Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בשבט תשפ״ד | 15 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא עד

רבא ואביי חלוקים בהבנת ברייתא שגורמת להם לחלוקת בעניין האם הכחשה תחילת הזמה? אם עדים הוכחשו ואחר כך הוזמו, האם ייענשו על ההזמה? גם ר' אלעזר ור' יוחנן חלקו באותו נושא. המשנה הבאה מביאה מקרים שבהם הגונב לא יחויב על תשלומי ארבעה וחמישה. מדייקים מתחילת המשנה שהמשנה סוברת שהמודה בטביחה פטור אבל אם באו עדים אחר כך, יהיה צריך לשלם ארבעה וחמישה. רב הונא בשם רב חולק על דין זה.

מדסיפא במיפך והזמה רישא נמי במיפך והזמה

דקתני סיפא מעידנו את איש פלוני שהפיל את שן עבדו וסימא את עינו שהרי העבד אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לרב

היכי דמי אי דלא קא מודו להו בתראי בחבלא כלל דמי כוליה עבד לרב בעי שלומי ליה

אלא פשיטא דקא מודו כולהו בחבלא

ודקא אפכינן ואזמינהו

והיכי דמי אי דקא מאחרי אחורי הני בתראי אכתי דמי עבד לרב בעי שלומי

דכי מחייבי ליה לגברא אכתי גברא לאו בר חיובא הוא אלא דקא מקדמי קדומי הני בתראי

ואי דלא עמד בדין אכתי דמי כוליה עבד לרב בעי שלומי ליה דאכתי גברא לא מיחייב

אלא דעמד בדין

אמר ליה רב אחא בריה דרב איקא לרב אשי דוקיא דרבא מהיכא אילימא מרישא רישא מי קא מתכחשי מציעאי

כיון דאי לא מתזמי סהדותא כוותייהו קא קיימא דדינא כוותייהו פסקינן דיש בכלל מאתים מנה

הלכך קמאי הוא דקא מתכחשי מציעאי לא מתכחשי מידי

אמר ליה רבא סבר מדרישא בשלש כיתות סיפא נמי בשלש ודייק מסיפא

כגון דאתו בי תרי ואמרי הפיל את שינו וסימא עינו ופסקיניה לדינא אפומייהו

ואתו בי תרי אחריני ואמרי סימא את עינו והפיל את שינו דקא מכחשי להו להני קמאי ונמצאו זוממין קמאי משלמין דמי עין לרב

ואי סלקא דעתך הכחשה לאו תחילת הזמה היא אמאי משלמי הא אתכחשו להו מעיקרא אלא שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

ואביי אמר לך בשלמא רישא לא סגי דלא שלש כיתות שהרי קתני הרב אומר כן

אלא סיפא למה לי שלש כיתות שהרי העבד אומר כן

עבד כל דהו מימר אמר דניחא ליה דניפוק לחירות

מתקיף לה רבי זירא אימא סימא את עינו


ניפוק בעינו הפיל את שינו ניפוק בשינו סימא את עינו והפיל את שינו ניפוק בעינו ושינו

אמר אביי עליך אמר קרא תחת עינו ולא תחת עינו ושינו תחת שינו ולא תחת שינו ועינו

אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל

מאי לאו דהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגניבה וחזרו והוזמו על הטביחה

והא כיון שהוזמו על הגניבה לגבי טביחה הוה להו מוכחשין וקתני משלמין לו את הכל ואי סלקא דעתך הכחשה לאו תחילת הזמה היא אטביחה אמאי משלמין אלא לאו שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה

ובפלוגתא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר נהרגין וחד אמר אין נהרגין

תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר אין נהרגין דאמר רבי אלעזר עדים שהוכחשו בנפש לוקין

ואי סלקא דעתך רבי אלעזר הוא דאמר נהרגין אמאי לוקין הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו

אלא לאו שמע מינה רבי אלעזר הוא דאמר אין נהרגין תסתיים

לוקין תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני

אמר אביי בבא הרוג ברגליו

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעבודה זרה גנב משל אביו ומת אביו ואחר כך טבח ומכר גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותם משלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין חייב באחריותם פטור

גמ׳ על פי עד אחד פשיטא

אמרי הא קא משמע לן על פי עצמו דומיא דעל פי עד אחד מה על פי [עד] אחד כי אתי עד אחד מצטרף בהדיה מיחייב על פי עצמו נמי כי אתו עדים מיחייב

