הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין מו
הדף היום מוקדש על ידי נשות הדרן בלונג איילנד לרפואת גיטל רבקה בת
חכמים תקנו תקנה שאם גבר מגרש את אשתו מחמת חשדות להתנהגותה המופקרת או מחמת נדר שנדרה, אינו יכול להינשא לה בשנית. ישנן שתי סיבות שונות לתקנה. התנאים חלוקים לגבי אילו סוגי נדרים מתייחסים כאן. יש מחלוקת תנאים לגבי גבר המגרש את אשתו בגלל שהיא איילונית (לא מגיעה לבגרות פיזית), האם הוא יכול להתחתן איתה בשנית? נראה שדעתם של התנאים כאן סותרים את דעתם במשנה הקודמת והאמוראים מנסים לפתור סתירות אלו. המשנה פוסקת שאין אנו פודים מי שמוכר את עצמו או את בנו לאינם יהודים. אבל אנחנו כן פודים את הבנים לאחר מות אביהם. רב אסי מגביל את החלק הראשון של המשנה ומובא סיפור לתמוך בפסיקתו.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
משום נדר אני מוציאך קסבר טעמא מאי משום קלקולא אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה ואי לא לא מצי מקלקל לה
איכא דאמרי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן צריך שיאמר לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך קסבר טעמא מאי כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים הלכך צריך למימר לה הכי
תניא כלישנא קמא ותניא כלישנא בתרא
תניא כלישנא קמא אמר רבי מאיר מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא אפילו אם היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר
תניא כלישנא בתרא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים לפיכך אומרים לו אמור לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך
רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אמר רבי יהושע בן לוי מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה
ורבנן התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו לא חיילה שבועה עילוייהו כלל והאי דלא קטלינהו משום קדושת השם
וכמה רבים רב נחמן אמר שלשה רבי יצחק אמר עשרה
רב נחמן אמר שלשה ימים שנים רבים שלשה רבי יצחק אמר עשרה דכתיב עדה
רבי מאיר אומר כל נדר שצריך וכו׳ תניא רבי אלעזר אומר לא אסרו צריך אלא מפני שאינו צריך
במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
ורבי אלעזר סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
אמר רבי יוסי ברבי יהודה מעשה בצידן וכו׳ מאי תנא דקתני מעשה
חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים כשנדרה היא אבל נדר איהו יחזיר ואמר רבי יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם
מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך
והתירו לו שיחזירנה פשיטא מהו דתימא ליגזור משום דרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן קא משמע לן
מפני תיקון העולם מאי תיקון העולם איכא אמר רב ששת ארישא
רבינא אמר לעולם אסיפא והכי קתני אין בזו מפני תיקון העולם
מתני׳ המוציא את אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר
נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך
גמ׳ למימרא דרבי יהודה חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא והא איפכא שמעינן להו
דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אלמא [ רבנן חיישי לקלקולא] ורבי יהודה לא חייש לקלקולא
אמר שמואל איפוך
והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא הא נמי איפוך
אביי אמר לעולם לא תיפוך ורבי יהודה בההיא סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי אלעזר בצריך סבר לה כרבי אלעזר בשאינו צריך סבר לה כרבי מאיר
אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
אלא אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים רבי מאיר דאמר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן בדלא כפליה לתנאיה
מתני׳ המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן
גמ׳ אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושילש
הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי מגוים ולא הוה להו למפרעינהו אתו וקא גרבי להו אתו לקמיה דרב הונא אמר להו מאי איעביד לכו דתנן המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו
אמר ליה רבי אבא לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש אמר ליה הני מרגל רגילי דעבדי הכי
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
גיטין מו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
משום נדר אני מוציאך קסבר טעמא מאי משום קלקולא אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה ואי לא לא מצי מקלקל לה
איכא דאמרי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן צריך שיאמר לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך קסבר טעמא מאי כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים הלכך צריך למימר לה הכי
תניא כלישנא קמא ותניא כלישנא בתרא
תניא כלישנא קמא אמר רבי מאיר מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא אפילו אם היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר
תניא כלישנא בתרא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים לפיכך אומרים לו אמור לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך
רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אמר רבי יהושע בן לוי מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה
ורבנן התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו לא חיילה שבועה עילוייהו כלל והאי דלא קטלינהו משום קדושת השם
וכמה רבים רב נחמן אמר שלשה רבי יצחק אמר עשרה
רב נחמן אמר שלשה ימים שנים רבים שלשה רבי יצחק אמר עשרה דכתיב עדה
רבי מאיר אומר כל נדר שצריך וכו׳ תניא רבי אלעזר אומר לא אסרו צריך אלא מפני שאינו צריך
במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
ורבי אלעזר סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
אמר רבי יוסי ברבי יהודה מעשה בצידן וכו׳ מאי תנא דקתני מעשה
חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים כשנדרה היא אבל נדר איהו יחזיר ואמר רבי יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם
מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך
והתירו לו שיחזירנה פשיטא מהו דתימא ליגזור משום דרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן קא משמע לן
מפני תיקון העולם מאי תיקון העולם איכא אמר רב ששת ארישא
רבינא אמר לעולם אסיפא והכי קתני אין בזו מפני תיקון העולם
מתני׳ המוציא את אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר
נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך
גמ׳ למימרא דרבי יהודה חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא והא איפכא שמעינן להו
דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אלמא [ רבנן חיישי לקלקולא] ורבי יהודה לא חייש לקלקולא
אמר שמואל איפוך
והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא הא נמי איפוך
אביי אמר לעולם לא תיפוך ורבי יהודה בההיא סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי אלעזר בצריך סבר לה כרבי אלעזר בשאינו צריך סבר לה כרבי מאיר
אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
אלא אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים רבי מאיר דאמר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן בדלא כפליה לתנאיה
מתני׳ המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן
גמ׳ אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושילש
הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי מגוים ולא הוה להו למפרעינהו אתו וקא גרבי להו אתו לקמיה דרב הונא אמר להו מאי איעביד לכו דתנן המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו
אמר ליה רבי אבא לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש אמר ליה הני מרגל רגילי דעבדי הכי
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה
