה טעמא דכפריה דמיחזי כשיקרא אבל לא כפריה כתבינן

ואמרי נהרדעי אורכתא דלא כתיב ביה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לית ביה מששא מאי טעמא משום דאמר ליה האיך לאו בעל דברים דידי את

אמר אביי ואי כתיב ביה למחצה לשליש ולרביע מיגו דמשתעי דינא אפלגא משתעי דינא אכולה

אמר אמימר אי תפס לא מפקינן מיניה רב אשי אמר כיון דכתביה ליה כל דמתעני מן דינא קבילית עלי שליח שויה

ואיכא דאמר שותפא שויה למאי נפקא מינה למיתפס פלגא והלכתא שליח שויה

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב ומכר בשבת גנב ומכר לעבודה זרה גנב וטבח ביום הכפורים

גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך מת אביו גנב וטבח ואחר כך הקדיש משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב וטבח לרפואה או לכלבים השוחט ונמצאת טריפה השוחט חולין בעזרה משלם תשלומי ארבעה וחמשה

רבי שמעון פוטר בשני אלו

גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא

דאי רבי עקיבא האמר דבר ולא חצי דבר

דתניא אמר רבי יוסי כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה ואמרי לה רבי יוחנן בן נורי אצל אבא


חלפתא אמר לו

הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים שניה בפני שנים שלישית בפני שנים מהו

אמר לו הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא שרבי עקיבא חולק בדבר שהיה רבי עקיבא אומר דבר ולא חצי דבר

אמר אביי אפילו תימא רבי עקיבא מי לא מודה רבי עקיבא בשנים אומרים קידש ושנים אומרים בעל

דאף על גב דעדי ביאה צריכי לעדי קדושין כיון דעדי קדושין לא צריכי לעדי ביאה דבר קרינא ביה

הכא נמי אף על גב דעדי טביחה צריכי לעדי גניבה כיון דעדי גניבה לא צריכי לעדי טביחה דבר קרינא ביה

ורבנן האי דבר ולא חצי דבר למעוטי מאי למעוטי אחד אומר אחד בגבה ואחד אומר אחד בכריסה

האי חצי דבר וחצי עדות הוא

אלא למעוטי שנים אומרים אחד בגבה ושנים אומרים אחד בכריסה הני אמרי קטנה היא והני אמרי קטנה היא

גנב ומכר בשבת [וכו׳] והתניא פטור

אמר רמי בר חמא כי תניא ההיא דפטור באומר לו עקוץ לך תאינה מתאינתי ותיקני לי גניבותיך

אמרי וכיון דכי תבע ליה קמן בדינא לא אמרינן ליה זיל שלים דמחייב בנפשו הוא הא מכירה נמי לאו מכירה היא

אלא אמר רב פפא באומר לו זרוק גניבותיך לחצרי ותיקני לי גניבותיך

כמאן כרבי עקיבא דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

דאי כרבנן כיון דמטיא לחצר ביתו קנה לענין שבת לא מחייב עד דמטיא לארעא

באומר לא תיקני לי גניבותיך עד שתנוח

רבא אמר לעולם כרמי בר חמא אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו ואי תבעה ליה קמן בדינא מי אמרינן ליה קום הב לה אתנן

אלא אף על גב דכי קא תבעה ליה בדינא לא אמרינן ליה זיל הב לה כיון דכי יהיב לה הוי אתנן הכא נמי אף על גב דלענין תשלומין אי תבע בדינא קמן לא אמרינן ליה זיל שלים


גלול כלפי מעלה