Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד בתמוז תשפ״ג | 3 יולי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין מח

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד יום הולדתה של בתה, רינה.

הדף היום מוקדש רונה פינק לכבוד גלנדה ג'פה.

הדף היום מוקדש ע"י מיצי ודוד גפן לע"נ אחיו של דוד, עזריאל בן אברהם.

כשנהוגה שנת היובל, הקרקע חוזרת לבעל המקורי בשנת היובל. לכן, רכישת קרקע בזמן שהיובל נוהג נחשב כרכישת קרקע לפירות. לפיכך, לרבי יוחנן וריש לקיש יש אותה מחלוקת לגבי ביכורים – האם הקונה קורא את מקרא ביכורים או לא? שני מקורות מובאים לתמוך ברבי יוחנן אך נדחים בשני אופנים שונים. הגמרא מציעה שהמחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש היא מחלוקת תנאים. אבל הצעה זו נדחית. שני מקורות (פסוק וברייתא) מובאים לתמוך בשיטת ריש לקיש. יש לגבות סוגים שונים של תשלומים מאיכויות שונות של קרקע. מי שצריך לשלם על נזקים, משלם מהקרקע הטובה ביותר (עידית), בעל חוב משלם מקרקע באיכות הממוצעת (ביינונית), ואשה גובה את הכתובתה מהקרקע הגרועה ביותר (זיבורית), אבל לדברי רבי מאיר, היא גובה מקרקע בינונית. יתומים משלמים על חובות אביהם מקרקע באיכות נמוכה יותר (זיבורית). לא תמיד ניתן לגבות מנכסים משועבדים (שנמכרו לאחר למרות שהיו משועבדים לאותו חוב). כל החוקים הללו הותקנו מטעם תיקון עולם. כיצד יכולה המשנה לומר שגובים נזקים מקרקע איכותית בגלל תיקון עולם? האם זה לא פסוק בתורה?! הגמרא מסבירה שהמשנה חייבת להיות לפי דעת רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא.

בזמן שהיובל נוהג רבי יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא

רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי

וצריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר ריש לקיש דכי קא נחית אדעתא דפירא קא נחית אבל בהך דאדעתא דגופיה קא נחית אימא מודי ליה לרבי יוחנן

ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהך אימא מודי ליה לריש לקיש צריכא

תא שמע הקונה אילן וקרקעו מביא וקורא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג

תא שמע הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו מביא ואינו קורא הא שלשה מביא וקורא הכא נמי בזמן שאין היובל נוהג

והשתא דאמר רב חסדא מחלוקת ביובל שני אבל ביובל ראשון דברי הכל מביא וקורא דאכתי לא סמך דעתייהו לא קשיא הא ביובל ראשון הא ביובל שני

לימא כתנאי מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה

תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה דברי רבי יהודה ורבי שמעון

רבי מאיר אומר מניין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה ואילו לרבי יהודה ורבי שמעון מת אביו ואחר כך הקדישה לא צריכא קרא

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי מאיר סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו הוא דלא ירית ולא מידי והלכך מת אביו ואחר כך הקדישה צריך קרא

רבי יהודה ורבי שמעון סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו השתא הוא דקא ירית והלכך מת אביו ואחר כך הקדישה לא צריכא קרא וכי איצטריך קרא להקדישה ואחר כך מת אביו הוא דאיצטריך

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם אימא לך בעלמא קסברי רבי יהודה ורבי שמעון קנין פירות כקנין הגוף דמי והכא רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו מאי משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה

אמר רב יוסף אי לאו דאמר רבי יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

ואי סלקא דעתך לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון

אמר רבא קרא ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש קרא


במספר שני תבואות ימכר לך

מתניתא דתניא בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל

אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה

ולא אמרן אלא דלא נחית אפירי אבל נחית אפירי מיגו דמשתעי דינא אפירי משתעי דינא אגופא

הדרן עלך השולח

מתני׳ הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית רבי מאיר אומר אף כתובת אשה בבינונית

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית

אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות

ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין מפני תיקון העולם

והמוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם

גמ׳ מפני תיקון העולם דאורייתא היא דכתיב מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

אמר אביי לא צריכא אלא לרבי ישמעאל דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן קא משמע לן מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק

מאי רבי ישמעאל דתניא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וקל וחומר להקדש

ולרבי ישמעאל אכל שמנה משלם שמנה אכל כחושה משלם שמנה אמר רב אידי בר אבין הכא במאי עסקינן כגון שאכלה ערוגה בין הערוגות ולא ידעינן אי כחושה אכל אי שמנה אכל דמשלם ליה ממיטב

אמר רבא אילו ידעינן דכחושה אכל משלם כחושה השתא דלא ידעינן משלם שמנה המוציא מחברו עליו הראיה אלא אמר רב אחא בר יעקב


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין מח

בזמן שהיובל נוהג רבי יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא

רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי

וצריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר ריש לקיש דכי קא נחית אדעתא דפירא קא נחית אבל בהך דאדעתא דגופיה קא נחית אימא מודי ליה לרבי יוחנן

ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהך אימא מודי ליה לריש לקיש צריכא

תא שמע הקונה אילן וקרקעו מביא וקורא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג

תא שמע הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו מביא ואינו קורא הא שלשה מביא וקורא הכא נמי בזמן שאין היובל נוהג

והשתא דאמר רב חסדא מחלוקת ביובל שני אבל ביובל ראשון דברי הכל מביא וקורא דאכתי לא סמך דעתייהו לא קשיא הא ביובל ראשון הא ביובל שני

לימא כתנאי מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה

תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה דברי רבי יהודה ורבי שמעון

רבי מאיר אומר מניין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה ואילו לרבי יהודה ורבי שמעון מת אביו ואחר כך הקדישה לא צריכא קרא

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי מאיר סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו הוא דלא ירית ולא מידי והלכך מת אביו ואחר כך הקדישה צריך קרא

רבי יהודה ורבי שמעון סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו השתא הוא דקא ירית והלכך מת אביו ואחר כך הקדישה לא צריכא קרא וכי איצטריך קרא להקדישה ואחר כך מת אביו הוא דאיצטריך

אמר רב נחמן בר יצחק לעולם אימא לך בעלמא קסברי רבי יהודה ורבי שמעון קנין פירות כקנין הגוף דמי והכא רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו מאי משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה

אמר רב יוסף אי לאו דאמר רבי יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל

ואי סלקא דעתך לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון

אמר רבא קרא ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש קרא


במספר שני תבואות ימכר לך

מתניתא דתניא בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל

אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה

ולא אמרן אלא דלא נחית אפירי אבל נחית אפירי מיגו דמשתעי דינא אפירי משתעי דינא אגופא

הדרן עלך השולח

מתני׳ הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית רבי מאיר אומר אף כתובת אשה בבינונית

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית

אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות

ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין מפני תיקון העולם

והמוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם

גמ׳ מפני תיקון העולם דאורייתא היא דכתיב מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

אמר אביי לא צריכא אלא לרבי ישמעאל דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן קא משמע לן מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק

מאי רבי ישמעאל דתניא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וקל וחומר להקדש

ולרבי ישמעאל אכל שמנה משלם שמנה אכל כחושה משלם שמנה אמר רב אידי בר אבין הכא במאי עסקינן כגון שאכלה ערוגה בין הערוגות ולא ידעינן אי כחושה אכל אי שמנה אכל דמשלם ליה ממיטב

אמר רבא אילו ידעינן דכחושה אכל משלם כחושה השתא דלא ידעינן משלם שמנה המוציא מחברו עליו הראיה אלא אמר רב אחא בר יעקב


גלול כלפי מעלה