הדף היומי
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
קידושין טז
הלימוד השבוע מוקדש ע"י מדינה קורן לע"נ אמה שושנה רייזל בת אברהם יהושע וביילה טויבה.
הדף היום מוקדש ע"י משפחת גינת לע"נ ברק בן ליפא ושולמית.
הדף היום מוקדש ע"י דוד ומיצי גפן לע"נ עדינה בת אריה לב.
מובאים מקורות לגזירת הדרכים לפיהן עבדים עבריים נרכשים ומשתחררים. ריש לקיש מוסיף סוג נוסף לרשימה במשנתנו לגבי אמה עברייה והגמרא מקשה על דעתו ממשנתינו ושני מקורות תנאיים אחרים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
בנכרי שישנו תחת ידך או אינו אלא בנכרי שאינו תחת ידך אמרת וכי מה אפשר לעשות לו הא אין הכתוב מדבר אלא בנכרי שישנו תחת ידך:
ובשטר: מנלן אמר עולא אמר קרא אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקניא בשטר אף אמה העבריה מקניא בשטר
הניחא למאן דאמר שטר אמה העבריה אדון כותבו אלא למאן דאמר אב כותבו מאי איכא למימר דאיתמר שטר אמה העבריה מי כותבו רב הונא אמר אדון כותבו רב חסדא אמר אב כותבו הניחא לרב הונא אלא לרב חסדא מאי איכא למימר
אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו שטר
ואימא אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו חזקה אמר קרא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה
ואימא אותם בשטר ולא אחר בשטר הכתיב לא תצא כצאת העבדים ומה ראית
מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציאה בבת ישראל אדרבה חזקה הוה ליה לרבויי שכן קונה בנכסי הגר באישות מיהת לא אשכחן אי בעית אימא להכי אהני אם אחרת
ורב הונא האי לא תצא כצאת העבדים מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד ורב חסדא אם כן לכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת העבדים שמע מינה תרתי:
וקונה את עצמו בשנים: דכתיב שש שנים יעבד ובשבעת וגו׳:
ביובל: דכתיב עד שנת היבל יעבד עמך:
בגרעון כסף: אמר חזקיה דאמר קרא והפדה מלמד שמגרע פדיונה ויוצאה תנא וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר
בשלמא כסף דכתיב מכסף מקנתו שוה כסף נמי ישיב גאלתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף אלא האי שטר היכי דמי אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף
אלא שיחרור שטר למה לי לימא ליה באפי תרי זיל אי נמי באפי בי דינא זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול:
יתירה עליו אמה העבריה: אמר ריש לקיש אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מקל וחומר ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון
מיתיבי רב הושעיא יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין ואם איתא ניתני נמי מיתת האב תנא ושייר
מאי שייר דהאי שייר שייר מיתת האדון אי משום מיתת האדון לאו שיורא הוא דכיון דאיכא נמי באיש לא קתני
ואלא ניתני תנא דבר שיש לו קצבה קתני דבר שאין לו קצבה לא קתני
והא סימנין דאין להם קצבה וקתני אמר רב ספרא אין להם קצבה למעלה אבל יש להם קצבה
למטה
דתניא בן תשע שנים שהביא שתי שערות שומא מבן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה שנה ויום אחד ועודן בו שומא רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן בן שלש עשרה שנה ויום אחד דברי הכל סימן
מתיב רב ששת רבי שמעון אומר ארבעה מעניקים להם שלשה באיש ושלשה באשה ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה
ואם איתא ניתני נמי מיתת אב וכי תימא הכא נמי תני ושייר והא ארבעה קתני וכי תימא תנא דבר שיש לו קצבה קתני ודבר שאין לו קצבה לא קתני והא סימנין דאין להם קצבה וקתני
וכי תימא הכא נמי כדרב ספרא והאיכא מיתת אדון דאין להם קצבה וקתני מיתת אדון נמי לא קתני
ואלא ארבעה מאי ניהו שנים ויובל ויובל של רציעה ואמה העבריה בסימנים
