Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בשבט תשפ״ד | 4 פברואר 2024
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא צד

הדף היום מקודש ע"י הריאט הרטמן לע"נ אורי בן עמי.

אביי מביא הלכות של חמישה תנאים שונים וטוען כי כולם מסכימים ששינוי חפץ אינו משנה את הבעלות על החפץ. רבא חולק ומסביר מדוע כל מקרה הוא ייחודי ואינו יכול לשמש ללמד עיקרון כללי. מובאת סתירה בין פסיקת שמואל כאחד מאותם חמשת תנאים (רבי שמעון בן אלעזר שפוסק שאם חפץ גזול  יורד בערכו, הגנב יכול להחזיר את החפץ לפי ערכו הנוכחי) לבין אמירה אחרת של שמואל כי הגזלן משלם את ערך החפץ בשעת גזילה. מובאות שתי הצעות לפתור את הסתירה. רבי יוחנן סובר שעל פי דין תורה יש להחזיר את החפץ הגזול כפי שהוא עכשיו (אין שינוי קונה) ורק בגלל שתיקנו חכמים תקנת השבים כדי לעודד גנבים לחזור בתשובה, מחזירים את ערך החפץ משעת גזילה (שינוי קונה). הגמרא מעלה קושי בדבריו מכך שרבי יוחנן תמיד סובר כסתם משנה ובמשנה בחולין כתוב שאם צובעים את הצמר, אין חובה עוד לתתו לכהן כיון שהוא שינה ע"י צביעה, ז"א מדאורייתא שינוי קונה. כדי לפתור זאת מסבירים שכאשר אמר רבי יוחנן את דבריו, התכוון לשינוי הפיך והמשנה בחולין עוסקת בשינוי בלתי הפיך. רבי יהודה הנשיא הנהיג תקנה שגנבים ומלוים בריבית שרוצים לחזור מדרכיהם הרעות צריכים לנסות להחזיר את החפצים שגנבו/הריבית שנגבה אבל הנגזל/הלווה לא יכול לקבלם. הסיבה לפסיקה זו היא כדי לעודד תשובה של גנבים ומלווי ריבית. הגמרא מביאה שלושה מקורות שנראים סותרים הלכה זו ומיישבתאת הסתירות.

דמאספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין מאי טעמיה דבית שמאי אמר קרא גם שניהם לרבות שינוייהם ובית הלל אמר קרא הם ולא שינוייהם

ובית שמאי הא כתיב הם ההוא מיבעי ליה הם ולא ולדותיהם ובית הלל תרתי שמעת מינה הם ולא שינוייהם הם ולא ולדותיהם

ובית הלל נמי הכתיב גם גם לבית הלל קשיא

רבי אליעזר בן יעקב מאי היא

דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר בצע ברך נאץ ה׳

רבי שמעון בן אלעזר מאי היא דתניא כלל זה אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שבח שהשביח גזלן ידו על העליונה רצה נוטל שבחו רצה אומר לו הרי שלך לפניך

מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר השביחה נוטל שבחו כחש אומר לו הרי שלך לפניך דשינוי במקומו עומד

אי הכי אפילו השביח נמי אמרי מפני תקנת השבים

רבי ישמעאל מאי היא דתניא מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי עד שלא מרחו

מרחו מעשר ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה ונותן לו

אמר ליה רב פפא לאביי איכפל כל הני תנאי לאשמועינן כבית שמאי אמר ליה הכי קאמרי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

אמר רבא ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם אלא בצבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון

ועד כאן לא קאמרי בית שמאי התם אלא לגבוה משום דאימאיס

ועד כאן לא קאמר רבי אליעזר בן יעקב התם אלא לענין ברכה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה

ועד כאן לא קאמר רבי שמעון בן אלעזר התם אלא בהכחשה דהדר

ועד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא לענין פאה משום דכתיב תעזב יתירא וכי תימא ליגמר מיניה מתנות עניים שאני

כדבעי רבי יונתן דבעי רבי יונתן מאי טעמא דרבי ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה או דלמא בעלמא קסבר שינוי קונה והכא משום דכתיב תעזב יתירא

ואם תמצי לומר טעמא דרבי ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה תעזב יתירא דכתב רחמנא למה לי ותו לרבנן תעזב יתירא דכתב רחמנא למה לי

מבעי ליה לכדתניא המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין

בשלמא לרבא דאמר כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר התם בהכחשה דהדר לא קשיא כי קאמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דשינוי במקומו עומד בהכחשה דהדר וכי קאמר שמואל התם אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין בהכחשה דלא הדר

אלא לאביי דאמר כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר בהכחשה דלא הדר קאמר מאי איכא למימר

אביי מתני הכי אמר רב יהודה אמר שמואל


אמרו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר וליה לא סבירא ליה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעיניה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל מכל מקום ואם תאמר משנתנו משום תקנת השבים

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור

אמר להו ההוא מדרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן כגון שגזל עצים משופין ועשאן כלים דהוה ליה שינוי החוזר לברייתו

תנו רבנן הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו

אמר רבי יוחנן בימי רבי נשנית משנה זו דתניא מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה אמרה לו אשתו ריקה אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך ונמנע ולא עשה תשובה באותה שעה אמרו הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו אין מקבלין מהם והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו

מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אף על פי שהן יודעין שהן רבית אין חייבין להחזיר אינהו הוא דלא הא אביהם חייב להחזיר

בדין הוא דאביהם נמי אינו חייב להחזיר והא דקתני בדידהו משום דקא בעי למתני סיפא הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תנא רישא נמי בדידהו

ומפני כבוד אביהם חייבין להחזיר אקרי כאן ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך

כדאמר רב פנחס בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה איבעי ליה לאהדורי שלא הספיק להחזיר עד שמת

תא שמע הגזלנים ומלוי ברבית אף על פי שגבו מחזירין

גזלנין מאי שגבו איכא אי גזול גזול ואי לא גזול לא גזול אלא אימא הגזלנין ומאי ניהו מלוי רביות אף על פי שגבו מחזירין אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם

אלא למה מחזירין לצאת ידי שמים

תא שמע הרועים והגבאין והמוכסין תשובתן קשה ומחזירין למכירין

אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם ואלא למה מחזירין לצאת ידי שמים אי הכי אמאי תשובתן קשה

ועוד אימא סיפא ושאין מכירין יעשה בהן צרכי ציבור ואמר רב חסדא בורות שיחין ומערות אלא לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה

והשתא דאמר רב נחמן בשאין גזילה קיימת אפילו תימא אידי ואידי לאחר תקנה ולא קשיא


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

קניינו של אדם כבודו – במחשבה שניה

כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר דף מקורות בבא קמא צג להאזנה: לצפייה: מקורות: עזרי מעם ה'                                         …

בבא קמא צד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא צד

דמאספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין מאי טעמיה דבית שמאי אמר קרא גם שניהם לרבות שינוייהם ובית הלל אמר קרא הם ולא שינוייהם

ובית שמאי הא כתיב הם ההוא מיבעי ליה הם ולא ולדותיהם ובית הלל תרתי שמעת מינה הם ולא שינוייהם הם ולא ולדותיהם

ובית הלל נמי הכתיב גם גם לבית הלל קשיא

רבי אליעזר בן יעקב מאי היא

דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר בצע ברך נאץ ה׳

רבי שמעון בן אלעזר מאי היא דתניא כלל זה אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שבח שהשביח גזלן ידו על העליונה רצה נוטל שבחו רצה אומר לו הרי שלך לפניך

מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר השביחה נוטל שבחו כחש אומר לו הרי שלך לפניך דשינוי במקומו עומד

אי הכי אפילו השביח נמי אמרי מפני תקנת השבים

רבי ישמעאל מאי היא דתניא מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי עד שלא מרחו

מרחו מעשר ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה ונותן לו

אמר ליה רב פפא לאביי איכפל כל הני תנאי לאשמועינן כבית שמאי אמר ליה הכי קאמרי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

אמר רבא ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם אלא בצבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון

ועד כאן לא קאמרי בית שמאי התם אלא לגבוה משום דאימאיס

ועד כאן לא קאמר רבי אליעזר בן יעקב התם אלא לענין ברכה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה

ועד כאן לא קאמר רבי שמעון בן אלעזר התם אלא בהכחשה דהדר

ועד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא לענין פאה משום דכתיב תעזב יתירא וכי תימא ליגמר מיניה מתנות עניים שאני

כדבעי רבי יונתן דבעי רבי יונתן מאי טעמא דרבי ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה או דלמא בעלמא קסבר שינוי קונה והכא משום דכתיב תעזב יתירא

ואם תמצי לומר טעמא דרבי ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה תעזב יתירא דכתב רחמנא למה לי ותו לרבנן תעזב יתירא דכתב רחמנא למה לי

מבעי ליה לכדתניא המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין

בשלמא לרבא דאמר כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר התם בהכחשה דהדר לא קשיא כי קאמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דשינוי במקומו עומד בהכחשה דהדר וכי קאמר שמואל התם אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין בהכחשה דלא הדר

אלא לאביי דאמר כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר בהכחשה דלא הדר קאמר מאי איכא למימר

אביי מתני הכי אמר רב יהודה אמר שמואל


אמרו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר וליה לא סבירא ליה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעיניה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל מכל מקום ואם תאמר משנתנו משום תקנת השבים

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור

אמר להו ההוא מדרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן כגון שגזל עצים משופין ועשאן כלים דהוה ליה שינוי החוזר לברייתו

תנו רבנן הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו

אמר רבי יוחנן בימי רבי נשנית משנה זו דתניא מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה אמרה לו אשתו ריקה אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך ונמנע ולא עשה תשובה באותה שעה אמרו הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו אין מקבלין מהם והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו

מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אף על פי שהן יודעין שהן רבית אין חייבין להחזיר אינהו הוא דלא הא אביהם חייב להחזיר

בדין הוא דאביהם נמי אינו חייב להחזיר והא דקתני בדידהו משום דקא בעי למתני סיפא הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תנא רישא נמי בדידהו

ומפני כבוד אביהם חייבין להחזיר אקרי כאן ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך

כדאמר רב פנחס בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה איבעי ליה לאהדורי שלא הספיק להחזיר עד שמת

תא שמע הגזלנים ומלוי ברבית אף על פי שגבו מחזירין

גזלנין מאי שגבו איכא אי גזול גזול ואי לא גזול לא גזול אלא אימא הגזלנין ומאי ניהו מלוי רביות אף על פי שגבו מחזירין אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם

אלא למה מחזירין לצאת ידי שמים

תא שמע הרועים והגבאין והמוכסין תשובתן קשה ומחזירין למכירין

אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם ואלא למה מחזירין לצאת ידי שמים אי הכי אמאי תשובתן קשה

ועוד אימא סיפא ושאין מכירין יעשה בהן צרכי ציבור ואמר רב חסדא בורות שיחין ומערות אלא לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה

והשתא דאמר רב נחמן בשאין גזילה קיימת אפילו תימא אידי ואידי לאחר תקנה ולא קשיא


גלול כלפי מעלה