גיטין פח

הכא נמי כשיש ריוח מלמעלה

ודלמא אימלוכי אימליך וכתב

דכתב הרי את מלמטה ומותרת מלמעלה ודלמא איתרמי ליה כולי האי לא חיישינן

רב אשי אמר דידיעה ביה מתחתא דמגילתא

חתמו עדים בראש הדף וכו׳ איני והא רב חתים מן הצד התם בשגגו כלפי כתב

אלא הא דקתני הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהם פסולין וליחזי הי מינייהו כלפי כתב וליתכשר

התם דרמי ליה כעיברא

אי הכי סיפא דקתני ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע את שהעדים ניקרין בסופו כשר ואי דרמי כעיברא לאו בהדי האי מיקרי ולאו בהדי האי מיקרי

אלא רב בדיסקי הוה חתים

גט שכתבו עברית וכו׳ כתב סופר ועד כשר אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו

אמר רב חסדא הא מני רבי יוסי היא

ההיא כתובת חתנים דאתיא לקמיה דרבי אבהו דהוו ידעי ליה לטופסא ולחתימת ידא דחד סהדא סבר לאכשורה אמר ליה רבי ירמיה חתם סופר שנינו

כתב חניכתו וחניכתה כשר תנו רבנן חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות רבי שמעון בן אלעזר אומר שלשה דורות כשר מכאן ואילך פסול

כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא כתב חניכת אבות בגיטין עד שלשה דורות כמאן כרבי שמעון בן אלעזר

אמר רב הונא מאי קראה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם

אמר רבי יהושע בן לוי לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבעה בתי דינים עבודה זרה ואלו הן ירבעם בן נבט ובעשא בן אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן גדי והושע בן אלה שנאמר אומללה יולדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעוד יומם בושה וחפרה

אמר רב אמי מאי קראה כי תוליד בנים ובני בנים

אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב כתיב ביה בהושע בן אלה ויעש הרע בעיני ה׳ רק לא כמלכי ישראל וכתיב עליו עלה שלמנאסר וגו׳

אמר להו אותן פרדסיאות שהושיב ירבעם על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל בא הושע וביטלן ואף על פי כן לא עלו ישראל לרגל אמר הקדוש ברוך הוא אותן שנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשבי

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ואמרי לה אמר רב חסדא אמר רבי ירמיה דרש מרימר מאי דכתיב וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה׳ אלהינו משום דצדיק ה׳ אלהינו וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו

אלא צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו ועדיין גלות יכניה קיימת דכתיב ביה בגלות יכניה החרש והמסגר אלף

חרש שבשעה שפותחין נעשו הכל כחרשין מסגר כיון שסוגרין שוב אינן פותחין וכמה אלף

עולא אמר שהקדים שתי שנים לונושנתם

אמר רב אחא בר יעקב שמע מינה מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוא

מתני׳ גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך (וכשר)

גמ׳ אמר רב נחמן אמר שמואל גט המעושה בישראל כדין כשר שלא כדין פסול ופוסל

ובגוים כדין פסול ופוסל שלא כדין אפילו ריח הגט אין בו

מה נפשך אי גוים בני עשויי נינהו איתכשורי נמי ליתכשר אי לאו בני עשויי נינהו מיפסל לא ליפסל

אמר רב משרשיא דבר תורה גט מעושה בגוים כשר ומה טעם אמרו פסול שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בגוי ומפקעת עצמה מיד בעלה

אי הכי שלא כדין אפילו ריח הגט אין בו ונהוי שלא כדין כישראל ומפסיל נמי לפסול

אלא הא דרב משרשיא בדותא היא

וטעמא מאי כדין בכדין דישראל מיחלף שלא כדין בכדין ישראל לא מיחלף

אביי אשכחיה לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטי אמר ליה והא אנן הדיוטות אנן ותניא היה רבי טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גוים אף על פי שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להיזקק להם שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני גוים דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות

אמר ליה אנן שליחותייהו קא עבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות

אי הכי גזילות וחבלות נמי כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא במילתא דלא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו

מתני׳ יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא

איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא

גמ׳ ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה

הכי קאמר יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת