Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בתשרי תשפ״ד | 20 ספטמבר 2023
  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין לח

הדף היום מוקדש ע"י פרופסור יונתן בן עזרה לכבוד אשתו ד"ר רובין זייגר על השלמת חצי ש"ס ביחד היום!! "לחצי הטוב שלי, אני מצפה לסיים את החצי השני של המסע שלנו ביחד. תודה גם לרבנית מישל."

כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל לאחר שהיו במדבר, הפסיקו לאכול את המן בט"ז בניסן והחלו לאכול מהתבואה החדשה. האם זה יכול להוות הוכחה שכאשר התורה כותבת "מושב" כפי שמופיעה לגבי איסור אכילת חדש, אין הכוונה לאחר שירשו והתיישבו בארץ? מובאים מספר ברייתות לגבי המן ותאריך לידתו ומותו של משה. רבי שמעון בר יוחאי מציע הסבר משלו שחדש, ערלה וכלאים חייבים בהם גם בחוץ לארץ – חדש, על בסיס המילה "מושבותיכם", והאחרים על פי סברא (קל וחומר) מחדש. בנו, רבי אלעזר, חולק עליו לגבי שלושה יוצאים מן הכלל אלו ומציע במקום שני דינים אחרים שנוהגים בחו"ל על אף שתלויים בארץ – שמיטת כספים בשנת שמיטה ושחרור עבדים בשנת היובל. מדוע כל אחד מאותם מקרים נחשב לחלק מקטגוריית המצוות התלויות בארץ? המשנה בערלה ג:ט מסבירה שכל אחת משלושת ההלכות שהן חריגות וחלות מחוץ לישראל נגזרות באופנים שונים – אחת מהתורה, אחת הלכה ואחת מדרבנן. מה הכוונה ב'הלכה'? רב יהודה בשם שמואל אומר שהעם קיבלו את זה על עצמם (מנהג), ואילו עולא בשם ר' יוחנן אומר שזו 'הלכה למשה מסיני'. עולא מעלה קושי על רב יהודה מהחלק הראשון של המשנה בערלה ג:ט.

.

אקרוב עומר והדר אכול

אלא למאן דאמר לאחר ירושה וישיבה ניכול לאלתר לא הוו צריכי

דכתיב ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען אי אפשר לומר עד באם אל ארץ נושבת שכבר נאמר אל קצה ארץ כנען ואי אפשר לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר עד באם אל ארץ נושבת הא כיצד בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן

תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן

תניא אידך בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד מנין שבשבעה באדר מת שנאמר וימת שם משה עבד ה׳ וכתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום וכתיב ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ וכתיב משה עבדי מת ועתה קום עבר

וכתיב עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע הא למדת שבשבעה באדר מת משה

ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום מלמד שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ

והוא הדין שינהגו ומה חדש שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ

כלאים שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנאה ואין היתר לאיסורן אינו דין שינהגו בין בארץ בין בחוצה לארץ והוא הדין לערלה בשתים

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר


כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים שאף על פי שנצטוו עליהם לאחר כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

השמטת כספים חובת הגוף היא

לא נצרכא אלא לכדתניא דתניא רבי אומר וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים

ואימא במקום שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים תלמוד לומר כי קרא שמטה לה׳ מכל מקום

שילוח עבדים חובת הגוף היא סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וקראתם דרור בארץ בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום

אם כן מה תלמוד לומר בארץ בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחוצה לארץ אין דרור נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ

תנן התם החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים מאי הלכה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה עולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני

אמר ליה עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים

דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט

ואילו גבי כלאים תנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור בסוריא מותר

בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד

אלא לדידך


  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (1)

כיבוד הורים וכבוד שמיים – במחשבה שניה

קידושין ל-לט   במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר   במחשבה שניה קידושין ל-לט    

קידושין לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין לח

אקרוב עומר והדר אכול

אלא למאן דאמר לאחר ירושה וישיבה ניכול לאלתר לא הוו צריכי

דכתיב ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען אי אפשר לומר עד באם אל ארץ נושבת שכבר נאמר אל קצה ארץ כנען ואי אפשר לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר עד באם אל ארץ נושבת הא כיצד בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן

תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן

תניא אידך בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד מנין שבשבעה באדר מת שנאמר וימת שם משה עבד ה׳ וכתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום וכתיב ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ וכתיב משה עבדי מת ועתה קום עבר

וכתיב עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע הא למדת שבשבעה באדר מת משה

ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום מלמד שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ

והוא הדין שינהגו ומה חדש שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ

כלאים שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנאה ואין היתר לאיסורן אינו דין שינהגו בין בארץ בין בחוצה לארץ והוא הדין לערלה בשתים

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר


כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים שאף על פי שנצטוו עליהם לאחר כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

השמטת כספים חובת הגוף היא

לא נצרכא אלא לכדתניא דתניא רבי אומר וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים

ואימא במקום שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים תלמוד לומר כי קרא שמטה לה׳ מכל מקום

שילוח עבדים חובת הגוף היא סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וקראתם דרור בארץ בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום

אם כן מה תלמוד לומר בארץ בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחוצה לארץ אין דרור נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ

תנן התם החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים מאי הלכה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה עולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני

אמר ליה עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים

דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט

ואילו גבי כלאים תנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור בסוריא מותר

בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד

אלא לדידך


גלול כלפי מעלה