קידושין לו

אחת היא

אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות

ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב נשתוק קרא מיניה ותיתי בקל וחומר ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לא כל שכן

אי לאו גזרה שוה הוה אמינא הפסיק הענין

השתא נמי נימא הפסיק הענין ואי משום גזרה שוה מיבעי ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא יהא חייב אלא אחת תלמוד לומר קרחה לחייב על כל אחת ואחת

בראשם מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים מנין לרבות כל הראש תלמוד לומר בראשם לחייב על הראש כבין העינים

ואין לי אלא כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות ישראל מנלן נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה כאן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים אף להלן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים

ומה להלן על מת אף כאן על מת אם כן נכתוב קרא קרח מאי קרחה שמעת מינה תרתי

רבא אמר היינו טעמא דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי קרח קרחה לא משמע ליה

ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש

ובין לאביי ובין לרבא האי בנים אתם מאי דרשי ביה האי מיבעי לכדתניא בנים אתם לה׳ אלהיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי רבי יהודה

רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר בנים סכלים המה ואומר בנים לא אמן בם ואומר זרע מרעים בנים משחיתים ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

מאי ואומר וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני תא שמע ואומר בנים לא אמן בם

וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים כי פלחו לעבודה זרה לא מיקרו בנים תא שמע ואומר זרע מרעים בנים משחיתים וכי תימא בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעלייא לא מיקרו תא שמע ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

מתני׳ הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות והקטרות והמליקות והקבלות והזאות נוהגים באנשים ולא בנשים חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות

גמ׳ סמיכות דכתיב דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות

תנופות דבר אל בני ישראל והניף בני ישראל מניפין ואין בנות ישראל מניפות

הגשות דכתיב וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן

קמיצות דכתיב והביאה אל בני אהרן וקמץ בני אהרן ולא בנות אהרן

הקטרות דכתיב והקטירו אתו בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן

המליקות דכתיב ומלק והקטיר איתקש מליקה להקטרה

הקבלות דכתיב והקריבו בני אהרן ואמר מר

והקריבו זו קבלת הדם:

והזאות: הזאה דהיכא אי דפרה אלעזר כתוב בה אי דפנים הכהן המשיח כתוב בה אלא הזאה דבן עוף

דאתיא בקל וחומר מבן צאן ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו קבע לו כהן להזאתו בן עוף שקבע לו כהן למליקתו אינו דין שיקבע לו להזאתו

חוץ ממנחת סוטה ונזירה אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי להא שמעתתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנלן בגופה כתיב והניף את המנחה אלא תנופה בבעלים מנלן

אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה

מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מכניס ידו תחת יד בעלים ומניף

אשכחן סוטה נזירה מנלן אתיא כף כף מסוטה

מתני׳ כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