Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בשבט תשפ״ד | 13 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא עב

רב נחמן שינה את דעתו וקבע שאם שחט או מכר בהמה שהייתה בבעלות משותפת והגנב הודה לבעל אחד, יצטרך הגנב לשלם תשלום חלקי של ארבעה/חמישה לבעל השני. אם כן, כיצד מבין רב נחמן את ההבדל בין המקרים של מי שגנב בהמה מאביו במשנה שלנו לבין המקרה במשנה הבאה – מדוע במקרה שהאב מת לפני שחיטתה, הגנב אינו צריך לשלם את תשלומי ארבעה/חמישה לאחיו? המשנה פוסקת שאם שחט בהמת חולין בתוך בית המקדש, יהיה חייב בתשלום ארבעה/חמישה. רב חביבי מסיק מכאן איך פוסקים בשאלה האם שחיטה מתחילה ועל סוף או אינה לשחיטה אלא לבסוף, וקובע שאינה אלא לבסוף. רב הונא דוחה את המסקנה של רב חביבי אך רב אשי מחזיר אותה. כיצד ניתן להסביר את הדעה האחרת על פי משנתנו. מובא גרסה אחרת של מסקנת רב חביבי מדברי המשנה, בה הם מצטטים קודם את הוויכוח על שחיטה ורב חביבי מעלה קושי  נגד רבי יוחנן (ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף) ממשנתנו. ובהמשך עונה על הקושי. המשנה מביאה צירופים שונים של עדים זוממים במקרה של גניבה וטביחה או מכירה. מה אם קבוצה אחת (שהעידו על הגניבה או רק על הטביחה/מכירה) נעשתה זוממים ולא השנייה? מה אם כולם? מה אם רק עד אחד מאחת הקבוצות נעשה לזומם? אביי ורבא חלוקים בשאלה האם עד זומם נפסל מלהיות עד מרגע שהעיד עדות שקר או מרגע שהורשעו להיות עד זומם? הגמרא מביאה את ההיגיון מאחורי כל עמדה, אבל לרבא מביאים שתי הצעות שונות להבנין שיטתו.

דלא אכלי בשרא דתורא

ואלא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה רישא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא סיפא לא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא

השוחט ונמצאת טריפה וכו׳ אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי שמע מינה אינה לשחיטה אלא לבסוף

דאי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף כיון דשחט בה פורתא אסרה אידך לא דמריה קא טבח

אמר ליה רב הונא בריה דרבא כי קא מחייב אההוא פורתא אמר ליה רב אשי לא תידחי וטבחו כולו בעינן וליכא

אלא קשיא אמר ליה הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים

איכא דמתני לה אהא אמר רבי שמעון משום דרבי לוי סבא אינה לשחיטה אלא לבסוף ורבי יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי לימא קסבר רבי יוחנן חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא


דאי סלקא דעתך דאורייתא מכי שחיט לה פורתא אסרה אידך לאו דמרה קא טבח

אמר ליה רב אחא בריה דרבא כי קא מחייב נמי אההוא פורתא אמר ליה רב אשי לא תידחיה וטבחו כולו בעינן וליכא

אלא קשיא אמר ליה הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא כי קא מחייב כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממים משלמין הכל

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים אלו ואלו נמצאו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל ואחרונים משלמין תשלומי שלשה

נמצאו אחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה

אחד מן אחרונים זוממין בטלה עדות שניה אחד מן הראשונים זוממין בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה

גמ׳ איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל

אביי אמר למפרע הוא נפסל מההוא שעתא דאסהיד הוה ליה רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד

רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל עד זומם חידוש הוא דהא תרי ותרי נינהו מאי חזית דציית להני ציית להני

הלכך אין לך בו אלא משעת חידוש ואילך

איכא דאמרי רבא נמי כאביי סבירא ליה דאמר למפרע הוא נפסל והכא היינו טעמיה דרבא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא עב

דלא אכלי בשרא דתורא

ואלא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר ליה רישא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא סיפא לא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא

השוחט ונמצאת טריפה וכו׳ אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי שמע מינה אינה לשחיטה אלא לבסוף

דאי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף כיון דשחט בה פורתא אסרה אידך לא דמריה קא טבח

אמר ליה רב הונא בריה דרבא כי קא מחייב אההוא פורתא אמר ליה רב אשי לא תידחי וטבחו כולו בעינן וליכא

אלא קשיא אמר ליה הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים

איכא דמתני לה אהא אמר רבי שמעון משום דרבי לוי סבא אינה לשחיטה אלא לבסוף ורבי יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי לימא קסבר רבי יוחנן חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא


דאי סלקא דעתך דאורייתא מכי שחיט לה פורתא אסרה אידך לאו דמרה קא טבח

אמר ליה רב אחא בריה דרבא כי קא מחייב נמי אההוא פורתא אמר ליה רב אשי לא תידחיה וטבחו כולו בעינן וליכא

אלא קשיא אמר ליה הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא כי קא מחייב כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממים משלמין הכל

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים אלו ואלו נמצאו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל ואחרונים משלמין תשלומי שלשה

נמצאו אחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה

אחד מן אחרונים זוממין בטלה עדות שניה אחד מן הראשונים זוממין בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה

גמ׳ איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל

אביי אמר למפרע הוא נפסל מההוא שעתא דאסהיד הוה ליה רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד

רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל עד זומם חידוש הוא דהא תרי ותרי נינהו מאי חזית דציית להני ציית להני

הלכך אין לך בו אלא משעת חידוש ואילך

איכא דאמרי רבא נמי כאביי סבירא ליה דאמר למפרע הוא נפסל והכא היינו טעמיה דרבא


גלול כלפי מעלה