קידושין לז

חוץ מן הערלה וכלאים רבי אליעזר אומר אף החדש

גמ׳ מאי תלויה ומאי שאינה תלויה אילימא תלויה דכתיב בה ביאה ושאינה תלויה דלא כתיב בה ביאה והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהן ביאה ונוהגין בין בארץ בין בחוץ לארץ

אמר רב יהודה הכי קאמר כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ

מנא הני מילי דתנו רבנן אלה החקים אלו המדרשות והמשפטים אלו הדינים אשר תשמרון זו משנה לעשות זו מעשה

בארץ יכול כל המצות כולן לא יהו נוהגים אלא בארץ תלמוד לומר כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אי כל הימים יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ תלמוד לומר בארץ

אחר שריבה הכתוב ומיעט צא ולמד ממה שאמור בענין אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם וגו׳ מה עבודה זרה מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ אף כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

חוץ מן הערלה והכלאים איבעיא להו רבי אליעזר לקולא פליג או לחומרא פליג

לחומרא פליג והכי קאמר תנא קמא חוץ מן הערלה ומן הכלאים דהלכתא גמירי לה אף על גב דאיכא למימר חובת קרקע היא אבל חדש בארץ אין בחוצה לארץ לא

מאי טעמא מושב לאחר ירושה וישיבה משמע

ואתא רבי אליעזר למימר אף חדש נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מאי טעמא מושב בכל מקום שאתם יושבים

או דלמא לקולא פליג והכי קאמר תנא קמא חוץ מן הערלה והכלאים דהלכתא גמירי לה וכל שכן חדש דמושב כל מקום שאתם יושבים משמע

ואתא רבי אליעזר למימר חדש אינו נוהג אלא בארץ דמושב לאחר ירושה וישיבה משמע ומאי אף אקמייתא

תא שמע דאמר אביי מאן תנא דפליג עליה דרבי אליעזר רבי ישמעאל היא דתניא ללמדך שכל מקום שנאמר בו מושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה דברי רבי ישמעאל

אמר לו רבי עקיבא הרי שבת שנאמר בו מושבות ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ אמר לו שבת קל וחומר אתיא מה מצות קלות נוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ שבת חמירא לא כל שכן

מדאמר אביי מאן תנא דפליג עליה דרבי אליעזר רבי ישמעאל שמע מינה רבי אליעזר לחומרא פליג שמע מינה

מכדי רבי ישמעאל אהיכא קאי אנסכים בנסכים

ביאה ומושב כתיב בהו הכי קאמר ללמד שכל מקום שנאמר ביאה ומושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה דברי רבי ישמעאל

אי הכי אמר לו רבי עקיבא הרי שבת שנאמר בו מושבות ואמר לו שבת קל וחומר היא נימא ליה אנא ביאה ומושב קאמינא חדא ועוד קאמר ליה חדא דאנא ביאה ומושב קאמינא ועוד דקא אמרת הרי שבת שנאמר בו מושבות שבת קל וחומר היא

במאי קמיפלגי בקירבו נסכים במדבר קא מיפלגי רבי ישמעאל סבר לא קירבו נסכים במדבר ורבי עקיבא סבר קירבו נסכים במדבר

אמר אביי האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל

דתנא דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה

ואידך משום דהוה מלך וביכורים שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין

ואידך צריכי דאי כתב רחמנא מלך ולא כתב ביכורים הוה אמינא ביכורים דקא מיתהני לאלתר ואי כתב ביכורים ולא כתב מלך הוה אמינא מלך דדרכו לכבש לאלתר

ואידך נכתוב רחמנא מלך ולא בעי ביכורים ואנא אמינא ומה מלך דלכבש לאחר ירושה וישיבה ביכורים לא כל שכן

ואידך אי כתב הכי הוה אמינא מידי דהוה אחלה קא משמע לן

והשתא דאמרת חובת הגוף נוהגת בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ מושב דכתב רחמנא גבי שבת למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבא תיבעי קידוש כי מועדות קא משמע לן

מושב דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דקרבנות כתיבי בזמן דאיכא קרבן ניתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבן לא קא משמע לן

מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב על מצות ומררים יאכלהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא קא משמע לן

ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

בשלמא למאן דאמר מושב כל מקום שאתם יושבים משמע היינו דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול אלמא