גיטין עז

לכי נפקא קאמר לה וכי מיית בליליא הוי גט לאחר מיתה

על מנת שתצא חמה מנרתיקה מעכשיו קאמר לה דאמר רב הונא אמר רב כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי

לא נחלקו אלא באם תצא מר סבר לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוה ליה כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי מר לא סבר כרבי יוסי והוה ליה כאם מתי גרידא

כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש כתבו כו׳

אמר ליה רב יימר לרב אשי לימא קסבר רבי יוסי כתב גט על תנאי כשר לא לעולם אימא לך פסול ושאני הכא מדהוה ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי הכי קאמר כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן לא שנא הכי ולא שנא הכי

תנו רבנן לאחר שבוע שנה לאחר שנה חדש לאחר חדש שבת

לאחר שבת מאי יתיב רבי זירא קמיה דרבי אסי ואמרי לה רבי אסי קמיה דרבי יוחנן וקאמר חד בשבא ותרי ותלתא בתר שבתא ארבעה וחמשא ומעלי שבתא קמי שבתא

תניא רבי אומר לאחר הרגל שלשים יום נפק רבי חייא דרשה משמיה דרבי וקלסוה משמיה דרבים ולא קלסוה אלמא לית הילכתא כוותיה

הדרן עלך מי שאחזו

מתני׳ הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו אפילו הוא עמה במטה אינה מגורשת לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן ונתן בידה אין לי אלא ידה גגה חצרה וקרפיפה מנין תלמוד לומר ונתן מכל מקום

ותניא נמי הכי גבי גנב ידו אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין תלמוד לומר המצא תמצא מכל מקום

וצריכא דאי אשמועינן גט משום דבעל כרחה מגרשה אבל גנב דליתיה בעל כורחיה אימא לא

ואי אשמועינן גנב משום דקנסיה רחמנא אבל גט אימא לא צריכא

חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה

אמר רבי אלעזר בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסיך

וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום

אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא ירשנה

וכדרבא דאמר רבא האומר

אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו

מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה

רבא אמר אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל אלא גיטה וידה באין כאחד הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחד

אמר ליה רבינא לרב אשי רבא יד דאשה קא קשיא ליה נהי דקני ליה למעשה ידיה ידה גופה מי קני ליה

אמר ליה רבא יד העבד קא קשיא ליה למאן דאמר בשטר על ידי עצמו יד עבד כיד רבו דמיא אלא גטו וידו באין כאחד הכי נמי גיטה וחצירה באין כאחד

ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתביה לה למחר תקף ליה עלמא אתו לקמיה דרבא אמר להו זילו אמרו ליה ליקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה

דתנן נעל גדר פרץ כל שהוא הרי זו חזקה

אמר ליה רב עיליש לרבא מה שקנתה אשה קנה בעלה איכסיף

לסוף איגלי מילתא דארוסה הואי אמר רבא אם אמרו בנשואה יאמרו בארוסה הדר אמר רבא לא שנא ארוסה ולא שנא נשואה גיטה וחצירה באין כאחד

והא אמרה רבא מעיקרא כי אמרה רבא אהאי מעשה אמרה

והיא בתוך ביתה אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה ובצד חצרה רבי אושעיא אמר אפילו היא בטבריא וחצרה בציפורי היא בציפורי וחצרה בטבריא מגורשת

והא היא בתוך ביתה ובתוך חצרה קתני הכי קאמר והיא כמי שבתוך ביתה והיא כמי שבתוך חצרה דכיון דחצר משתמרת לדעתה היא מתגרשת

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חצר משום ידה אתרבאי ומר סבר חצר משום שליחות אתרבאי

לא דכולי עלמא חצר משום ידה איתרבאי מר סבר כידה מה ידה בסמוכה אף חצרה בסמוכה

ואידך אי מה ידה בדבוקה אף חצרה בדבוקה אלא כידה מה ידה משתמרת לדעתה אף חצרה המשתמרת לדעתה לאפוקי חצרה המשתמרת שלא לדעתה

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר אזל גיטא נפל בפיסלא אמר רב יוסף חזינן אי הויא ארבע אמות על ארבע אמות פלג ליה רשותא לנפשיה ואי לא חדא רשותא היא

במאי עסקינן אילימא בחצר דידה כי הוי ארבע אמות מאי הוי אלא בחצר דידיה כי לא הוי ארבע אמות מאי הוי

לא צריכא דאושלה מקום דחד מקום מושלי אינשי תרי מקומות לא מושלי אינשי

ולא אמרן אלא דלא גבוה עשרה אבל גבוה עשרה אף על גב דלא הוי ארבע אמות

ולא אמרן אלא דלית ליה