Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בתשרי תשפ״ד | 2 אוקטובר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין נ

הדף היום מוקדש ע"י אילנה קרמייר לע"נ אביה משה יהודה בן הרב בנימין וחיה ציפורה.

הדף היום מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ אמה של שירה, בתיה רחל בת יעקב ורבקה. 

אם מוכרים בית בכוונה לעלות לישראל אך לא מזכירים זאת כתנאי מכירה והחליט לא לעלות ארצה, האם אפשר לבטל את מכירת הבית? רבא פוסק שדברים שבלב אינם דברים ולכן לא ניתן לבטל את המכירה. אמוראים מביאים חמישה מקורות שונים כדי למצוא מקור לעיקרון זה, אך ארבע ההצעות הראשונות נדחות. בסופו של דבר מוכח ממשנה במעילה ו:א. מוזכרים עוד כמה מקרים לגבי מי שמכר את ביתו בכוונה לעלות ארצה – במקרה אחד הוא עבר אך לאחר מכן חזר כיוון שלא הסתדר ובמקרה אחר מעולם לא עבר. במקרה הראשון פסק רבא ובשני פסק רב אשי, אך היו שתי גרסאות שונות שתי הפסיקות – מה בדיוק היתה הפסיקה בכל מקרה? אם גבר ממנה שליח לקדש את אשתו במקום מסוים, הקידושין תקפים רק אם השליח יעשה בדיוק כפי שנאמר לו. אבל אם הגבר אומר לשליח לקדש אותה ומפרט היכן השליח יכול למצוא אותה, אם הוא מוצא אותה במקום אחר ומקדש אותה שם, הקידושין תקפים. מדוע צריך לפרט דין זה כאן בקידושין וגם במסכת גיטין לעניין שליח להולכת גט? אם גבר מקדש אישה בתנאי שאין עליה נדרים או מומים ויש לה, הקידושין אינם תקפים. אבל אם הוא לא קידש אותה בתנאי ובכל זאת גילה שיש עליה נדרים או מומים, יכול לגרשה בלי לתת לה כספי כתובתה. אם הבעל מקדש אשה בפחות משווה פרוטה או שתי נשים בשווה פרוטה או מקדש כשהוא קטן ואחר כך נתן לה סבלונות (מתנות שנותנים למשפחת הכלה לאחר קידושין), לא אומרים שהסבלונות היו להשלמת מעשה הקידושין אלא אין קידושין אלו תוספים. למה המשנה מפרטת כל שלושת מקרים אלו – מה החידוש בכל אחד מהם? אם האיש שלח רק סבלונות (ללא קידושין), האם אנחנו צריכים לחשוש שאולי זה נשלח בכוונה לקדשה (או שמוכיח שכבר היו קידושין כי אם לא, למה שהוא ישלח את הסבלונות)? רב הונא ורבה סוברים שהיא נחשבת מקודשת מספק והיא תצטרך גט אם תרצה להתחתן עם מישהו אחר. מובאות שתי גרסאות לדיון שמנהלים רבה ואביי לגבי פסק זה – בכל גירסה אחד תומך ואחד חולק. מה מסיקה הגמרא לגבי מקרה זה? אם מוצאים כתובה של אשה בשוק ולא ידוע שהיא מקודשת, האם צריך להחמיר ולהניח שוודאי הייתה מקודשת? במה זה תלוי? אם קידש אחד שתי נשים בו-זמנית ששניהם אסורים לו זו מטעם זה, כגון אשה ואחותה או אשה ואמה, אף קידושין אינו חל.

יקריב אתו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצנו

הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה

אלא מסיפא וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים

אלא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה ונמצאת כהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא קאמר כסבור הייתי אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים אמר ליה אביי דלמא שאני התם דלחומרא

אלא אמר אביי מהכא בכולם אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף על פי כן אינה מקודשת ואמאי הא קאמרה בלבי היה ודילמא שאני התם דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה

אלא אמר רב חייא בר אבין עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטוה מהא האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אף על פי שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל ואמאי הא קאמר בלבי אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים

ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי

הוה ליה למימר מזיד הוה לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא

הוה ליה לומר נזכרתי דתנן נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא למידר הוא והא לא איתדר ליה איכא דאמרי אדעתא למיסק והא סליק ליה

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל לסוף לא סליק אמר רב אשי אי בעי סליק איכא דאמרי אי בעי לא סליק מאי בינייהו איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא

מתני׳ האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר הרי זו מקודשת

גמ׳ ותנן נמי גבי גיטין האומר תנו גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר

וצריכא דאי אשמעינן גבי קידושין במקום דלקורבה קאתי בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנו לי ממלי מילי עלוי אבל גבי גיטין דלרחוקה קאתי אימר לא איכפת ליה

ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא ניחא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה אבל גבי קידושין אימא לא איכפת ליה צריכא

מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה

על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים

גמ׳ ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא הכא קידושין איצטריכא ליה תנא כתובות אטו קידושין התם כתובות איצטריכא ליה תנא קידושין אטו כתובות

מתני׳ המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן


אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח וכן קטן שקידש

גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות משוה פרוטה אימא יודע שאין קידושין תופסין בפחות משוה פרוטה וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושין קא משדר

