הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין פא
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
זכות הראויה לשני
מתני׳ כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה ובית הלל אומרים אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה
גמ׳ שלח ליה רב יוסף בריה דרב מנשה מדויל לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליו קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו
שלח ליה תצא והדבר צריך בדיקה מאי היא אילימא דאי מבטלינן קלא או לא מבטלינן והא נהרדעא אתריה דשמואל היא ובנהרדעא לא מבטלי קלא אלא דאי קרו לנתינה כתיבה
וכי קרו לנתינה כתיבה לכתיבה גופה מי לא קרו לה כתיבה
אין דאי מיגליא מילתא דקרו לנתינה כתיבה דלמא נתן קאמרי
תצא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה
מאי תצא נמי תצא משני
אם כן אתה מוציא לעז על בניו של ראשון כיון דמשני הוא דמפקינן לה ומראשון לא מפקינן לה אתי למימר סמוך למיתה גרשה
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים
דורות הראשונים בית שמאי דורות האחרונים רבי דוסא דתניא שבוייה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא
אמר רבי דוסא וכי מה עשה לה ערבי זה מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר
דאמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית
ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו
מתני׳ המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני
אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בשראוה שנבעלה
דבית שמאי סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות
ובית הלל סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני
תנן ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני שאין לבו גס בה ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין
אלא מתניתין בשלא ראוה שנבעלה ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שלא ראוה שנבעלה שאינה צריכה הימנו גט שני
על מה נחלקו על שראוה שנבעלה שבית שמאי אומרים אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובית הלל אומרים אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
ומתניתין דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה במאי פליגי דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה
בית שמאי סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה ובית הלל סברי אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה
ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ביאה
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן
מתני׳ כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה
גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר
ואיזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעדיו
גמ׳ מאי טעמא דגט קרח גזירה משום כולכם
גט קרח הכל משלימין עליו
ורבי עקיבא עבד מאי טעמא לא דאתו למימר כשר לעדות קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות
אלא עבד היינו טעמא דדלמא אתו לאסוקיה ליוחסין
גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תנן רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר קרוב אין גזלן לא
אלא עבד היינו טעמא דאתו למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד קרוב מאי איכא למימר קרוב כולי עלמא ידעי דקרוב הוא
אמר רבי זירא אמר רבה בר שאילתא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב
אמר ליה רבי זירא לרבה בר שאילתא מכדי כל שלשה במקושר כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא
אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה ואמר ליה הנח לשלשה במקושר דלאו דאורייתא
תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא
השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר ורבי עקיבא אומר הולד ממזר אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב
רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא תני כשר
אמר רבי יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר
אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
גיטין פא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
זכות הראויה לשני
מתני׳ כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה ובית הלל אומרים אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה
גמ׳ שלח ליה רב יוסף בריה דרב מנשה מדויל לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליו קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו
שלח ליה תצא והדבר צריך בדיקה מאי היא אילימא דאי מבטלינן קלא או לא מבטלינן והא נהרדעא אתריה דשמואל היא ובנהרדעא לא מבטלי קלא אלא דאי קרו לנתינה כתיבה
וכי קרו לנתינה כתיבה לכתיבה גופה מי לא קרו לה כתיבה
אין דאי מיגליא מילתא דקרו לנתינה כתיבה דלמא נתן קאמרי
תצא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה
מאי תצא נמי תצא משני
אם כן אתה מוציא לעז על בניו של ראשון כיון דמשני הוא דמפקינן לה ומראשון לא מפקינן לה אתי למימר סמוך למיתה גרשה
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים
דורות הראשונים בית שמאי דורות האחרונים רבי דוסא דתניא שבוייה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא
אמר רבי דוסא וכי מה עשה לה ערבי זה מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר
דאמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית
ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו
מתני׳ המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני
אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בשראוה שנבעלה
דבית שמאי סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות
ובית הלל סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני
תנן ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני שאין לבו גס בה ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין
אלא מתניתין בשלא ראוה שנבעלה ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שלא ראוה שנבעלה שאינה צריכה הימנו גט שני
על מה נחלקו על שראוה שנבעלה שבית שמאי אומרים אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובית הלל אומרים אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
ומתניתין דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה במאי פליגי דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה
בית שמאי סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה ובית הלל סברי אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה
ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ביאה
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן
מתני׳ כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה
גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר
ואיזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעדיו
גמ׳ מאי טעמא דגט קרח גזירה משום כולכם
גט קרח הכל משלימין עליו
ורבי עקיבא עבד מאי טעמא לא דאתו למימר כשר לעדות קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות
אלא עבד היינו טעמא דדלמא אתו לאסוקיה ליוחסין
גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תנן רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר קרוב אין גזלן לא
אלא עבד היינו טעמא דאתו למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד קרוב מאי איכא למימר קרוב כולי עלמא ידעי דקרוב הוא
אמר רבי זירא אמר רבה בר שאילתא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב
אמר ליה רבי זירא לרבה בר שאילתא מכדי כל שלשה במקושר כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא
אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה ואמר ליה הנח לשלשה במקושר דלאו דאורייתא
תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא
השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר ורבי עקיבא אומר הולד ממזר אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב
רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא תני כשר
אמר רבי יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר
אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא
