Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בשבט תשפ״ד | 6 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא צו

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ אביו, יוסף בן שלמה שבתאי ורחל.

הדף היום מקודש ע"י הריאט הרטמן לע"נ הוריה, פרומה בת אסתר ונחום נתן, וברוך בן הינדה ג'וספה וזאב סטילמן.

מביאים פסיקות סותרות של שמואל לגבי גביית בעל חוב (נושה) של שבח שהשביח הלוקח בקרקע שהוא גובה. באילו מצבים גובה הנושה גם את השבח? ומתי הוא צריך להחזיר את השבח ללוקח? כשהוא צריך להחזיר, הוא רק מחזיר את השווי בכסף ולא בקרקע. למה? רבא מסביר שמכיוון שמי שגונב חפץ והשביח ברשות הגזלן, השבח מגיע לגזלן, אם הגזלן מכר אותו או מת הקונה או היורשים מקבלים גם את השבח. הוא שואל על מקרה שבו הגזלן לא השביח אבל הקונה/היורש השביח – האם הם מקבלים גם את השבח? לאחר מכן הוא עונה ואומר שהם כן, מכיוון שהם רכשו את כל הזכויות שהיו לגזלן. עם זאת, הוא שואל אם זה אותו דבר אם אינו יהודי גוזל. רבינא מבהיר את המקרה בו שאל רבא את השאלה הזו. השאלה שלו נותרה ללא מענה. רב פפא ורבא מביאים מקרים שונים בהם קורה שינוי כלשהו בפריט והם קובעים האם מדובר בשינוי משמעותי שמקנה את החפץ לגזלן או לא. אם השם משתנה (שינוי שם), זה נחשב בדרך כלל לשינוי משמעותי, אבל רק אם לא ניתן להחזיר את החפץ למצבו המקורי (שינוי שאינו חוזר לברייתו). המשנה הסתיימה בשורה מיותרת המסכמת את הכלל מאחורי המקרים במשנה. הגמרא גוזרת מכאן הלכה נוספת שאם גנב טלה והוא נעשה איל, עגל והפך לשור ברשות הגנב, החפץ נרכש על ידי הגנב והוא מחזיר את ערך הבהמה בשעת הגזילה ואם הגנב מכר או שחט אותה, לא יהיה תשלום של ארבעה/חמישה שכן היא נחשבת בבעלות הגנב. במקרה דומה, אחד גנב שוורים והשתמש בהם לחרוש בשדהו וכשהחזירו את הבהמות דרש ממנו רב נחמן לשלם את שווי שבח השדה. כאשר רבא פקפק בפסיקתו, הסביר רב נחמן שהוא פסק בחומרה שכן הגנב הזה גנב פעמים רבות בעבר ולכן קנסוהו. אם חפץ יורד בערכו בידי הגנב, הגנב מחזיר את הפריט לפי שוויו בעת הגניבה, אולם אם הוא יורד בערכו בגלל נזקים שאינם ניכרים (נראים), כגון, תרומה שנטמאה, חמץ לאחר פסח, יכול הגנב להחזיר את החפץ כפי שהוא, למרות שכעת אין לו ערך.

הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא הא דלא מסיק ביה אלא כשיעור ארעא

אמר ליה הניחא למאן דאמר אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה לבעל חוב שפיר אלא למאן דאמר אי אית ליה זוזי ללוקח מצי מסלק ליה לבעל חוב לימא ליה אי הוו לי זוזי הוה מסלקינא לך מכוליה ארעא השתא הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי

אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון דשויה ניהליה אפותיקי דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזה

אמר רבא גזל והשביח ומכר וגזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר מה שהשביח הוריש

בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו

בעי רבא השביח גוי מהו אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא תקנתא לגוי ניקו ונעבוד אמר ליה לא צריכא כגון דזבניה לישראל סוף סוף הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי

לא צריכא כגון דגזל ישראל וזבנה ניהליה והשביחה גוי והדר גוי וזבנה לישראל מאי מי אמרינן כיון דמעיקרא ישראל והדר ישראל עבדי רבנן תקנתא או דלמא כיון דאיכא גוי באמצע לא עבדו ליה רבנן תקנתא תיקו

אמר רב פפא האי מאן דגזל דיקלא מחבריה וקטליה אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה לא קני מאי טעמא מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי דיקלא ועביד גובי לא קני השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי

גובי ועבדינהו כשורי קני כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי לא קני עבדינהו קצוצייתא קני

אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי קני דמעיקרא לוליבא מיקרי והשתא הוצי הוצי ועבדינהו חופיא קני מעיקרא הוצי והשתא חופיא חופיא ועבדיה שרשורא לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא

בעי רב פפא נחלקה התיומת מהו תא שמע דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול


מאי לאו הוא הדין לנחלקה לא ניטלה שאני דהא חסר לה

איכא דאמרי תא שמע דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי נחלקה התיומת נעשה כמי שנטלה ופסול שמע מינה

אמר רב פפא האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבינתא לא קני מאי טעמא דהדר משוי ליה עפרא לבינתא ועבדיה עפרא קני מאי אמרת דלמא הדר ועביד ליה לבינתא האי לבינתא אחריתי הוא ופנים חדשות באו לכאן

ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי לא קני מאי טעמא הדר עביד להו נסכא זוזי ועבדינהו נסכא קני מאי אמרת הדר עביד להו זוזי פנים חדשות באו לכאן

שחימי ועבדינהו חדתי לא קני חדתי ועבדינהו שחימי קני מאי אמרת הדר עביד להו חדתי מידע ידיע שיחמייהו

זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה זה הכלל לאתויי מאי לאתויי הא דאמר רבי אלעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

