Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ באלול תשפ״ג | 6 ספטמבר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין כד

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שפירא לע"נ אמה, דירה טייכמן. 

הדף היום מוקדש לרפואת שלמה גבריאל בן אסתר.

חכמים ורבי מאיר חלוקים לגבי עבד כנעני האם יש או אין דרך לתת לו כסף שלא יועבר אוטומטית לאדונו (כדי שישתמש בכסף להשתחרר). הגמרא מביאה מקור לגבי אשה הפודה מעשר מפירות של בעלה ומראה שדעותיהם של רבי מאיר וחכמים בסוגיה זו סותרות את דבריהם בסוגיה של העבד. אביי ורבא פותרים כל אחד את הסתירה בצורה שונה. עבד כנעני משתחרר אוטומטית אם האדון מוציא את שינו, עינו או אברים אחרים בגופו שלא יתרפאו. דין זה נדרש מהפסוקים בתורה. האם העבד גם צריך גט שחרור במקרה זה? האם העבד יוצא לחופשי אם העבד לא סומא לגמרי אלא חלקי? מה אם העין לא עבד במאה אחוז לפני שפגע בו האדון וסימאו לגמרי?

אין אשה פודה מעשר שני בלא חומש רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אשה פודה מעשר שני בלא חומש היכי דמי אילימא בזוזי דבעל ומעשר דבעל שליחותיה דבעל קא עבדה

ואלא בזוזי דידה ומעשר דידיה איש אמר רחמנא ולא אשה

אלא לאו כי האי גוונא דאקני לה אחר מנה ואמר לה על מנת שתפדי בו את המעשר ואיפכא שמענא להו

אמר אביי איפוך רבא אמר לעולם לא תיפוך והכא במעשר דאתא מבי נשא עסקינן ורבי מאיר לטעמיה דאמר מעשר ממון הקדש הוא ולא קני ליה בעל

ורבנן לטעמייהו דאמרי ממון הדיוט הוא וקני ליה בעל הילכך שליחותא דבעל קעבדא:

תנא יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים בשלמא שן ועין כתיבי אלא ראשי אברים מנלן דומיא דשן ועין מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

ואימא ניהוו שן ועין כשני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין צריכא דאי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפילו


שן דחלב כתב רחמנא עין ואי כתב רחמנא עין הוה אמינא מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו אבל שן לא צריכא

ואימא כי יכה כלל שן ועין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שן ועין אין מידי אחרינא לא

לחפשי ישלחנו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מום שבגלוי ואינן חוזרים אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

אי מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ובטל ממלאכתו אלמה תניא תלש בזקנו ודילדל בו עצם עבד יוצא בהם לחירות לחפשי ישלחנו ריבויא הוא

ואי ריבויא הוא אפילו הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור נמי אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אין עבד יוצא בה לחירות אם כן שן ועין מאי אהני ליה

תנו רבנן בכולם עבד יוצא בהם לחירות וצריך גט שחרור דברי רבי שמעון רבי מאיר אומר אינו צריך רבי אליעזר אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך רבי עקיבא אומר צריך

המכריעים לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי רבי עקיבא בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הוא קראי קא דרשינן אלא הואיל ומדרש חכמים הוא

מאי טעמא דרבי שמעון יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ורבי מאיר אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת השתא דכתב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא

תנו רבנן הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות נגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות אמר רב שמן לרב אשי למימרא דקלא לאו כלום הוא

והתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק

אמר ליה שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזהו ותקע באזנו וחרשו חייב

תנו רבנן הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות תניא אידך הרי שהיתה עינו כהויה וסמאה שינו נדודה והפילה אם יכול להשתמש בהן כבר עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו אין עבד יוצא בהן לחירות

וצריכא דאי אשמועינן הך קמייתא משום דמעיקרא נהורא בריא והשתא נהורא כחישא אבל הכא דמעיקרא נמי נהורא כחישא אימא לא

ואי אשמועינן הא משום דסמיא לגמרי אבל התם דלא סמיא לגמרי אימא לא צריכא

תנו רבנן הרי שהיה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה לחתור לו שינו והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רבן שמעון בן גמליאל אומר ושחתה עד שיתכוין לשחתה

ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא רבי אלעזר אומר הרי שהושיט ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה פטור מאי טעמא דאמר קרא ושחתה עד שיכוין לשחתה

ואידך מושחת שחתה נפקא ואידך שחת שחתה לא דריש

אמר רב ששת הרי שהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בהן לחירות מאי טעמא מחוסר אבר הוא

ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות

יכול יבשה גפה נקטעה רגלה נחטטה עינה תלמוד לומר מן העוף ולא כל העוף

אמר רב חייא בר אשי אמר רב היתה לו


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

עבדות מן התורה מהי? – במחשבה שניה

הלכות עבדים ומשמעותם קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה קידושין דפים יד-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

קידושין כד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין כד

אין אשה פודה מעשר שני בלא חומש רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אשה פודה מעשר שני בלא חומש היכי דמי אילימא בזוזי דבעל ומעשר דבעל שליחותיה דבעל קא עבדה

ואלא בזוזי דידה ומעשר דידיה איש אמר רחמנא ולא אשה

אלא לאו כי האי גוונא דאקני לה אחר מנה ואמר לה על מנת שתפדי בו את המעשר ואיפכא שמענא להו

אמר אביי איפוך רבא אמר לעולם לא תיפוך והכא במעשר דאתא מבי נשא עסקינן ורבי מאיר לטעמיה דאמר מעשר ממון הקדש הוא ולא קני ליה בעל

ורבנן לטעמייהו דאמרי ממון הדיוט הוא וקני ליה בעל הילכך שליחותא דבעל קעבדא:

תנא יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים בשלמא שן ועין כתיבי אלא ראשי אברים מנלן דומיא דשן ועין מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

ואימא ניהוו שן ועין כשני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין צריכא דאי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפילו


שן דחלב כתב רחמנא עין ואי כתב רחמנא עין הוה אמינא מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו אבל שן לא צריכא

ואימא כי יכה כלל שן ועין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שן ועין אין מידי אחרינא לא

לחפשי ישלחנו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מום שבגלוי ואינן חוזרים אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

אי מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ובטל ממלאכתו אלמה תניא תלש בזקנו ודילדל בו עצם עבד יוצא בהם לחירות לחפשי ישלחנו ריבויא הוא

ואי ריבויא הוא אפילו הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור נמי אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אין עבד יוצא בה לחירות אם כן שן ועין מאי אהני ליה

תנו רבנן בכולם עבד יוצא בהם לחירות וצריך גט שחרור דברי רבי שמעון רבי מאיר אומר אינו צריך רבי אליעזר אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך רבי עקיבא אומר צריך

המכריעים לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי רבי עקיבא בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הוא קראי קא דרשינן אלא הואיל ומדרש חכמים הוא

מאי טעמא דרבי שמעון יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ורבי מאיר אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת השתא דכתב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא

תנו רבנן הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות נגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות אמר רב שמן לרב אשי למימרא דקלא לאו כלום הוא

והתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק

אמר ליה שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזהו ותקע באזנו וחרשו חייב

תנו רבנן הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות תניא אידך הרי שהיתה עינו כהויה וסמאה שינו נדודה והפילה אם יכול להשתמש בהן כבר עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו אין עבד יוצא בהן לחירות

וצריכא דאי אשמועינן הך קמייתא משום דמעיקרא נהורא בריא והשתא נהורא כחישא אבל הכא דמעיקרא נמי נהורא כחישא אימא לא

ואי אשמועינן הא משום דסמיא לגמרי אבל התם דלא סמיא לגמרי אימא לא צריכא

תנו רבנן הרי שהיה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה לחתור לו שינו והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רבן שמעון בן גמליאל אומר ושחתה עד שיתכוין לשחתה

ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא רבי אלעזר אומר הרי שהושיט ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה פטור מאי טעמא דאמר קרא ושחתה עד שיכוין לשחתה

ואידך מושחת שחתה נפקא ואידך שחת שחתה לא דריש

אמר רב ששת הרי שהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בהן לחירות מאי טעמא מחוסר אבר הוא

ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות

יכול יבשה גפה נקטעה רגלה נחטטה עינה תלמוד לומר מן העוף ולא כל העוף

אמר רב חייא בר אשי אמר רב היתה לו


גלול כלפי מעלה