Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בתמוז תשפ״ג | 2 יולי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין מז

הלימוד החודש מוקדש לרפואת שרונה רחל בת מרים חנה.

הדף היום מוקדש ע"י קהילת הדרן בלונג' אילנד לע"נ גיטל רבקה בת גולדה מרים.

אין לפדות אדם שמוכר את עצמו כמה פעמים לאינו יהודי כדי למנוע ממנו מלעשות זאת. הגמרא מספרת סיפורים על יהודים שמכרו את עצמם ללא-יהודים (קניבלים או להיות גלדיאטור), ובהם סיפור על ריש לקיש שהצליח להימלט בצורה מתוחכמת. תקנו שמי שמוכר את שדהו לאינו יהודי חייב לקנות בחזרה את הביכורים מהאינו יהודי ולהביאם לבית המקדש – כדי למנוע מאנשים למכור את אדמתם לאינם יהודים. אם מוכרים שדה לאינו יהודי, ויהודי קונה פירות מאותה שדה, האם מחויב לעשר את הפירות? יש מחלוקת בין רבה לרבי אלעזר והגמרא מנסה להביא תמיכה לכל דעה. אם מוכר את הקרקע לפירות, אך שומר על גוף הקרקע עצמה, הקונה מביא את הביכורים, אך יש מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש האם הם קוראים את הטקסט הנקרא בדרך כלל על ידי המביא ביכורים (מקרא ביכורים). כל אחד מהם מביא מקורות תנאיים שמתוכם מקשה על השני.

פירקן אמר ליה תנן המוכר עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים משום קלקולא וכל שכן הכא דאיכא קטלא

אמרו ליה רבנן לרבי אמי האי ישראל מומר הוא דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות אמר להו אימא לתיאבון הוא דקאכיל

אמרו ליה והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איסורא אמר ליה זיל לא קא שבקי לי דאפרקינך

ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי שקל בהדיה חייתא וגלגלתא אמר גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחול אדמיה

יומא בתרא אמרו ליה מאי ניחא לך אמר להו בעינא אקמטינכו ואותבינכו וכל חד מינייכו אמחיה חייתא ופלגא קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה אמר ליה אחוכי קא מחייכת בי אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא קטלינהו כולהו

נפק ואתא יתיב קאכיל ושתי אמרה ליה ברתיה לא בעית מידי למזגא עליה אמר לה בתי כריסי כרי כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא קרא אנפשיה ועזבו לאחרים חילם

מתני׳ המוכר את שדהו לגוי לוקח ומביא ממנו בכורים מפני תיקון העולם

גמ׳ אמר רבה אף על פי שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר כי לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם

ורבי אלעזר אומר אף על פי שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר דגנך ולא דגן גוי אבל אין קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר לה׳ הארץ

במאי קמיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן גוי ומר סבר דיגונך ולא דיגון גוי

אמר רבה מנא אמינא לה דתנן הלקט והשכחה והפאה של גוי חייבין במעשר אלא אם כן הפקיר

היכי דמי אילימא דישראל וליקטינהו גוי אלא אם כן הפקיר הא מפקרי וקיימי אלא לאו דגוי וליקטינהו ישראל

טעמא דהפקיר הא לא הפקיר חייב

לא לעולם דישראל וליקטינהו גוי ודקא אמרת הא מפקרי וקיימי נהי דמפקרי אדעתא דישראל אדעתא דגוי מי מפקרי

תא שמע ישראל שלקח שדה מגוי עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה נתחייבה אין לא נתחייבה לא

הכא במאי עסקינן בסוריא וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש

תא שמע ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות


טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של גוי פטור ושל ישראל חייב

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל דכולי עלמא יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר

הכא נמי בסוריא וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש

אמר רב חייא בר אבין תא שמע המוכר שדהו לגוי לוקח ומביא ביכורים מפני תיקון העולם מפני תיקון העולם אין מדאורייתא לא

אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא כיון דחזו דקא מקרי ומזבני דסברי בקדושתייהו קיימן תקינו להו דלא ליתו

כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד גוים הדר תקינו להו דליתו

איתמר המוכר שדהו לפירות רבי יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא

רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא

אמר ליה שאני התם דכתיב ולביתך

ואיכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא התם הוא דכתיב ולביתך אבל בעלמא לא אמר ליה טעמא דידי נמי מהכא קאמינא

איתיביה היה בא בדרך וביכורי אשתו בידו ושמע שמתה אשתו מביא וקורא מתה אין לא מתה לא

הוא הדין דאף על גב דלא מתה ומתה אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא ליגזור משום דרבי יוסי בר חנינא

דאמר רבי יוסי בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא שנאמר ולקחת והבאת עד שתהא לקיחה והבאה באחד קא משמע לן

ואזדו לטעמייהו דאיתמר המוכר שדהו


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין מז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין מז

פירקן אמר ליה תנן המוכר עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים משום קלקולא וכל שכן הכא דאיכא קטלא

אמרו ליה רבנן לרבי אמי האי ישראל מומר הוא דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות אמר להו אימא לתיאבון הוא דקאכיל

אמרו ליה והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איסורא אמר ליה זיל לא קא שבקי לי דאפרקינך

ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי שקל בהדיה חייתא וגלגלתא אמר גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחול אדמיה

יומא בתרא אמרו ליה מאי ניחא לך אמר להו בעינא אקמטינכו ואותבינכו וכל חד מינייכו אמחיה חייתא ופלגא קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה אמר ליה אחוכי קא מחייכת בי אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא קטלינהו כולהו

נפק ואתא יתיב קאכיל ושתי אמרה ליה ברתיה לא בעית מידי למזגא עליה אמר לה בתי כריסי כרי כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא קרא אנפשיה ועזבו לאחרים חילם

מתני׳ המוכר את שדהו לגוי לוקח ומביא ממנו בכורים מפני תיקון העולם

גמ׳ אמר רבה אף על פי שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר כי לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם

ורבי אלעזר אומר אף על פי שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר דגנך ולא דגן גוי אבל אין קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר לה׳ הארץ

במאי קמיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן גוי ומר סבר דיגונך ולא דיגון גוי

אמר רבה מנא אמינא לה דתנן הלקט והשכחה והפאה של גוי חייבין במעשר אלא אם כן הפקיר

היכי דמי אילימא דישראל וליקטינהו גוי אלא אם כן הפקיר הא מפקרי וקיימי אלא לאו דגוי וליקטינהו ישראל

טעמא דהפקיר הא לא הפקיר חייב

לא לעולם דישראל וליקטינהו גוי ודקא אמרת הא מפקרי וקיימי נהי דמפקרי אדעתא דישראל אדעתא דגוי מי מפקרי

תא שמע ישראל שלקח שדה מגוי עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה נתחייבה אין לא נתחייבה לא

הכא במאי עסקינן בסוריא וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש

תא שמע ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות


טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של גוי פטור ושל ישראל חייב

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל דכולי עלמא יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר

הכא נמי בסוריא וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש

אמר רב חייא בר אבין תא שמע המוכר שדהו לגוי לוקח ומביא ביכורים מפני תיקון העולם מפני תיקון העולם אין מדאורייתא לא

אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא כיון דחזו דקא מקרי ומזבני דסברי בקדושתייהו קיימן תקינו להו דלא ליתו

כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד גוים הדר תקינו להו דליתו

איתמר המוכר שדהו לפירות רבי יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא

רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא

אמר ליה שאני התם דכתיב ולביתך

ואיכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא התם הוא דכתיב ולביתך אבל בעלמא לא אמר ליה טעמא דידי נמי מהכא קאמינא

איתיביה היה בא בדרך וביכורי אשתו בידו ושמע שמתה אשתו מביא וקורא מתה אין לא מתה לא

הוא הדין דאף על גב דלא מתה ומתה אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא ליגזור משום דרבי יוסי בר חנינא

דאמר רבי יוסי בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא שנאמר ולקחת והבאת עד שתהא לקיחה והבאה באחד קא משמע לן

ואזדו לטעמייהו דאיתמר המוכר שדהו


גלול כלפי מעלה