Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בשבט תשפ״ד | 14 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא עג

הלימוד השבוע מוקדש לכבוד רבה יפה אשפטיין על ידי חברים שלה. אנו משתתפים בצערך על נפילת אחיין שלך, יקיר ימין הכסתר ז"ל שנפל בעזה.

אביי ורבא חלוקים בשאלה האם עד זומם נפסל מלהיות עד מרגע שהעיד עדות שקר או מרגע שהורשעו להיות עד זומם? הגמרא מביאה שתי הבנות שונות להבין את ההגיון שעומר מאחורי שיטת רבא ומהן הנפקא מינות ביניהם. רב אשי פוסק כאביי וזהו אחד מששת המקרים שבהם אנו פוסקים כאביי כשהוא חולק על רבא – סימן לזכור את ששת המקרים יע"ל קג"ם. מתעורר קושי נגד עמדתו של אביי ממשנתנו, אך נפתר. הגמרא מציעה שמחלוקת בין רבא לאביי בעד זומם היא גם מחלוקת בין תנאים ומביאה ברייתא להוכחה. אך הצעה זו נדחית כי יתכן שמקור הוויכוח היה בנושא אחר – האם אומרים שתוך כדי דיבור כדיבור דמי. אם הוויכוח מבוסס על תוך כדי דיבור, יוצא שיש סתירה בדברי ר' יוסי כי כאן הוא סובר שתוך כדי דיבור כדיבור דמי ובסוגיא בתמורה כו ע"א הוא פוסק שתוך כדי דיבור לאו כדיבור דמי. איך אפשר לפתור את הסתירה? רבא פוסק שאם תחילה הכחישו עדים ואחר כך באו אחרים והזימו אותם, הם נענשים בתור עד זומם כי למרות שאי אפשר להעניש עידי הכחשה, הכחשה נחשבת כהתחלה להפיכת העדים לזוממים. רבא מוכיח דבריו מברייתא.

 

משום פסידא דלקוחות

מאי בינייהו דאסהידו ביה תרי לחד ותרי לחד אי נמי דפסלינהו בגזלנותא

להך לישנא דאמרת משום חידוש ליכא להך לישנא דאמרת משום פסידא דלקוחות איכא

אמר רבי ירמיה מדפתי עבד רב פפא עובדא כוותיה דרבא רב אשי אמר הלכתא כוותיה דאביי והלכתא כוותיה דאביי ביעל קגם

תנן גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל

מאי לאו שהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגניבה וחזרו והוזמו על הטביחה

ואי סלקא דעתך למפרע הוא נפסל הני כיון דאיתזמו להו אגניבה איגלאי מילתא למפרע דכי אסהדו אטביחה פסולין הוו אמאי משלמין אטביחה

אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה

אמרי סוף סוף כי הדרי מיתזמי אגניבה איגלאי מילתא דכי אסהדו אטביחה פסולין הוו אמאי משלמי אטביחה

והלכתא שהעידו בבת אחת והוזמו

לימא כתנאי היו שנים מעידין אותו שגנב והן מעידין אותו שטבח והוזמו על הגניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

הוזמו על הטביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה

אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות בשתי עדיות ממש בשתי כתות בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה

ואמר רבי יוסי בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה כי מסהדי אגניבה והדר מסהדי אטביחה כי מתזמי אטביחה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה מהיכא תיתי הך

אלא לאו בשתי עדיות בעדות אחת כעין שתי עדיות ומאי נינהו כת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת בבת אחת לא

וסברוה דכולי עלמא תוך כדי דיבור כדיבור דמי

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל וכיון דמההיא שעתא קא מיתזמי אטביחה דקא מיתזמי איתזום אגניבה דלא מיתזמי לא איתזום

רבי יוסי סבר למפרע הוא נפסל וכיון דמיד כי אסהידו הוא דמיפסלי אי איתזמו להו אטביחה איתזמו להו נמי אגניבה דהא תוך כדי דיבור כדיבור דמי

אמרי אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי דכולי עלמא למפרע הוא נפסל אלא הכא בתוך כדי דיבור כדיבור דמי קא מיפלגי רבנן סברי תוך כדי דיבור


לאו כדיבור דמי ורבי יוסי סבר תוך כדי דיבור כדיבור דמי

וסבר רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמי והתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר

רבי יוסי אומר אם לכך נתכוון מתחילה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה

והוינן בה נמלך פשיטא

ואמר רב פפא נמלך בתוך כדי דיבור קאמרינן

אמרי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומורי דנפיש כדי שאילת הרב לתלמיד שלום עליך אית ליה

אמר רבא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחילת הזמה היא אלא שלא נגמרה

אמר רבא מנא אמינא לה דתניא מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד

היכי דמי אילימא כדקתני דליכא כת אחרינא משלמין דמי עין לעבד בתר דמפקי ליה לחירות דמי עינו קבעי שלומי

ועוד דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי ועוד שהרי הרב אומר כן הרב מי ניחא ליה

אלא לאו כגון דאתו בי תרי ואמרי הפיל את שינו סימא את עינו דבעי מיתיב ליה הרב דמי עינו ואתו בי תרי מציעאי ואמרי עינו והדר שינו דלא בעי למיתב ליה אלא דמי שינו דקא מכחשי ליה קמאי למציעאי

והיינו שהרי הרב אומר כן דניחא ליה במאי דקאמרי

וקתני ונמצאו זוממין מציעאי משלמין דמי עין לעבד

שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

אמר אביי לא

דאפכינהו ואזמינהו

ממאי


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא עג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא עג

משום פסידא דלקוחות

מאי בינייהו דאסהידו ביה תרי לחד ותרי לחד אי נמי דפסלינהו בגזלנותא

להך לישנא דאמרת משום חידוש ליכא להך לישנא דאמרת משום פסידא דלקוחות איכא

אמר רבי ירמיה מדפתי עבד רב פפא עובדא כוותיה דרבא רב אשי אמר הלכתא כוותיה דאביי והלכתא כוותיה דאביי ביעל קגם

תנן גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל

מאי לאו שהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגניבה וחזרו והוזמו על הטביחה

ואי סלקא דעתך למפרע הוא נפסל הני כיון דאיתזמו להו אגניבה איגלאי מילתא למפרע דכי אסהדו אטביחה פסולין הוו אמאי משלמין אטביחה

אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה

אמרי סוף סוף כי הדרי מיתזמי אגניבה איגלאי מילתא דכי אסהדו אטביחה פסולין הוו אמאי משלמי אטביחה

והלכתא שהעידו בבת אחת והוזמו

לימא כתנאי היו שנים מעידין אותו שגנב והן מעידין אותו שטבח והוזמו על הגניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

הוזמו על הטביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה

אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות בשתי עדיות ממש בשתי כתות בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה

ואמר רבי יוסי בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה כי מסהדי אגניבה והדר מסהדי אטביחה כי מתזמי אטביחה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה מהיכא תיתי הך

אלא לאו בשתי עדיות בעדות אחת כעין שתי עדיות ומאי נינהו כת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת בבת אחת לא

וסברוה דכולי עלמא תוך כדי דיבור כדיבור דמי

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל וכיון דמההיא שעתא קא מיתזמי אטביחה דקא מיתזמי איתזום אגניבה דלא מיתזמי לא איתזום

רבי יוסי סבר למפרע הוא נפסל וכיון דמיד כי אסהידו הוא דמיפסלי אי איתזמו להו אטביחה איתזמו להו נמי אגניבה דהא תוך כדי דיבור כדיבור דמי

אמרי אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי דכולי עלמא למפרע הוא נפסל אלא הכא בתוך כדי דיבור כדיבור דמי קא מיפלגי רבנן סברי תוך כדי דיבור


לאו כדיבור דמי ורבי יוסי סבר תוך כדי דיבור כדיבור דמי

וסבר רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמי והתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר

רבי יוסי אומר אם לכך נתכוון מתחילה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה

והוינן בה נמלך פשיטא

ואמר רב פפא נמלך בתוך כדי דיבור קאמרינן

אמרי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומורי דנפיש כדי שאילת הרב לתלמיד שלום עליך אית ליה

אמר רבא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחילת הזמה היא אלא שלא נגמרה

אמר רבא מנא אמינא לה דתניא מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד

היכי דמי אילימא כדקתני דליכא כת אחרינא משלמין דמי עין לעבד בתר דמפקי ליה לחירות דמי עינו קבעי שלומי

ועוד דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי ועוד שהרי הרב אומר כן הרב מי ניחא ליה

אלא לאו כגון דאתו בי תרי ואמרי הפיל את שינו סימא את עינו דבעי מיתיב ליה הרב דמי עינו ואתו בי תרי מציעאי ואמרי עינו והדר שינו דלא בעי למיתב ליה אלא דמי שינו דקא מכחשי ליה קמאי למציעאי

והיינו שהרי הרב אומר כן דניחא ליה במאי דקאמרי

וקתני ונמצאו זוממין מציעאי משלמין דמי עין לעבד

שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

אמר אביי לא

דאפכינהו ואזמינהו

ממאי


גלול כלפי מעלה