לאפוקי מדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור

גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה

מצאו לרבי יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות אמר לו למה אמר לו שסמיתי את עינו אמר לו אין בדבריך כלום שכבר אין לו עדים

הא יש לו עדים חייב ושמעינן מינה מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב

אמר ליה שאני רבן גמליאל דלא בפני בית דין אודי והא רבי יהושע אב בית דין הוה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא עד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא עד

מדסיפא במיפך והזמה רישא נמי במיפך והזמה

דקתני סיפא מעידנו את איש פלוני שהפיל את שן עבדו וסימא את עינו שהרי העבד אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לרב

היכי דמי אי דלא קא מודו להו בתראי בחבלא כלל דמי כוליה עבד לרב בעי שלומי ליה

אלא פשיטא דקא מודו כולהו בחבלא

ודקא אפכינן ואזמינהו

והיכי דמי אי דקא מאחרי אחורי הני בתראי אכתי דמי עבד לרב בעי שלומי

דכי מחייבי ליה לגברא אכתי גברא לאו בר חיובא הוא אלא דקא מקדמי קדומי הני בתראי

ואי דלא עמד בדין אכתי דמי כוליה עבד לרב בעי שלומי ליה דאכתי גברא לא מיחייב

אלא דעמד בדין

אמר ליה רב אחא בריה דרב איקא לרב אשי דוקיא דרבא מהיכא אילימא מרישא רישא מי קא מתכחשי מציעאי

כיון דאי לא מתזמי סהדותא כוותייהו קא קיימא דדינא כוותייהו פסקינן דיש בכלל מאתים מנה

הלכך קמאי הוא דקא מתכחשי מציעאי לא מתכחשי מידי

אמר ליה רבא סבר מדרישא בשלש כיתות סיפא נמי בשלש ודייק מסיפא

כגון דאתו בי תרי ואמרי הפיל את שינו וסימא עינו ופסקיניה לדינא אפומייהו

ואתו בי תרי אחריני ואמרי סימא את עינו והפיל את שינו דקא מכחשי להו להני קמאי ונמצאו זוממין קמאי משלמין דמי עין לרב

ואי סלקא דעתך הכחשה לאו תחילת הזמה היא אמאי משלמי הא אתכחשו להו מעיקרא אלא שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

ואביי אמר לך בשלמא רישא לא סגי דלא שלש כיתות שהרי קתני הרב אומר כן

אלא סיפא למה לי שלש כיתות שהרי העבד אומר כן

עבד כל דהו מימר אמר דניחא ליה דניפוק לחירות

מתקיף לה רבי זירא אימא סימא את עינו


ניפוק בעינו הפיל את שינו ניפוק בשינו סימא את עינו והפיל את שינו ניפוק בעינו ושינו

אמר אביי עליך אמר קרא תחת עינו ולא תחת עינו ושינו תחת שינו ולא תחת שינו ועינו

אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל

מאי לאו דהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגניבה וחזרו והוזמו על הטביחה

והא כיון שהוזמו על הגניבה לגבי טביחה הוה להו מוכחשין וקתני משלמין לו את הכל ואי סלקא דעתך הכחשה לאו תחילת הזמה היא אטביחה אמאי משלמין אלא לאו שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא

אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה

ובפלוגתא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר נהרגין וחד אמר אין נהרגין

תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר אין נהרגין דאמר רבי אלעזר עדים שהוכחשו בנפש לוקין

ואי סלקא דעתך רבי אלעזר הוא דאמר נהרגין אמאי לוקין הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו

אלא לאו שמע מינה רבי אלעזר הוא דאמר אין נהרגין תסתיים

לוקין תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני

אמר אביי בבא הרוג ברגליו

מתני׳ גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעבודה זרה גנב משל אביו ומת אביו ואחר כך טבח ומכר גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותם משלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין חייב באחריותם פטור

גמ׳ על פי עד אחד פשיטא

אמרי הא קא משמע לן על פי עצמו דומיא דעל פי עד אחד מה על פי [עד] אחד כי אתי עד אחד מצטרף בהדיה מיחייב על פי עצמו נמי כי אתו עדים מיחייב

לאפוקי מדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור

גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה

מצאו לרבי יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות אמר לו למה אמר לו שסמיתי את עינו אמר לו אין בדבריך כלום שכבר אין לו עדים

הא יש לו עדים חייב ושמעינן מינה מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב

אמר ליה שאני רבן גמליאל דלא בפני בית דין אודי והא רבי יהושע אב בית דין הוה


גלול כלפי מעלה