Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט בתשרי תשפ״ד | 4 אוקטובר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין נב

הדף היום מוקדש ע"י אירה ונתניה שלומוביץ לע"נ הרב שלמה בן משה והרב דוב צבי שלומוביץ. 

מקור אחרון (שישי) מובא בניסיון להעלות קושי על דעתו של רבא שקידושין שלא נמסרו לביאה לא הוי קידושין וזהו היחיד שאינו ניתן לפתרון. הגמרא מציינת שזהו אחד מששת המחלוקות בין רבא לאביי שבהם אנו פוסקים כמו אביי (יע"ל קג"ם). רב שואב ארבע הלכות מהמעשה במצוטט במשנתינו. 1. אפשר לקדש עם פירות שמיטה, למרות שבדרך כלל מותר לאכילה בלבד. 2. אי אפשר לקדש עם רכוש גנוב אפילו שנגנב מהאשה עצמה. 3. אשה יכולה להיות שליח לקדש אחרות אפילו אם הם צרות שלה. 4. קידושין שלא נמסרו לביאה. הרביעי, רב לא היה מוכן להסיק ממשנתנו אם היא נחשבת לקידושין או לא כי ניתן להסביר את המשנה גם לפי רבא וגם לפי אביי. מתעורר קושי נגד רב בנוגע לקידושין עם רכוש גנוב, כפי שיוצא מדברי ברייתא שזה נחשב לקידושין. כדי לפתור זאת, הם מציעים להבחין מקרה שבו הם סידרו/לא סידרו את הקידושין קודם לכן. מובאים שלושה מקרים בהם גבר אירס אשה תוך שימוש ברכוש של מישהו אחר ורבא קבע בכל מקרה שהקידושין אינו תקפים שכן הפריט לא היה בבעלות הגבר והבעלים המקורי לא ויתר על זכויותיו בחפץ. המשנה דנה בקידושין באמצעות חלקי קרבן (כהן נותן את חלקו מהקרבן לאישה עבור קידושין), מעשר שני והקדש. רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים בעניין ההלכה במקרים אלו. כשרבי מאיר נפטר, רבי יהודה לא הניח את תלמידיו של רבי מאיר לבית מדרשו, מכיוון שדאג שהם באים רק לבחון את רבי יהודה. סומכוס ממילא דחק את עצמו ולימד את ההלכה שלימד רבי מאיר המופיעה במשנתנו על כהן המקדש אשה בחלקי קרבן. כעס רבי יהודה על סומכוס שאמר, איך יכול להיות מקרה של אותם חלקי קורבן שניתן לאכול רק בעזרה כי שנשים לא נכנסות לעזרה! רבי יוסי, שחש צורך לעשות שלום, התערב והסביר את מציאות המקרה בניסיון להרגיע את רבי יהודה.

האחד חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מיבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין אותן מידם

דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי והדר מיחלץ לא דקא פגע ביבמה לשוק

תא שמע דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני כל אחת ואחת צריכה חמשה גיטין מת אחד מהם כל אחת ואחת צריכה ארבעה גיטין וחליצה מאחד מהן

וכי תימא הכי נמי כשהוכרו ולבסוף נתערבו הא אחת מבנותיך לאחד מבני קתני תיובתא דרבא תיובתא והילכתא כוותיה דאביי ביעל קגם

מעשה בחמש נשים אמר רב שמע מינה ממתניתין ארבע ונקיט רב בידיה תלת

שמע מינה המקדש בפירות שביעית מקודשת ושמע מינה קידשה בגזל אינה מקודשת אפילו בגזל דידה ממאי מדקתני שלהם היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא דשאר שני שבוע לא

ושמע מינה אשה נעשית שליח לחבירתה ואפילו במקום שנעשית לה צרה

ואידך מאי היא קידושין שאין מסורים לביאה וניחשבה משום דמספקא ליה אי כאביי אי כרבא

כי סליק רבי זירא אמרה להא שמעתא קמיה דרבי יוחנן אמר ליה מי אמר רב הכי והוא לא אמר והאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו הכי קאמר ליה מי אמר רב כוותי

מיתיבי קידשה בגזל בחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת התם בגזל דידה

הא מדקתני סיפא או שחטף סלע משלה מכלל דרישא בגזל דעלמא עסקינן פירושי קא מפרש קידשה בגזל בחמס ובגניבה כיצד כגון שחטף סלע מידה וקדשה בו


והא מתניתין דגזל דידה וקאמר רב אינה מקודשת לא קשיא הא דשדיך הא דלא שדיך

ההיא איתתא דהוה קא משיא כרעא במשיכלא דמיא אתא ההוא גברא חטף זוזי מחבריה ושדא לה אמר לה מיקדשת לי אתא ההוא גברא לקמיה דרבא אמר לית דחש להא דרבי שמעון דאמר סתם גזילה יאוש בעלים הוי

ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה מאן אחלך והני מילי במוזא אבל כישא מצי אמר ליה אנא שקלי כישא שקיל את כישא כישא כי כישא

ההוא סרסיא דקדיש בפרומא דשיכרא אתא מריה דשיכרא אשכחיה אמר ליה אמאי לא תיתיב מהאי חריפא אתא לקמיה דרבא אמר לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד

דתניא כיצד אמרו תורם שלא מדעת תרומתו תרומה הרי שירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם שלא ברשות אם חושש משום גזל אין תרומתו תרומה ואם לאו תרומתו תרומה

ומנין היה יודע אם חושש משום גזל אם לאו הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהם תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה היו הבעלים מלקטים ומוסיפים בין כך ובין כך תרומתו תרומה

