הדף היומי
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
קידושין יח
בניו של מתגייר, בין אם התגיירו עמו ובין אם לאו, אינם יורשים את רכושו כי כשאדם מתגייר הוא נחשב כקטן שנולד. ברייתא מפרטת עוד הבדלים בין עבד עברי לאמה עברייה והגמרא מסבירה את המקרים הנידונים בברייתא שכן כמעט כל משפט קשה ליישב עם הלכות אחרות הנוגעות לעבדים. אחד ההבדלים המוזכרים בברייתא הוא שאב אינו יכול למכור את בתו יותר מפעם אחת. אבל זה נכון גם לגבי עבד עברי – שאי אפשר למכור אותו פעמיים! כיצד ניתן להסביר זאת? אם העבד שווה יותר או פחות משווי מה שגנב, האם אפשר למכור אותו כעבד? הבדל נוסף המוזכר בברייתא הוא שניתן לפדות בת בניגוד לרצונו – רצונו של מי? האדון או האב? מבואר בניגוד לרצונו של האב ולאחר מכן מבואר שזה לפי דעת רבי שמעון שאין אב יכול למכור את בתו יותר מפעם אחת. אם האדון עושה ייעוד עם האמה, האם זה משנה את מעמדה לארוסה או נשואה? מהן הנפקא מינות? הגמרא מביאה מקורות תנאיים כדי לנסות למצוא תשובה לשאלה זו.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן נכרי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל משומד שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
ורב חייא בר אבין מאי טעמא לא אמר כרבא מי כתיב וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו
ורבא מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין משום כבודו דאברהם שאני:
תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי יש בעברי שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון מה שאין כן בעבריה ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי:
אמר מר יש בעברי שאין בעבריה ורמינהי יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין אמר רב ששת כגון שיעדה
יעדה פשיטא גיטא בעיא מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא מינה קא משמע לן אי הכי אמאי יוצאה בסימנין הכי קאמר אם לא יעדה יוצאה אף בסימנין:
ואינה נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר ונשנה והתניא בגנבתו ולא בכפילו בגניבתו ולא בזממו בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו
אמר רבא לא קשיא כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות
אמר ליה אביי בגניבתו טובא משמע אלא אמר אביי לא קשיא כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם
תנו רבנן גניבו אלף ושוה חמש מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו חמש מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל רבי אליעזר אומר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר
אמר רבא בהא זכנהו רבי אליעזר לרבנן דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו הכי נמי נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו:
ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא למימר בעל כרחיה דאדון אמר ליה אביי מאי ניהו דכתבנא ליה שטרא אדמיה אמאי נקיט מרגניתא בידיה יהיבנא ליה חספא
אלא אמר אביי בעל כרחיה דאב משום פגם משפחה אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה
הכא נמי הדר אזיל ומזבין לה הא קתני אינה נמכרת ונשנית ומני רבי שמעון היא דתניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא בבגדו בה
כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר בבגדו בה כיון שבגד בה שוב אין רשאי למוכרה
במאי קמיפלגי רבי אליעזר סבר יש אם למסורת ורבי עקיבא סבר יש אם למקרא ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ולמסורת:
בעי רבה בר אבוה יעוד נישואין עושה או אירוסין עושה נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה מאי
תא שמע בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למוכרה זבוני הוא דלא מזבין לה הא יעודי מייעד לה ואי אמרת נישואין עושה כיון דנישאת שוב אין לאביה רשות בה אלא לאו שמע מינה אירוסין עושה
אמר רב נחמן בר יצחק הכא בקידושין דעלמא קאי והכי קאמר כיון שמסרה אביה למי שנתחייב בשארה כסותה ועונתה שוב אין יכול למוכרה
תא שמע אין מוכרה לקרובים משום רבי אליעזר אמרו מוכרה לקרובים ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
האי אלמנה היכי דמי אילימא דקדיש נפשה אלמנה קרי לה ואלא דקדשה אביה מי מצי מזבין לה והא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות
ואמר רב עמרם אמר רבי יצחק הכא בקדושי יעוד ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו ואי אמרת נישואין עושה כיון שנישאת שוב אין לאביה רשות בה
ואלא מאי אירוסין עושה ושוין שמוכרה הא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות אלא מאי אית לך למימר שאני אירוסין דידה מאירוסין דאביה אפילו תימא נישואין עושה שאני נישואין דידה מנישואין דאביה
האי מאי בשלמא אירוסין מאירוסין שאני אלא נישואין מנישואין
-
מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
קידושין יח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן נכרי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל משומד שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
ורב חייא בר אבין מאי טעמא לא אמר כרבא מי כתיב וחשב עם קנהו ולא עם יורשי קונהו
ורבא מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין משום כבודו דאברהם שאני:
תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי יש בעברי שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון מה שאין כן בעבריה ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי:
אמר מר יש בעברי שאין בעבריה ורמינהי יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין אמר רב ששת כגון שיעדה
יעדה פשיטא גיטא בעיא מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא מינה קא משמע לן אי הכי אמאי יוצאה בסימנין הכי קאמר אם לא יעדה יוצאה אף בסימנין:
ואינה נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר ונשנה והתניא בגנבתו ולא בכפילו בגניבתו ולא בזממו בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו
אמר רבא לא קשיא כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות
אמר ליה אביי בגניבתו טובא משמע אלא אמר אביי לא קשיא כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם
תנו רבנן גניבו אלף ושוה חמש מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו חמש מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל רבי אליעזר אומר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר
אמר רבא בהא זכנהו רבי אליעזר לרבנן דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו הכי נמי נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו:
ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא למימר בעל כרחיה דאדון אמר ליה אביי מאי ניהו דכתבנא ליה שטרא אדמיה אמאי נקיט מרגניתא בידיה יהיבנא ליה חספא
אלא אמר אביי בעל כרחיה דאב משום פגם משפחה אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה
הכא נמי הדר אזיל ומזבין לה הא קתני אינה נמכרת ונשנית ומני רבי שמעון היא דתניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא בבגדו בה
כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר בבגדו בה כיון שבגד בה שוב אין רשאי למוכרה
במאי קמיפלגי רבי אליעזר סבר יש אם למסורת ורבי עקיבא סבר יש אם למקרא ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ולמסורת:
בעי רבה בר אבוה יעוד נישואין עושה או אירוסין עושה נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה מאי
תא שמע בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למוכרה זבוני הוא דלא מזבין לה הא יעודי מייעד לה ואי אמרת נישואין עושה כיון דנישאת שוב אין לאביה רשות בה אלא לאו שמע מינה אירוסין עושה
אמר רב נחמן בר יצחק הכא בקידושין דעלמא קאי והכי קאמר כיון שמסרה אביה למי שנתחייב בשארה כסותה ועונתה שוב אין יכול למוכרה
תא שמע אין מוכרה לקרובים משום רבי אליעזר אמרו מוכרה לקרובים ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
האי אלמנה היכי דמי אילימא דקדיש נפשה אלמנה קרי לה ואלא דקדשה אביה מי מצי מזבין לה והא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות
ואמר רב עמרם אמר רבי יצחק הכא בקדושי יעוד ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו ואי אמרת נישואין עושה כיון שנישאת שוב אין לאביה רשות בה
ואלא מאי אירוסין עושה ושוין שמוכרה הא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות אלא מאי אית לך למימר שאני אירוסין דידה מאירוסין דאביה אפילו תימא נישואין עושה שאני נישואין דידה מנישואין דאביה
האי מאי בשלמא אירוסין מאירוסין שאני אלא נישואין מנישואין
