Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בתמוז תשפ״ג | 28 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין מג

האם אדון יכול למכור את תשלום הקנס הפוטנציאלי שהאדון יקבל במקרה ששור יהרוג עבדו? הם מביאים מקור לענות על השאלה, אבל זה לא חד משמעי. יש מחלוקת לגבי קידושין שעשה חצי עבד/חצי בן חורין או גבר המקדש אשה שחציה שפחה/חציה בת חורין – האם הקידושין תקף? האם זה כמו מי שמקדש חצי אשה או שיש סיבה להבחין בין המקרים? אם הייתה מאורסת לפני שהשתחררה לגמרי ואחר כך השתחררה, האם השחרור מבטלת את הקידושין או משלימה אותו? היה מקרה שהכריחו בעלים לשחרר את חצי שפחה/חצי בת חורין – האם בגלל שסברו כרבי יוחנן בן ברוקה שגם נשים מצוות בפרו ורבו או שמא היה זה כדי להגן עליה כי גברים נהגו בה מנהג הפקר מאחר שהיא לא יכלה להתחתן? חכמים קנסו את מי שמכרו את עבדיהם לאינו יהודי או לבעל יהודי שגר בחוץ לישראל וקבעו שהעבד יצא לחירות. האם הם צריכים לתת להם גם גט שחרור? אם השתמשו בעבד כמשכון להלוואה לאינו יהודי, באיזה שלב נחשב העבד למשוחרר?

דלמא מודה ומיפטר

ותבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דהשתא מיהא ליתנהו אבל הכא הא קאי שור והא קאי עבד מאי

אמר רבי אבא תא שמע ויליד בית מה תלמוד לומר אם קנין כסף אוכל יליד בית לא כל שכן

אילו כן הייתי אומר מה קנין כסף שיש בו שוה כסף אוכל אף יליד בית שיש בו שוה כסף אוכל ומנין שאף על פי שאינו שוה כלום תלמוד לומר יליד בית מכל מקום

ועדיין אני אומר יליד בית בין שיש בו שוה כסף בין שאין בו שוה כסף אוכל קנין כסף יש בו שוה כסף אוכל אין בו שוה כסף אינו אוכל תלמוד לומר קנין כספו ויליד ביתו מה יליד בית אף על פי שאינו שוה כלום אוכל אף קנין כספו אף על פי שאינו שוה כלום אוכל

ואי סלקא דעתך עבד שמכרו רבו לקנס מכור מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא אין איכא עבד טרפה

והא חזי למיקם קמיה במנוול ומוכה שחין

איבעיא להו מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין מהו אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי מקודשת דחזיא לכוליה הא לא חזיא לכוליה

ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה אינה מקודשת דשייר בקנינו והא עבד לא שייר בקנינו מאי

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה

אמר רב אדא בר אהבה כשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשיה

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דיורשיו קתני ועוד כופר הוא ואמר ריש לקיש כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה אלא אמר רבא ראוי ליטול ואין לו

אמר רבא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קדושיה קדושין

דרש רבה בר רב הונא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת אמר ליה רב חסדא מי דמי התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן אף על פי שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קדושיה קדושין מאי טעמא התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושיה קידושין ואם לחשך אדם לומר איזו היא שפחה חרופה זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי אלמא בת איתרוסי היא אמור לו כלך אצל רבי ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי

ושפחה כנענית בת איתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת הכא נמי מאי מאורסת מיוחדת

אמר רב חסדא חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי


ואין אני קורא בה אשת שני מתים מה נפשך אי קדושי דראובן קדושין קדושי דשמעון לאו קדושין ואי קדושי דשמעון קדושין קדושי דראובן לאו קדושין

איתמר חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון רב יוסף בר חמא אמר רב נחמן פקעו קדושי ראשון רבי זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון

אמר רבי זירא כוותיה דידי מסתברא דכתיב לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו

אמר ליה אביי ולתנא דבי רבי ישמעאל דאמר בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי הכי נמי דכי חופשה יומתו אלא מאי אית לך למימר שחופשה וחזרה ונתקדשה הכא נמי שחופשה וחזרה ונתקדשה

אמר רב הונא בר קטינא אמר רבי יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין כמאן כרבי יוחנן בן ברוקה דאמר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר וגו׳ פרו ורבו ומלאו וגו׳

אמר רב נחמן בר יצחק לא מנהג הפקר נהגו בה

מתני׳ המוכר עבדו לגוים או לחוצה לארץ יצא בן חורין

גמ׳ תנו רבנן המוכר עבדו לגוים יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו

מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה הכי לכשתברח ממנו אין לי עסק בך

תנו רבנן לוה עליו מן הגוי כיון שעשה לו גוי נמוסו יצא לחירות מאי נמוסו אמר רב הונא בר יהודה נשקי

מתיב רב ששת האריסין והחכירות ואריסי בתי אבות וגוי שמשכן שדהו לישראל אף על פי שעשה לו נמוסו פטורה מן המעשר

ואי סלקא דעתך נשקי שדה בת נשקי היא אלא אמר רב ששת זמן

קשיא זמן אזמן לא קשיא הא דמטא זמניה הא דלא מטא זמניה

אלא גבי עבד דמטא זמניה צריכא למימר אלא אידי ואידי דלא מטא זמניה ולא קשיא הא לגופא והא לפירא


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין מג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין מג

דלמא מודה ומיפטר

ותבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דהשתא מיהא ליתנהו אבל הכא הא קאי שור והא קאי עבד מאי

אמר רבי אבא תא שמע ויליד בית מה תלמוד לומר אם קנין כסף אוכל יליד בית לא כל שכן

אילו כן הייתי אומר מה קנין כסף שיש בו שוה כסף אוכל אף יליד בית שיש בו שוה כסף אוכל ומנין שאף על פי שאינו שוה כלום תלמוד לומר יליד בית מכל מקום

ועדיין אני אומר יליד בית בין שיש בו שוה כסף בין שאין בו שוה כסף אוכל קנין כסף יש בו שוה כסף אוכל אין בו שוה כסף אינו אוכל תלמוד לומר קנין כספו ויליד ביתו מה יליד בית אף על פי שאינו שוה כלום אוכל אף קנין כספו אף על פי שאינו שוה כלום אוכל

ואי סלקא דעתך עבד שמכרו רבו לקנס מכור מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא אין איכא עבד טרפה

והא חזי למיקם קמיה במנוול ומוכה שחין

איבעיא להו מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין מהו אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי מקודשת דחזיא לכוליה הא לא חזיא לכוליה

ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה אינה מקודשת דשייר בקנינו והא עבד לא שייר בקנינו מאי

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה

אמר רב אדא בר אהבה כשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשיה

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דיורשיו קתני ועוד כופר הוא ואמר ריש לקיש כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה אלא אמר רבא ראוי ליטול ואין לו

אמר רבא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קדושיה קדושין

דרש רבה בר רב הונא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת אמר ליה רב חסדא מי דמי התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן אף על פי שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קדושיה קדושין מאי טעמא התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושיה קידושין ואם לחשך אדם לומר איזו היא שפחה חרופה זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי אלמא בת איתרוסי היא אמור לו כלך אצל רבי ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי

ושפחה כנענית בת איתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת הכא נמי מאי מאורסת מיוחדת

אמר רב חסדא חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי


ואין אני קורא בה אשת שני מתים מה נפשך אי קדושי דראובן קדושין קדושי דשמעון לאו קדושין ואי קדושי דשמעון קדושין קדושי דראובן לאו קדושין

איתמר חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון רב יוסף בר חמא אמר רב נחמן פקעו קדושי ראשון רבי זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון

אמר רבי זירא כוותיה דידי מסתברא דכתיב לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו

אמר ליה אביי ולתנא דבי רבי ישמעאל דאמר בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי הכי נמי דכי חופשה יומתו אלא מאי אית לך למימר שחופשה וחזרה ונתקדשה הכא נמי שחופשה וחזרה ונתקדשה

אמר רב הונא בר קטינא אמר רבי יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין כמאן כרבי יוחנן בן ברוקה דאמר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר וגו׳ פרו ורבו ומלאו וגו׳

אמר רב נחמן בר יצחק לא מנהג הפקר נהגו בה

מתני׳ המוכר עבדו לגוים או לחוצה לארץ יצא בן חורין

גמ׳ תנו רבנן המוכר עבדו לגוים יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו

מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה הכי לכשתברח ממנו אין לי עסק בך

תנו רבנן לוה עליו מן הגוי כיון שעשה לו גוי נמוסו יצא לחירות מאי נמוסו אמר רב הונא בר יהודה נשקי

מתיב רב ששת האריסין והחכירות ואריסי בתי אבות וגוי שמשכן שדהו לישראל אף על פי שעשה לו נמוסו פטורה מן המעשר

ואי סלקא דעתך נשקי שדה בת נשקי היא אלא אמר רב ששת זמן

קשיא זמן אזמן לא קשיא הא דמטא זמניה הא דלא מטא זמניה

אלא גבי עבד דמטא זמניה צריכא למימר אלא אידי ואידי דלא מטא זמניה ולא קשיא הא לגופא והא לפירא


גלול כלפי מעלה