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא אי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהם לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה ואם איתא באשה מיהא משכחת לה ארבעה שמע מינה
מתיב רב עמרם ואלו מעניקים להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנים ואם איתא ניתני נמי מיתת אב וכי תימא תנא ושייר והא אלו קתני
וכי תימא דבר שיש לו קצבה קתני דבר שאין לו קצבה לא קתני והא סימנין דאין להם קצבה וקתני וכי תימא הכא נמי כדרב ספרא האיכא מיתת אדון תיובתא דריש לקיש תיובתא
והא ריש לקיש קל וחומר אמר קל וחומר פריכא היא משום דאיכא למיפרך מה לסימנין שנשתנה הגוף תאמר במיתת אב שכן לא נשתנה הגוף
תני חדא ענק עבד עברי לעצמו וענק אמה העבריה לעצמה ותניא אידך ענק אמה העבריה ומציאתה לאביה ואין לרבה אלא שכר בטלה בלבד
מאי לאו הא דנפקא בסימנים והא דנפקא לה במיתת אב
לא אידי ואידי דנפקא לה בסימנין ולא קשיא הא דאיתיה לאב הא דליתיה לאב
בשלמא ענק אמה העבריה לעצמה למעוטי אחין דתניא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מכאן שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו
אלא ענק עבד עברי לעצמו פשיטא אלא למאן אמר רב יוסף יוד קרת קא חזינא הכא
אביי אמר הכי אמר רב ששת הא מני תוטאי הוא דתניא תוטאי אומר לו ולא לבעל חובו
גופא אלו מעניקים להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת אדון ואמה העבריה בסימנין אבל בורח ויוצא בגרעון כסף אין מעניקים לו רבי מאיר אומר בורח אין מעניקין לו ויוצא בגרעון כסף מעניקים לו
רבי שמעון אומר ארבעה מעניקים להם שלשה באיש ושלשה באשה ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן לפי שאין סימנין באיש ורציעה באשה
מנא הני מילי דתנו רבנן יכול לא יהו מעניקים אלא ליוצא בשש מנין לרבות יוצא ביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנין תלמוד לומר תשלחנו וכי תשלחנו
יכול שאני מרבה בורח ויוצא בגרעון כסף תלמוד לומר וכי תשלחנו חפשי מעמך מי ששילוחו מעמך יצא בורח ויוצא בגרעון כסף שאין שילוחו מעמך רבי מאיר אומר בורח אין מעניקין לו דאין שילוחו מעמך אבל יוצא בגרעון כסף ששילוחו מעמך
בורח השלמה בעי דתניא מנין לבורח שחייב להשלים תלמוד לומר שש שנים יעבד
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
קידושין טז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בנכרי שישנו תחת ידך או אינו אלא בנכרי שאינו תחת ידך אמרת וכי מה אפשר לעשות לו הא אין הכתוב מדבר אלא בנכרי שישנו תחת ידך:
ובשטר: מנלן אמר עולא אמר קרא אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקניא בשטר אף אמה העבריה מקניא בשטר
הניחא למאן דאמר שטר אמה העבריה אדון כותבו אלא למאן דאמר אב כותבו מאי איכא למימר דאיתמר שטר אמה העבריה מי כותבו רב הונא אמר אדון כותבו רב חסדא אמר אב כותבו הניחא לרב הונא אלא לרב חסדא מאי איכא למימר
אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו שטר
ואימא אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו חזקה אמר קרא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה
ואימא אותם בשטר ולא אחר בשטר הכתיב לא תצא כצאת העבדים ומה ראית
מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציאה בבת ישראל אדרבה חזקה הוה ליה לרבויי שכן קונה בנכסי הגר באישות מיהת לא אשכחן אי בעית אימא להכי אהני אם אחרת
ורב הונא האי לא תצא כצאת העבדים מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד ורב חסדא אם כן לכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת העבדים שמע מינה תרתי:
וקונה את עצמו בשנים: דכתיב שש שנים יעבד ובשבעת וגו׳:
ביובל: דכתיב עד שנת היבל יעבד עמך:
בגרעון כסף: אמר חזקיה דאמר קרא והפדה מלמד שמגרע פדיונה ויוצאה תנא וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר
בשלמא כסף דכתיב מכסף מקנתו שוה כסף נמי ישיב גאלתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף אלא האי שטר היכי דמי אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף
אלא שיחרור שטר למה לי לימא ליה באפי תרי זיל אי נמי באפי בי דינא זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול:
יתירה עליו אמה העבריה: אמר ריש לקיש אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מקל וחומר ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון
מיתיבי רב הושעיא יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין ואם איתא ניתני נמי מיתת האב תנא ושייר
מאי שייר דהאי שייר שייר מיתת האדון אי משום מיתת האדון לאו שיורא הוא דכיון דאיכא נמי באיש לא קתני
ואלא ניתני תנא דבר שיש לו קצבה קתני דבר שאין לו קצבה לא קתני
והא סימנין דאין להם קצבה וקתני אמר רב ספרא אין להם קצבה למעלה אבל יש להם קצבה
למטה
דתניא בן תשע שנים שהביא שתי שערות שומא מבן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה שנה ויום אחד ועודן בו שומא רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן בן שלש עשרה שנה ויום אחד דברי הכל סימן
מתיב רב ששת רבי שמעון אומר ארבעה מעניקים להם שלשה באיש ושלשה באשה ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה
ואם איתא ניתני נמי מיתת אב וכי תימא הכא נמי תני ושייר והא ארבעה קתני וכי תימא תנא דבר שיש לו קצבה קתני ודבר שאין לו קצבה לא קתני והא סימנין דאין להם קצבה וקתני
וכי תימא הכא נמי כדרב ספרא והאיכא מיתת אדון דאין להם קצבה וקתני מיתת אדון נמי לא קתני
ואלא ארבעה מאי ניהו שנים ויובל ויובל של רציעה ואמה העבריה בסימנים
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא אי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהם לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה ואם איתא באשה מיהא משכחת לה ארבעה שמע מינה
מתיב רב עמרם ואלו מעניקים להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנים ואם איתא ניתני נמי מיתת אב וכי תימא תנא ושייר והא אלו קתני
וכי תימא דבר שיש לו קצבה קתני דבר שאין לו קצבה לא קתני והא סימנין דאין להם קצבה וקתני וכי תימא הכא נמי כדרב ספרא האיכא מיתת אדון תיובתא דריש לקיש תיובתא
והא ריש לקיש קל וחומר אמר קל וחומר פריכא היא משום דאיכא למיפרך מה לסימנין שנשתנה הגוף תאמר במיתת אב שכן לא נשתנה הגוף
תני חדא ענק עבד עברי לעצמו וענק אמה העבריה לעצמה ותניא אידך ענק אמה העבריה ומציאתה לאביה ואין לרבה אלא שכר בטלה בלבד
מאי לאו הא דנפקא בסימנים והא דנפקא לה במיתת אב
לא אידי ואידי דנפקא לה בסימנין ולא קשיא הא דאיתיה לאב הא דליתיה לאב
בשלמא ענק אמה העבריה לעצמה למעוטי אחין דתניא והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מכאן שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו
אלא ענק עבד עברי לעצמו פשיטא אלא למאן אמר רב יוסף יוד קרת קא חזינא הכא
אביי אמר הכי אמר רב ששת הא מני תוטאי הוא דתניא תוטאי אומר לו ולא לבעל חובו
גופא אלו מעניקים להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת אדון ואמה העבריה בסימנין אבל בורח ויוצא בגרעון כסף אין מעניקים לו רבי מאיר אומר בורח אין מעניקין לו ויוצא בגרעון כסף מעניקים לו
רבי שמעון אומר ארבעה מעניקים להם שלשה באיש ושלשה באשה ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן לפי שאין סימנין באיש ורציעה באשה
מנא הני מילי דתנו רבנן יכול לא יהו מעניקים אלא ליוצא בשש מנין לרבות יוצא ביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנין תלמוד לומר תשלחנו וכי תשלחנו
יכול שאני מרבה בורח ויוצא בגרעון כסף תלמוד לומר וכי תשלחנו חפשי מעמך מי ששילוחו מעמך יצא בורח ויוצא בגרעון כסף שאין שילוחו מעמך רבי מאיר אומר בורח אין מעניקין לו דאין שילוחו מעמך אבל יוצא בגרעון כסף ששילוחו מעמך
בורח השלמה בעי דתניא מנין לבורח שחייב להשלים תלמוד לומר שש שנים יעבד
