Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באלול תשפ״ג | 30 אוגוסט 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין יז

הדף היום מוקדש ע"י משפחות קרזנר וגרינסטון לכבוד הללי מרים רוזנבלום שנולדה לרבקה ושרולי. 

עבד עברי מקבל מתנות (מענק) כשהוא עוזב. באיזה מקרה הוא לא מקבל את המענק? עבד שחולה, האם צריך להשלים את ימי המחלה? מה סכום המענק? אילו סוגי דברים ניתן/צריך לתת לו? האם עבדים עוברים לבנים בתור ירושה? עבד עברי עובר לבנים אך לא לבנות או לאחים (במקרה שלאדון אין בנים). אמה עברייה, עבד נרצע ועבד נמכר לאינו יהודי עוברים לבנים ולא לבנות או לאחים. מהיכן נובעים פרטי דינים אלו? רבא מסיק מהנלמד לגבי עבד בעובד לאינו יהודי, שיש דיני ירושה מדאורייתא לעובד כוכבים. אבל גר יורש את אביו רק מדברי סופרים כדי שלא ירצה לחזור להיות אינו יהודי כשאביו מת.

יכול אפילו חלה תלמוד לומר ובשבעת יצא

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שברח ופגע בו יובל מהו דתימא הואיל ואפיק ליה יובל שילוחו מעמך קרינן ביה ולא ניקנסיה ונעניק ליה קא משמע לן

אמר מר יכול אפילו חלה תלמוד לומר ובשבעת יצא אפילו חלה כל שש והתניא חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים חלה כל שש חייב להשלים אמר רב ששת בעושה מעשה מחט

הא גופא קשיא אמרת חלה שלש ועבד שלש אין חייב להשלים הא ארבע חייב להשלים אימא סיפא חלה כל שש חייב להשלים הא ארבע אין חייב להשלים הכי קאמר חלה ארבע נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים:

תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד רבי שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין

אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי רבי מאיר ורבי מאיר מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה

מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם ריקם מבכור מה להלן חמש סלעים אף כאן חמש סלעים

ואימא חמש סלעים מכולהו אי כתיב ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב ריקם ברישא שדי ריקם אצאן ריקם אגורן ריקם איקב

ונילף ריקם ריקם מעולת ראיה אמר קרא אשר ברכך ה׳ אלהיך

רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד מאי טעמא דרבי יהודה יליף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים

ונילף נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים

חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף

רבי שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין מאי טעמיה דרבי שמעון גמר נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים ואימא בפחות שבערכין אשר ברכך ה׳ אלהיך כתיב

ונילף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף רבי שמעון מיכה מיכה גמר

בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב צאן גורן ויקב אלא לרבי יהודה ורבי שמעון האי צאן גורן ויקב למה לי

האי מיבעי ליה לכדתניא יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר אשר ברכך ה׳ אלהיך אם כן מה תלמוד לומר צאן גורן ויקב לומר לך מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנן בכלל ברכה אף כל שישנן בכלל ברכה יצאו כספים דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות

ורבי שמעון פרדות משבחן בגופייהו ורבי אליעזר בן יעקב כספים עביד בהו עיסקא

וצריכא דאי כתב רחמנא צאן הוה אמינא בעלי חיים אין גידולי קרקע לא כתב רחמנא גורן ואי כתב גורן הוה אמינא גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן יקב למה לי


למר למעוטי כספים למר למעוטי פרדות

תנו רבנן אשר ברכך ה׳ אלהיך יכול נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו תלמוד לומר הענק תעניק מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר אשר ברכך הכל לפי ברכה תן לו

רבי אלעזר בן עזריה אומר דברים ככתבן נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו אם כן מה תלמוד לומר העניק תעניק דברה תורה כלשון בני אדם:

תנו רבנן עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה עבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מר עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת מנהני מילי

דתנו רבנן ועבדך שש שנים לך ולא ליורש אתה אומר לך ולא ליורש או אינו אלא לך ולא לבן כשהוא אומר שש שנים יעבד הרי לבן אמור הא מה אני מקיים ועבדך שש שנים לך ולא ליורש

מה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה

אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום

אלא טעמא דאיכא הא פירכא הא לאו הכי אח עדיף ותיפוק לי דהכא תרתי והכא חדא

שדה אחוזה נמי מהאי פירכא הוא דקא נפקא ליה לתנא כלום יש יבום אלא במקום שאין בן:

אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת: מנהני מילי אמר רבי פדא דאמר קרא ואף לאמתך תעשה כן הקישה הכתוב לנרצע מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אף אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת והאי לאמתך תעשה כן להכי הוא דאתא הא מיבעי ליה לכדתניא ואף לאמתך תעשה כן להעניק

אתה אומר להעניק או אינו אלא לרציעה כשהוא אומר ואם אמר יאמר העבד ולא אמה העבריה הרי רציעה אמור

הא מה אני מקיים ואף לאמתך תעשה כן להעניק אם כן נכתוב קרא לאמתך כן מאי תעשה שמעת מינה תרתי:

הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת: נרצע דכתיב ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם ולא את הבן ואת הבת נמכר לנכרי מנין אמר חזקיה אמר קרא וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו

אמר רבא דבר תורה נכרי יורש את אביו שנאמר וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו מכלל דאית ליה יורשים גר את הנכרי אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים

דתנן גר ונכרי שירשו את אביהם נכרי גר יכול לומר לנכרי טול אתה עבודה זרה ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות משבאו לרשות גר אסור

