Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בשבט תשפ״ד | 23 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא פב

הדף היום מוקדש ע"י תרי קריבושה והרב חיים הרינג לע"נ אביה, נחום מאיר בן דוד ומלכה ולכבוד נכדתם, אורלי נסה בת אבי ושינה.

עזרא תיקן עשר תקנות, ביניהם קריאת התורה בימי שני, חמישי ושבת במנחה, כביסה ביום חמישי, אכילת שום ביום שישי, חפיפת שיער לפני טבילה במקווה, טבילה לבעל קרי לפני לימוד תורה, ועוד. חלקם נוהגים עד היום ואחרים כבר לא. ישנם עשרה דינים ייחודיים הנוגעים לירושלים, רבים מהם מבוססים על העובדה שירושלים לא נתחלקה לשבטים. דיני מכירת בית בעיר מוקפת חומה אינם חלים, וכן עגלה ערופה, בית מצורע ועיר הנדחת. דינים אחרים מתייחסים להיותה עיר שבה עוברים כוהנים רבים שאינם יכולים להיטמא למת וקדשים שאינם יכולים להיטמא ולכן יש צורך בצמצום הטומאה. המשנה הזכירה איסור גידול חזירים. הגמרא מספרת את סיפורם של שני אחים מבית החשמונאים, הורקנוס ואריסטובלוס, שנלחמו זה בזה ואחד הצר על השני בירושלים. אירוע נורא התרחש וכתוצאה מכך, חכמים גזרו איסור לגדל חזירים וללמד את לבניהם חכמה יוונית.

והא כי אתא רבי אבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו ואחד אילן הסמוך למצר מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

אלא מאן תנא עשרה תנאין שהתנה יהושע רבי יהושע בן לוי הוא רב גביהה מבי כתיל מתני לה בהדיא רבי תנחום ורבי ברייס אמרי משום זקן אחד ומנו רבי יהושע בן לוי עשרה תנאין התנה יהושע

עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ודנין בשני ובחמישי ומכבסים בחמישי בשבת ואוכלין שום בערב שבת ושתהא אשה משכמת ואופה ושתהא אשה חוגרת בסינר ושתהא אשה חופפת וטובלת ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות ותיקן טבילה לבעלי קריין

שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות

ושיהו קוראין בשני ובחמישי עזרא תיקן והא מעיקרא הוה מיתקנא דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים

כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו שלשה ימים בלא תורה

מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין

ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתו למקרא בסיפרא

ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד שבת

ושיהו אוכלין שום בערב שבת משום עונה דכתיב אשר פריו יתן בעתו ואמר רבי יהודה ואיתימא רב נחמן ואיתימא רב כהנא ואיתימא רבי יוחנן זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת

תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים ויש אומרים מכניס אהבה ומוציא את הקנאה

ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים

ושתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא

ושתהא אשה חופפת וטובלת דאורייתא היא

דתניא ורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שער

אמרי דאורייתא לעיוני דלמא מיקטר אי נמי מאוס מידי משום חציצה


ואתא איהו תיקן חפיפה

ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם

ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא דכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ את בשרו במים דאורייתא הוא לתרומה וקדשים אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה

עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה ואינה מביאה עגלה ערופה ואינה נעשית עיר הנדחת

ואינה מטמאה בנגעים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות ואין עושין בה אשפתות ואין עושין בה כבשונות ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ואין מגדלים בה תרנגולין ואין מלינין בה את המת

אין הבית חלוט בה דכתיב וקם הבית אשר לו חומה לצמתת לקנה אתו לדרתיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים

ואינה מביאה עגלה ערופה דכתיב כי ימצא חלל באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואינה נעשית עיר הנדחת דכתיב עריך וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואינה מטמאה בנגעים דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים

ואין עושין בה אשפתות משום שקצים

ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא

ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא

ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים

ואין מלינין בה את המת גמרא

אין מגדלין חזירים בכל מקום תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין והיו מעלים להם תמידים

היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם למחר שילשלו דינרין בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה

באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגנות הצריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר

וחכמת יוונית מי אסירא והתניא אמר רבי בארץ ישראל


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא פב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא פב

והא כי אתא רבי אבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו ואחד אילן הסמוך למצר מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

אלא מאן תנא עשרה תנאין שהתנה יהושע רבי יהושע בן לוי הוא רב גביהה מבי כתיל מתני לה בהדיא רבי תנחום ורבי ברייס אמרי משום זקן אחד ומנו רבי יהושע בן לוי עשרה תנאין התנה יהושע

עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ודנין בשני ובחמישי ומכבסים בחמישי בשבת ואוכלין שום בערב שבת ושתהא אשה משכמת ואופה ושתהא אשה חוגרת בסינר ושתהא אשה חופפת וטובלת ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות ותיקן טבילה לבעלי קריין

שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות

ושיהו קוראין בשני ובחמישי עזרא תיקן והא מעיקרא הוה מיתקנא דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים

כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו שלשה ימים בלא תורה

מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין

ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתו למקרא בסיפרא

ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד שבת

ושיהו אוכלין שום בערב שבת משום עונה דכתיב אשר פריו יתן בעתו ואמר רבי יהודה ואיתימא רב נחמן ואיתימא רב כהנא ואיתימא רבי יוחנן זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת

תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים ויש אומרים מכניס אהבה ומוציא את הקנאה

ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים

ושתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא

ושתהא אשה חופפת וטובלת דאורייתא היא

דתניא ורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שער

אמרי דאורייתא לעיוני דלמא מיקטר אי נמי מאוס מידי משום חציצה


ואתא איהו תיקן חפיפה

ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם

ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא דכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ את בשרו במים דאורייתא הוא לתרומה וקדשים אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה

עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה ואינה מביאה עגלה ערופה ואינה נעשית עיר הנדחת

ואינה מטמאה בנגעים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות ואין עושין בה אשפתות ואין עושין בה כבשונות ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ואין מגדלים בה תרנגולין ואין מלינין בה את המת

אין הבית חלוט בה דכתיב וקם הבית אשר לו חומה לצמתת לקנה אתו לדרתיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים

ואינה מביאה עגלה ערופה דכתיב כי ימצא חלל באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואינה נעשית עיר הנדחת דכתיב עריך וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואינה מטמאה בנגעים דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים

ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים

ואין עושין בה אשפתות משום שקצים

ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא

ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא

ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים

ואין מלינין בה את המת גמרא

אין מגדלין חזירים בכל מקום תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין והיו מעלים להם תמידים

היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם למחר שילשלו דינרין בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה

באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגנות הצריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר

וחכמת יוונית מי אסירא והתניא אמר רבי בארץ ישראל


גלול כלפי מעלה