אבל הכא משום כיסופא הוא דעבד ואינה מקודשת

מתני׳ המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת במעשר שני בין שוגג בין מזיד לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג לא קידש במזיד קידש

ובהקדש במזיד קידש ובשוגג לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש

גמ׳ נימא מתניתין דלא כרבי יוסי הגלילי דתניא ומעלה מעל בה׳ לרבות קדשים קלים שהן ממונו דברי רבי יוסי הגלילי

אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כי קאמר רבי יוסי הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה לא מאי טעמא כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

דיקא נמי דקתני המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש שמע מינה

תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי מאיר אמר להם רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי רבי מאיר המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש

כעס רבי יהודה עליהם אמר להם לא כך אמרתי לכם אל יכנסו מתלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים וכי אשה בעזרה מנין

אמר רבי יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק דברי תורה מה תהא עליה וכי אין אדם עשוי לקבל קידושין לבתו בעזרה ואין אשה עשויה לעשות לה שליח לקבל קידושיה בעזרה ועוד דחקה ונכנסה מאי

תניא רבי יהודה אומר מקודשת רבי יוסי אומר אינה מקודשת אמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש רבי יהודה סבר לך ולכל צרכיך ורבי יוסי סבר כאש מה אש לאכילה אף הוא נמי לאכילה

אמר רבי יוחנן


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

קידושין נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין נב

האחד חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מיבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין אותן מידם

דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי והדר מיחלץ לא דקא פגע ביבמה לשוק

תא שמע דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני כל אחת ואחת צריכה חמשה גיטין מת אחד מהם כל אחת ואחת צריכה ארבעה גיטין וחליצה מאחד מהן

וכי תימא הכי נמי כשהוכרו ולבסוף נתערבו הא אחת מבנותיך לאחד מבני קתני תיובתא דרבא תיובתא והילכתא כוותיה דאביי ביעל קגם

מעשה בחמש נשים אמר רב שמע מינה ממתניתין ארבע ונקיט רב בידיה תלת

שמע מינה המקדש בפירות שביעית מקודשת ושמע מינה קידשה בגזל אינה מקודשת אפילו בגזל דידה ממאי מדקתני שלהם היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא דשאר שני שבוע לא

ושמע מינה אשה נעשית שליח לחבירתה ואפילו במקום שנעשית לה צרה

ואידך מאי היא קידושין שאין מסורים לביאה וניחשבה משום דמספקא ליה אי כאביי אי כרבא

כי סליק רבי זירא אמרה להא שמעתא קמיה דרבי יוחנן אמר ליה מי אמר רב הכי והוא לא אמר והאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו הכי קאמר ליה מי אמר רב כוותי

מיתיבי קידשה בגזל בחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת התם בגזל דידה

הא מדקתני סיפא או שחטף סלע משלה מכלל דרישא בגזל דעלמא עסקינן פירושי קא מפרש קידשה בגזל בחמס ובגניבה כיצד כגון שחטף סלע מידה וקדשה בו


והא מתניתין דגזל דידה וקאמר רב אינה מקודשת לא קשיא הא דשדיך הא דלא שדיך

ההיא איתתא דהוה קא משיא כרעא במשיכלא דמיא אתא ההוא גברא חטף זוזי מחבריה ושדא לה אמר לה מיקדשת לי אתא ההוא גברא לקמיה דרבא אמר לית דחש להא דרבי שמעון דאמר סתם גזילה יאוש בעלים הוי

ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה מאן אחלך והני מילי במוזא אבל כישא מצי אמר ליה אנא שקלי כישא שקיל את כישא כישא כי כישא

ההוא סרסיא דקדיש בפרומא דשיכרא אתא מריה דשיכרא אשכחיה אמר ליה אמאי לא תיתיב מהאי חריפא אתא לקמיה דרבא אמר לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד

דתניא כיצד אמרו תורם שלא מדעת תרומתו תרומה הרי שירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם שלא ברשות אם חושש משום גזל אין תרומתו תרומה ואם לאו תרומתו תרומה

ומנין היה יודע אם חושש משום גזל אם לאו הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהם תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה היו הבעלים מלקטים ומוסיפים בין כך ובין כך תרומתו תרומה

אבל הכא משום כיסופא הוא דעבד ואינה מקודשת

מתני׳ המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת במעשר שני בין שוגג בין מזיד לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג לא קידש במזיד קידש

ובהקדש במזיד קידש ובשוגג לא קידש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש

גמ׳ נימא מתניתין דלא כרבי יוסי הגלילי דתניא ומעלה מעל בה׳ לרבות קדשים קלים שהן ממונו דברי רבי יוסי הגלילי

אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כי קאמר רבי יוסי הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה לא מאי טעמא כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

דיקא נמי דקתני המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש שמע מינה

תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי מאיר אמר להם רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי רבי מאיר המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש

כעס רבי יהודה עליהם אמר להם לא כך אמרתי לכם אל יכנסו מתלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים וכי אשה בעזרה מנין

אמר רבי יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק דברי תורה מה תהא עליה וכי אין אדם עשוי לקבל קידושין לבתו בעזרה ואין אשה עשויה לעשות לה שליח לקבל קידושיה בעזרה ועוד דחקה ונכנסה מאי

תניא רבי יהודה אומר מקודשת רבי יוסי אומר אינה מקודשת אמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש רבי יהודה סבר לך ולכל צרכיך ורבי יוסי סבר כאש מה אש לאכילה אף הוא נמי לאכילה

אמר רבי יוחנן


גלול כלפי מעלה