ואי סלקא דעתך דאורייתא כי לא באו לרשותו נמי כי שקיל חילופי עבודה זרה הוא דקא שקיל

אלא מדרבנן גזירה הוא דעבוד רבנן שמא יחזור לסורו תניא נמי הכי במה דברים אמורים כשירשו אבל כשנשתתפו אסור

נכרי את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דתנן לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו

והתניא רוח חכמים נוחה הימנו לא קשיא כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

עבדות מן התורה מהי? – במחשבה שניה

הלכות עבדים ומשמעותם קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

קידושין יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין יז

יכול אפילו חלה תלמוד לומר ובשבעת יצא

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שברח ופגע בו יובל מהו דתימא הואיל ואפיק ליה יובל שילוחו מעמך קרינן ביה ולא ניקנסיה ונעניק ליה קא משמע לן

אמר מר יכול אפילו חלה תלמוד לומר ובשבעת יצא אפילו חלה כל שש והתניא חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים חלה כל שש חייב להשלים אמר רב ששת בעושה מעשה מחט

הא גופא קשיא אמרת חלה שלש ועבד שלש אין חייב להשלים הא ארבע חייב להשלים אימא סיפא חלה כל שש חייב להשלים הא ארבע אין חייב להשלים הכי קאמר חלה ארבע נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים:

תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד רבי שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין

אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי רבי מאיר ורבי מאיר מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה

מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם ריקם מבכור מה להלן חמש סלעים אף כאן חמש סלעים

ואימא חמש סלעים מכולהו אי כתיב ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב ריקם ברישא שדי ריקם אצאן ריקם אגורן ריקם איקב

ונילף ריקם ריקם מעולת ראיה אמר קרא אשר ברכך ה׳ אלהיך

רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד מאי טעמא דרבי יהודה יליף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים

ונילף נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים

חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף

רבי שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין מאי טעמיה דרבי שמעון גמר נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים ואימא בפחות שבערכין אשר ברכך ה׳ אלהיך כתיב

ונילף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף רבי שמעון מיכה מיכה גמר

בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב צאן גורן ויקב אלא לרבי יהודה ורבי שמעון האי צאן גורן ויקב למה לי

האי מיבעי ליה לכדתניא יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר אשר ברכך ה׳ אלהיך אם כן מה תלמוד לומר צאן גורן ויקב לומר לך מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנן בכלל ברכה אף כל שישנן בכלל ברכה יצאו כספים דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות

ורבי שמעון פרדות משבחן בגופייהו ורבי אליעזר בן יעקב כספים עביד בהו עיסקא

וצריכא דאי כתב רחמנא צאן הוה אמינא בעלי חיים אין גידולי קרקע לא כתב רחמנא גורן ואי כתב גורן הוה אמינא גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן יקב למה לי


למר למעוטי כספים למר למעוטי פרדות

תנו רבנן אשר ברכך ה׳ אלהיך יכול נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו תלמוד לומר הענק תעניק מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר אשר ברכך הכל לפי ברכה תן לו

רבי אלעזר בן עזריה אומר דברים ככתבן נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו אם כן מה תלמוד לומר העניק תעניק דברה תורה כלשון בני אדם:

תנו רבנן עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה עבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מר עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת מנהני מילי

דתנו רבנן ועבדך שש שנים לך ולא ליורש אתה אומר לך ולא ליורש או אינו אלא לך ולא לבן כשהוא אומר שש שנים יעבד הרי לבן אמור הא מה אני מקיים ועבדך שש שנים לך ולא ליורש

מה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה

אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום

אלא טעמא דאיכא הא פירכא הא לאו הכי אח עדיף ותיפוק לי דהכא תרתי והכא חדא

שדה אחוזה נמי מהאי פירכא הוא דקא נפקא ליה לתנא כלום יש יבום אלא במקום שאין בן:

אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת: מנהני מילי אמר רבי פדא דאמר קרא ואף לאמתך תעשה כן הקישה הכתוב לנרצע מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אף אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת והאי לאמתך תעשה כן להכי הוא דאתא הא מיבעי ליה לכדתניא ואף לאמתך תעשה כן להעניק

אתה אומר להעניק או אינו אלא לרציעה כשהוא אומר ואם אמר יאמר העבד ולא אמה העבריה הרי רציעה אמור

הא מה אני מקיים ואף לאמתך תעשה כן להעניק אם כן נכתוב קרא לאמתך כן מאי תעשה שמעת מינה תרתי:

הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת: נרצע דכתיב ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם ולא את הבן ואת הבת נמכר לנכרי מנין אמר חזקיה אמר קרא וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו

אמר רבא דבר תורה נכרי יורש את אביו שנאמר וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו מכלל דאית ליה יורשים גר את הנכרי אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים

דתנן גר ונכרי שירשו את אביהם נכרי גר יכול לומר לנכרי טול אתה עבודה זרה ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות משבאו לרשות גר אסור

ואי סלקא דעתך דאורייתא כי לא באו לרשותו נמי כי שקיל חילופי עבודה זרה הוא דקא שקיל

אלא מדרבנן גזירה הוא דעבוד רבנן שמא יחזור לסורו תניא נמי הכי במה דברים אמורים כשירשו אבל כשנשתתפו אסור

נכרי את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דתנן לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו

והתניא רוח חכמים נוחה הימנו לא קשיא כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה


גלול כלפי מעלה