גיטין ס

מי קוראין לא הוה בידיה אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא אמר ליה אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונין פרנסים על הצבור ואחריהן תלמידי חכמים הראויין למנותם פרנסים על הציבור ואחריהן בני תלמידי חכמים שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם

שלחו ליה בני גליל לרבי חלבו מהו לקרות בחומשים בבית הכנסת בציבור לא הוה בידיה אתא שייליה לרבי יצחק נפחא לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא ופשטוה מהא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו

ולא היא התם מחסר במילתיה הכא לא מחסר במילתיה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין קוראין בחומשין בבית הכנסת משום כבוד צבור

ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו האי ספר אפטרתא אסור למקרי ביה בשבת מאי טעמא דלא ניתן ליכתב

מר בר רב אשי אמר לטלטולי נמי אסור מאי טעמא דהא לא חזי למיקרי ביה ולא היא שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה

דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לה׳ הפרו תורתך הכא נמי כיון דלא אפשר עת לעשות לה׳ הפרו תורתך

בעא מיניה אביי מרבה מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה תיבעי למאן דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה

תיבעי למאן דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה כיון דמגילה מגילה ניתנה כותבין או דילמא כיון דאידבק אידבק

תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה כיון דחתומה ניתנה אין כותבין או דילמא כיון דלא אפשר כתבינן אמר ליה אין כותבין ומה טעם לפי שאין כותבין

איתיביה אף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי ינאי באלף בית

איתיביה כשהוא כותב רואה וכותב מה שכתוב בטבלא אימא כמה שכתוב בטבלא

איתיביה כשהוא כותב רואה בטבלא וכותב מה שכתוב בטבלא מה הוא כתוב בטבלא אם שכב אם לא שכב הכא במאי עסקינן בסירוגין

כתנאי אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ואם דעתו להשלים מותר רבי יהודה אומר בבראשית עד דור המבול בתורת כהנים עד ויהי ביום השמיני

אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה תורה מגילה מגילה ניתנה שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי רבי שמעון בן לקיש אומר תורה חתומה ניתנה שנאמר לקוח את ספר התורה הזאת

ואידך נמי הכתיב לקוח ההוא לבתר דאידבק

ואידך נמי הכתיב במגילת ספר כתוב עלי ההוא דכל התורה כולה איקרי מגילה דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה

אי נמי לכדרבי לוי דאמר רבי לוי שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן אלו הן פרשת כהנים ופרשת לוים ופרשת טמאים ופרשת שילוח טמאים ופרשת אחרי מות

ופרשת שתויי יין ופרשת נרות ופרשת פרה אדומה

אמר רבי אלעזר תורה רוב בכתב ומיעוט על פה שנאמר אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו ורבי יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב שנאמר כי על פי הדברים האלה

ואידך נמי הכתיב אכתוב לו רובי תורתי ההוא אתמוהי קא מתמה אכתוב לו רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו

ואידך נמי הכתיב כי על פי הדברים האלה ההוא משום דתקיפי למיגמרינהו

דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כתיב כתוב לך את הדברים האלה וכתיב כי על פי הדברים האלה הא כיצד דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב דבי רבי ישמעאל תנא אלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות

אמר רבי יוחנן לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום מאי טעמא אילימא משום כבוד והא ההוא שיפורא דהוה מעיקרא בי רב יהודה ולבסוף בי רבה ולבסוף בי רב יוסף ולבסוף בי אביי ולבסוף בי רבא

אלא משום חשדא

בור שהוא קרוב לאמה וכו׳ איתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתו מיא ברישא ושמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא

בדמיזל כולי עלמא לא פליגי כי פליגי במיסכר ואשקויי שמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא דאמרי אנן מקרבינן טפי ורב אמר תתאי שתו מיא ברישא דאמרי נהרא כפשטיה ליזיל

תנן בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום תרגמה שמואל אליבא דרב באמה המתהלכת על פי בורו

אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מצי אמרי ליה סכר מיסכר ואשקי בהינדזא קא משמע לן

אמר רב הונא בר תחליפא השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כל דאלים גבר

רב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי אמר ליה לותבן מר בעידנא אמר ליה אית לי עידנא לדידי ולותבן מר בליליא אמר ליה אית לי מיא לאשקויי אמר ליה אנא משקינא ליה למר מיא ביממא ולותבן מר בליליא אמר ליה לחיי

אזל לעילאי אמר להו תתאי שתו מיא ברישא אזל לתתאי אמר להו עילאי שתו מיא ברישא אדהכי סכר מיסכר ואשקי כי אתא לקמיה דאביי אמר ליה כבי תרי עבדת לי ולא טעמינהו אביי לפירי דההיא שתא

הנהו בני בי חרמך דאזול כרו ברישא דשנוותא ואהדרוה ושדיוה בשילהי נהרא אתו עילאי לקמיה דאביי אמרו ליה קא מתקיל לנהרין אמר להו כרו בהדייהו טפי פורתא אמרו ליה קא יבשי פירין אמר להו זילו סליקו נפשייכו מהתם

מצודות חיה ועופות ודגים יש בהן וכו׳ באוזלי ואוהרי