ואי אשמעינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות משוה פרוטה לא קים להו לאינשי אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושי קא משדר קא משמע לן

איתמר רב הונא אמר חוששין לסבלונות וכן אמר רבה חוששין לסבלונות אמר רבה ומותבינן אשמעתין אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת אמר ליה אביי התם כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח

איכא דאמרי אמר רבה מנא אמינא לה כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח הכא הוא דטעי הא בעלמא הוו קידושין

ואביי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת קידושין כלל אלא אפילו הכא דנחית לתורת קידושין אימא הוו קידושין קא משמע לן

מאי הוי עלה אמר רב פפא באתרא דמקדשי והדר מסבלי חיישינן מסבלי והדר מקדשי לא חיישינן

מקדשי והדר מסבלי פשיטא לא צריכא דרובא מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי מהו דתימא ניחוש למיעוטא קא משמע לן

בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא הוחזק שטר כתובה בשוק מהו אמר ליה וכי מפני שמחזיק שטר כתובה בשוק נחזיק בה כאשת איש מאי הוי עלה אמר רב אשי באתרא דמקדשי והדר כתבי כתובה חיישינן כתבי והדר מקדשי לא חיישינן

מקדשי והדר כתבי פשיטא לא צריכא דלא שכיח ספרא מהו דתימא ספרא הוא דאתרמי קא משמע לן

מתני׳ המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן על ידי כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות

גמ׳ מנהני מילי אמר רמי בר חמא דאמר קרא אשה אל אחתה לא תקח לצרר התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם אי קידושין לא תפסי בה כרת מי מחייב

אלא אמר רבא קרא בזה אחר זה ומתניתין כדרבה דאמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

גופא אמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

קידושין נ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין נ

יקריב אתו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצנו

הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה

אלא מסיפא וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים

אלא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה ונמצאת כהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא קאמר כסבור הייתי אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים אמר ליה אביי דלמא שאני התם דלחומרא

אלא אמר אביי מהכא בכולם אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף על פי כן אינה מקודשת ואמאי הא קאמרה בלבי היה ודילמא שאני התם דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה

אלא אמר רב חייא בר אבין עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטוה מהא האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אף על פי שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל ואמאי הא קאמר בלבי אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים

ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי

הוה ליה למימר מזיד הוה לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא

הוה ליה לומר נזכרתי דתנן נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא למידר הוא והא לא איתדר ליה איכא דאמרי אדעתא למיסק והא סליק ליה

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל לסוף לא סליק אמר רב אשי אי בעי סליק איכא דאמרי אי בעי לא סליק מאי בינייהו איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא

מתני׳ האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר הרי זו מקודשת

גמ׳ ותנן נמי גבי גיטין האומר תנו גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר

וצריכא דאי אשמעינן גבי קידושין במקום דלקורבה קאתי בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנו לי ממלי מילי עלוי אבל גבי גיטין דלרחוקה קאתי אימר לא איכפת ליה

ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא ניחא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה אבל גבי קידושין אימא לא איכפת ליה צריכא

מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה

על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים

גמ׳ ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא הכא קידושין איצטריכא ליה תנא כתובות אטו קידושין התם כתובות איצטריכא ליה תנא קידושין אטו כתובות

מתני׳ המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן


אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח וכן קטן שקידש

גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות משוה פרוטה אימא יודע שאין קידושין תופסין בפחות משוה פרוטה וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושין קא משדר

ואי אשמעינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות משוה פרוטה לא קים להו לאינשי אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושי קא משדר קא משמע לן

איתמר רב הונא אמר חוששין לסבלונות וכן אמר רבה חוששין לסבלונות אמר רבה ומותבינן אשמעתין אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת אמר ליה אביי התם כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח

איכא דאמרי אמר רבה מנא אמינא לה כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח הכא הוא דטעי הא בעלמא הוו קידושין

ואביי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת קידושין כלל אלא אפילו הכא דנחית לתורת קידושין אימא הוו קידושין קא משמע לן

מאי הוי עלה אמר רב פפא באתרא דמקדשי והדר מסבלי חיישינן מסבלי והדר מקדשי לא חיישינן

מקדשי והדר מסבלי פשיטא לא צריכא דרובא מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי מהו דתימא ניחוש למיעוטא קא משמע לן

בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא הוחזק שטר כתובה בשוק מהו אמר ליה וכי מפני שמחזיק שטר כתובה בשוק נחזיק בה כאשת איש מאי הוי עלה אמר רב אשי באתרא דמקדשי והדר כתבי כתובה חיישינן כתבי והדר מקדשי לא חיישינן

מקדשי והדר כתבי פשיטא לא צריכא דלא שכיח ספרא מהו דתימא ספרא הוא דאתרמי קא משמע לן

מתני׳ המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן על ידי כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות

גמ׳ מנהני מילי אמר רמי בר חמא דאמר קרא אשה אל אחתה לא תקח לצרר התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם אי קידושין לא תפסי בה כרת מי מחייב

אלא אמר רבא קרא בזה אחר זה ומתניתין כדרבה דאמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

גופא אמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי


גלול כלפי מעלה