ההוא גברא דגזל פדנא דתורי מחבריה אזל כרב בהו כרבא זרע בהו זרעא לסוף אהדרינהו למריה אתא לקמיה דרב נחמן אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח

אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח אמר מי קאמינא נשיימו כוליה פלגא קאמינא אמר ליה סוף סוף גזילה הוא וקא הדרה בעינא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

אמר ליה לא אמינא לך כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי דאמר הונא חברין עלאי אנא ושבור מלכא אחי בדינא האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה

מתני׳ גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזלה

מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך

גמ׳ אמר רב פפא לא הזקינה הזקינה ממש אלא אפילו כחשה והא אנן הזקינה תנן כחשה כגון הזקינה דלא הדר בריא

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי קאמרי משמיה דרבי יוחנן אפילו גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר אמר ליה לאו אמינא לך לא תחליף גברי ההוא משמיה דרבי אלעא איתמר

רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר אמרי משום דברייתא איפכא תניא ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא רב מתניתין נמי איפכא תני

ומאי טעמיה דרב דאפיך מתניתין מקמי דברייתא אדרבה ניפוך לברייתא מקמי מתניתין אמרי רב נמי מתניתין איפכא אתניה

ואי בעית אימא כי לא אפיך חדא מקמי חדא חדא מקמי תרתי אפיך

דתניא המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה בה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות

האי הלכה כרבי מאיר הלכה כרבנן מיבעי ליה הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

קניינו של אדם כבודו – במחשבה שניה

כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר דף מקורות בבא קמא צג להאזנה: לצפייה: מקורות: עזרי מעם ה'                                         …

בבא קמא צו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא צו

הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא הא דלא מסיק ביה אלא כשיעור ארעא

אמר ליה הניחא למאן דאמר אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה לבעל חוב שפיר אלא למאן דאמר אי אית ליה זוזי ללוקח מצי מסלק ליה לבעל חוב לימא ליה אי הוו לי זוזי הוה מסלקינא לך מכוליה ארעא השתא הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי

אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון דשויה ניהליה אפותיקי דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזה

אמר רבא גזל והשביח ומכר וגזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר מה שהשביח הוריש

בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו

בעי רבא השביח גוי מהו אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא תקנתא לגוי ניקו ונעבוד אמר ליה לא צריכא כגון דזבניה לישראל סוף סוף הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי

לא צריכא כגון דגזל ישראל וזבנה ניהליה והשביחה גוי והדר גוי וזבנה לישראל מאי מי אמרינן כיון דמעיקרא ישראל והדר ישראל עבדי רבנן תקנתא או דלמא כיון דאיכא גוי באמצע לא עבדו ליה רבנן תקנתא תיקו

אמר רב פפא האי מאן דגזל דיקלא מחבריה וקטליה אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה לא קני מאי טעמא מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי דיקלא ועביד גובי לא קני השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי

גובי ועבדינהו כשורי קני כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי לא קני עבדינהו קצוצייתא קני

אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי קני דמעיקרא לוליבא מיקרי והשתא הוצי הוצי ועבדינהו חופיא קני מעיקרא הוצי והשתא חופיא חופיא ועבדיה שרשורא לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא

בעי רב פפא נחלקה התיומת מהו תא שמע דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול


מאי לאו הוא הדין לנחלקה לא ניטלה שאני דהא חסר לה

איכא דאמרי תא שמע דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי נחלקה התיומת נעשה כמי שנטלה ופסול שמע מינה

אמר רב פפא האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבינתא לא קני מאי טעמא דהדר משוי ליה עפרא לבינתא ועבדיה עפרא קני מאי אמרת דלמא הדר ועביד ליה לבינתא האי לבינתא אחריתי הוא ופנים חדשות באו לכאן

ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי לא קני מאי טעמא הדר עביד להו נסכא זוזי ועבדינהו נסכא קני מאי אמרת הדר עביד להו זוזי פנים חדשות באו לכאן

שחימי ועבדינהו חדתי לא קני חדתי ועבדינהו שחימי קני מאי אמרת הדר עביד להו חדתי מידע ידיע שיחמייהו

זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה זה הכלל לאתויי מאי לאתויי הא דאמר רבי אלעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

ההוא גברא דגזל פדנא דתורי מחבריה אזל כרב בהו כרבא זרע בהו זרעא לסוף אהדרינהו למריה אתא לקמיה דרב נחמן אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח

אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח אמר מי קאמינא נשיימו כוליה פלגא קאמינא אמר ליה סוף סוף גזילה הוא וקא הדרה בעינא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

אמר ליה לא אמינא לך כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי דאמר הונא חברין עלאי אנא ושבור מלכא אחי בדינא האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה

מתני׳ גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזלה

מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך

גמ׳ אמר רב פפא לא הזקינה הזקינה ממש אלא אפילו כחשה והא אנן הזקינה תנן כחשה כגון הזקינה דלא הדר בריא

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי קאמרי משמיה דרבי יוחנן אפילו גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר אמר ליה לאו אמינא לך לא תחליף גברי ההוא משמיה דרבי אלעא איתמר

רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר אמרי משום דברייתא איפכא תניא ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא רב מתניתין נמי איפכא תני

ומאי טעמיה דרב דאפיך מתניתין מקמי דברייתא אדרבה ניפוך לברייתא מקמי מתניתין אמרי רב נמי מתניתין איפכא אתניה

ואי בעית אימא כי לא אפיך חדא מקמי חדא חדא מקמי תרתי אפיך

דתניא המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה בה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות

האי הלכה כרבי מאיר הלכה כרבנן מיבעי ליה הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר


גלול כלפי מעלה