קידושין כא

הא רבנן הא רבי שמעון

תני חדא לוה וגואל וגואל לחצאין ותניא אידך אין לוה וגואל וגואל לחצאין לא קשיא הא רבנן הא רבי שמעון

(סימן חרש חבש זמן)

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי איכא למיפרך מה למוכר בית בבתי ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם

אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי משום דאיכא למימר ניהדר דינא תיתי במה הצד מוכר שדה אחוזה יוכיח שיפה כחו ליגאל לעולם ואין לוה וגואל וגואל לחצאין מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח

וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שנגאלין ואין לוה וגואל וגואל לחצאין אף אני אביא מקדיש שנגאל ואין לוה וגואל וגואל לחצאין

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחם ליגאל בשנה שניה תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל בשנה שניה

אמר ליה רבינא משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לנכרי יוכיח שיפה כחו ליגאל בשנה שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין

בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לקרובים או אין נגאל לקרובים גאלתו גאלתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין נגאל לחצאין ונגאל לקרובים

או דילמא כי כתיבא גאולה בחצאין הוא דכתיב בקרובים לא כתיב אמר ליה אינו נגאל

איתיביה בכל גאלה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה לא בתי חצרים

בתי חצרים בהדיא כתיב בהו על שדה הארץ יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי אליעזר

דתניא וגאל את ממכר אחיו רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה תלמוד לומר ואיש כי לא יהיה לו גאל וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי רבי יהושע

רבי אליעזר אומר וגאל את ממכר אחיו חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר בכל גאלה תתנו הכתוב קבעו חובה

אמרי ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב אשי בשלמא למאן דאמר לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל אלא למאן דאמר לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא

איתיביה אביי מה תלמוד לומר יגאלנו יגאלנו יגאלנו שלש פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי לא בתי חצרים ושדה אחוזה

בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב על שדה הארץ יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם הכי נמי לקרוב קרוב קודם

היכא איתמר דרב נחמן בר יצחק אהא דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים אליבא דרבי לא תבעי לך דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש אלמא לא מיפרק

כי תיבעי לך אליבא דרבנן מאי ילפינן שכיר שכיר ולא דרשי יגאלנו או דילמא יגאלנו לזה ולא לאחר

תא שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא עבד עברי הנמכר לנכרי

עבד עברי הנמכר לנכרי בהדיא כתיב ביה או דדו או בן דדו יגאלנו

ההוא לקובעו חובה ואפילו לרבי יהושע

תא שמע מה תלמוד לומר יגאלנו יגאלנו יגאלנו שלש פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא בתי חצרים ושדה אחוזה בתי חצרים בהדיא כתיב בהו על שדה הארץ יחשב אמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם:

והנרצע נקנה ברציעה: דכתיב ורצע אדניו את אזנו במרצע וגו׳:

וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון: דכתיב ועבדו ולא את הבן ולא את הבת לעלם לעולמו של יובל

תנו רבנן מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירא והמחט והמקדח והמכתב תלמוד לומר ולקחת לרבות כל דבר שנקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה

רבי אומר מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת דבר אחר המרצע להביא המרצע הגדול

אמר רבי אלעזר יודן בריבי היה דורש כשהן רוצעים אין רוצעים אלא במילתא וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ואם תאמר במילתא הם רוצעים היאך עבד עברי כהן יעשה בעל מום הא אין נרצע אלא בגובה של אזן במאי קמיפלגי

דרבי דריש כללי ופרטי ולקחת כלל מרצע פרט באזנו ובדלת חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת

רבי יוסי דריש ריבויי ומיעוטי ולקחת ריבה מרצע מיעט באזנו ובדלת חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל

מאי רבי רבי כל מילי מאי מיעט מיעט סם

אמר מר המרצע להביא מרצע הגדול מאי משמע כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך הכא נמי המרצע מיוחד שבמרצעין:

אמר רבי אלעזר יודן בריבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילתא וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ויעשה בעל מום אמר רבה בר רב שילא אמר קרא ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו

איבעיא להו עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית חידוש הוא לא שנא כהנים ולא שנא ישראל

או דילמא שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות רב אמר מותר ושמואל אמר אסור

אמר ליה רב נחמן לרב ענן כי הויתו בי מר שמואל באיסקומדרי איטלליתו מאי טעמא לא תימרו ליה מהא וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום

ואם תאמר אין רבו מוסר לו שפחה כנענית תיפוק לי דבעינא אהבתי את אדני את אשתי ואת בני וליכא תו לא מידי

איבעיא להו כהן מהו ביפת תואר חידוש הוא לא שנא כהן ולא שנא ישראל או דילמא שאני כהנים הואיל וריבה בהן מצות יתרות רב אמר מותר ושמואל אמר אסור

בביאה ראשונה דכולי עלמא לא פליגי דשרי דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע

כי פליגי בביאה שניה רב אמר מותר ושמואל אמר אסור רב אמר מותר הואיל ואישתריא אישתרי ושמואל אמר אסור דהא הויא לה גיורת וגיורת לכהן לא חזיא

איכא דאמרי בביאה שניה כולי עלמא לא פליגי דאסירא דהויא לה גיורת כי פליגי בביאה ראשונה רב אמר מותר דהא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע ושמואל אמר אסור כל היכא דקרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך קרינא ביה וראית בשביה כל היכא דלא קרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך לא קרינא ביה וראית בשביה

תנו רבנן וראית בשביה בשעת שביה אשת ואפילו אשת איש יפת תואר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב שיאכלו ישראל בשר