Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בשבט תשפ״ד | 18 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא עז

הדף היום מוקדש ע"י זאב סגל, חיה שרה ניסן, ונעמי נוי ומשפחותיהם לע״נ ר' שמואל הלוי סגל שנפטר בשיבה טובה ובשם טוב. "תלמיד חכם ישר דרך ונעים הליכות. ולרפואת כל החיילים ולשלמות עם ישראל."

הדף היום מוקדש ע"י שרה אבריק ויוסי רוזנפלד לע"נ אחיו של שרה, משה דוד בן נפתלי יוסף הלוי ולאה שהעמיד תלמידים הרבה.

אנו לומדים מפרה אדומה כי דבר שניתן לפדותו נחשב כאילו הוא נפדה. יש בזה השלכות בכמה עניינים, כגון שהוא נחשב אוכל בכדי להיות ראוי לקבל טומאה כי היה ראוי לפדות בשלב מסויים בתהליך. כדי לפתור סתירה בין האופן שבו הבינה הגמרא את עמדת רבי שמעון במשנתנו לבין דין אחר של רבי שמעון ששחיטה שאינה ראויה אינה נחשבת כשחיטה (לחייב בטביחה), הציעו רבי יוחנן וריש לקיש תשובות שונות בבבא קמא עו. מדוע כל אחד מהם לא הסביר כפי ההסבר של האחר? רבי יוחנן העדיף להסביר שהבהמות היו תמימים. תשובתו של ריש לקיש התבססה על עמדתו לגבי טיבוה ומכירה הנלמדת מהיקש – שאם אדם אינו חייב על מכירה של בהמה מסויימת, אז הוא לא יתחייב על טביחה של אותה בהמה ולכן  העדיף פירוש שהבהמה הייתה בעלת מום שכן ניתן למכור אותה, מה שאין כן בבהמה תמימה. רבי יוחנן וריש לקיש במקומות אחרים חלוקים בסוגיה זו בדיוק במקרה ההפוך – האם ניתן לחייב במכירת טריפה לפי רבי שמעון הסובר כי לא יהיה חייב בשחיטת טריפה? רבי יוחנן מעלה קושי נגד ריש לקיש מברייתא שלא לגמרי נפתרה. הברייתא שהביא רבי יוחנן נגד ריש לקיש הזכיר מקרה של גניבה ושחיטה של ​​בהמת כלאים (נולד משני סוגי בהמות שונות). הם מעלים שאלה נגד המקרה ההוא – שכן הפסוק לגבי תשלום ארבעה/חמשה מזכיר את המילה "שה" וידוע כי מילה זו נועדה להגביל את הדין רק בהמות שאינם כלאים. מדוע במקרה זה נכללים כלאים ביאסור?

פרה מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר


ואמר ריש לקיש אומר היה רבי שמעון פרה נפדית על גבי מערכתה אלמא כל העומד לפדות כפדוי דמי

בשלמא רבי יוחנן לא אמר כרבי שמעון בן לקיש דקא בעי לאוקמה למתניתין אפילו בתמימין אלא ריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן

אמר לך וטבחו ומכרו כל היכא דאיתיה במכירה איתיה בטביחה וכל היכא דליתיה במכירה ליתיה בטביחה והני קדשים הואיל דכי מזבין קדשים לא הויא מכירה ליתנהו בטביחה

ואזדו לטעמייהו דאתמר המוכר טריפה לדברי רבי שמעון רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור

רבי יוחנן אמר חייב אף על גב דליתיה בטביחה איתיה במכירה וריש לקיש אמר פטור כיון דליתיה בטביחה ליתיה במכירה

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש גנב כלאים וטבחה טריפה ומכרה משלם תשלומי ארבעה וחמשה מאי לאו רבי שמעון היא אלמא אף על גב דליתיה בטביחה איתיה במכירה

אמר ליה לא רבנן

אי רבנן טריפה במכירה איתא בזביחה ליתא

ואלא מאי רבי שמעון כלאים בטביחה איתא במכירה ליתא

אלא תנא טביחה והוא הדין למכירה אימא לרבנן נמי תנא מכירה והוא הדין לטביחה

ורבי יוחנן אמר לך האי מאי אי אמרת בשלמא רבי שמעון איידי דתנא טריפה בחדא תנא כלאים בחדא

אלא אי אמרת רבנן נערבינהו וניתנינהו גנב כלאים וטריפה טבחן ומכרן משלם תשלומי ארבעה וחמשה קשיא

כלאים שה כתיב ואמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים

שאני הכא דאמר קרא או לרבות את הכלאים

וכל או לרבות הוא והתניא שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה

אמר רבא הכא מענייניה דקרא והכא מענייניה דקרא הכא גבי גניבה דכתיב שור או שה שאי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם או לרבות כלאים גבי קדשים דכתיב כשב ועז שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם או למעט הוא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא עז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא עז

פרה מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר


ואמר ריש לקיש אומר היה רבי שמעון פרה נפדית על גבי מערכתה אלמא כל העומד לפדות כפדוי דמי

בשלמא רבי יוחנן לא אמר כרבי שמעון בן לקיש דקא בעי לאוקמה למתניתין אפילו בתמימין אלא ריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן

אמר לך וטבחו ומכרו כל היכא דאיתיה במכירה איתיה בטביחה וכל היכא דליתיה במכירה ליתיה בטביחה והני קדשים הואיל דכי מזבין קדשים לא הויא מכירה ליתנהו בטביחה

ואזדו לטעמייהו דאתמר המוכר טריפה לדברי רבי שמעון רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור

רבי יוחנן אמר חייב אף על גב דליתיה בטביחה איתיה במכירה וריש לקיש אמר פטור כיון דליתיה בטביחה ליתיה במכירה

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש גנב כלאים וטבחה טריפה ומכרה משלם תשלומי ארבעה וחמשה מאי לאו רבי שמעון היא אלמא אף על גב דליתיה בטביחה איתיה במכירה

אמר ליה לא רבנן

אי רבנן טריפה במכירה איתא בזביחה ליתא

ואלא מאי רבי שמעון כלאים בטביחה איתא במכירה ליתא

אלא תנא טביחה והוא הדין למכירה אימא לרבנן נמי תנא מכירה והוא הדין לטביחה

ורבי יוחנן אמר לך האי מאי אי אמרת בשלמא רבי שמעון איידי דתנא טריפה בחדא תנא כלאים בחדא

אלא אי אמרת רבנן נערבינהו וניתנינהו גנב כלאים וטריפה טבחן ומכרן משלם תשלומי ארבעה וחמשה קשיא

כלאים שה כתיב ואמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים

שאני הכא דאמר קרא או לרבות את הכלאים

וכל או לרבות הוא והתניא שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה

אמר רבא הכא מענייניה דקרא והכא מענייניה דקרא הכא גבי גניבה דכתיב שור או שה שאי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם או לרבות כלאים גבי קדשים דכתיב כשב ועז שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם או למעט הוא


גלול כלפי מעלה