Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בתשרי תשפ״ד | 8 אוקטובר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין נו

הדף היום מוקדש לע״נ כל אלו שנרצחו היום ואתמול במלחמה האיומה, לרפואת הפצועים ולחזרתם בשלום של כל הנחטפים.

הדף היום מוקדש ע"י רבקה מרזל לע"נ ד"ר אסתר ארמן.

הגמרא מביאה מקורות סותרים שונים המתייחסים לדעתו של רבי יהודה שאדם המקדש אשה במעות במעשר שני במזיד, הקידושין תקפים. למסקנה, מסבירים שמדובר באשה חבירה, הבקיאה בהלכה ותשתמש בכספי המעשר כראוי. כל דבר שאסור בהנאה, אי אפשר לקדש בו אשה. המשנה מפרטת את כל אותם דברים האסורים בהנאה והגמרא מביאה את המקור לכל דבר – מניין לומדים שאסור בהנאה.

 

 

ואם לקח בשוגג יחזרו דמים למקומם במזיד תעלה ותאכל במקום אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במתכוין ולקח תחילה לשם שלמים אבל במתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם

והאנן תנן רבי יהודה אומר במזיד קידש אמר רבי אלעזר אשה יודעת שאין מעות מעשר שני מתחללין על ידה ועולה ואוכלתו בירושלים

מתקיף לה רבי ירמיה והרי בהמה טמאה עבדים וקרקעות דאדם יודע שאין מעות מעשר שני מתחללין עליהן ותנן אין לוקחים בהמה טמאה עבדים וקרקעות במעות מעשר שני אפילו בירושלים ואם לקח יאכל כנגדן

אלא הכא באשה חבירה עסקינן דידעה

אמר מר אם לקח יאכל כנגדן ואמאי יחזרו דמיו למקומם כי התם

אמר שמואל


כשברח וטעמא דברח הא לא ברח קנסינן למוכר ונקנסיה ללוקח לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

ואי לא עכברא חורא מאי קעביד מסתברא כל היכא דאיכא איסורא התם קנסינן

מתני׳ המקדש בערלה בכלאי הכרם בשור הנסקל ובעגלה ערופה בצפורי מצורע ובשער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן מקודשת

גמ׳ בערלה מנלן דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה הנאה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם את ערלתו לרבות את כולם

בכלאי הכרם מנלן אמר חזקיה אמר קרא פן תקדש פן תוקד אש

רב אשי אמר פן יהיה קדש אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף כלאי הכרם תופס את דמיו ויוצא לחולין אלא מחוורתא כדחזקיה

שור הנסקל מנין דתניא ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שנבילה היא ונבילה אסורה באכילה מה תלמוד לומר לא יאכל את בשרו מגיד לך שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה

בהנאה מנין תלמוד לומר ובעל השור נקי מאי משמע שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום

ממאי דהאי לא יאכל את בשרו להיכא דשחיט לאחר שנגמר דינו הוא דאתא דילמא היכא דשחיט לאחר שנגמר דינו שרי והא לא יאכל היכא דסקליה מיסקל הוא דאתא וכדרבי אבהו אמר רבי אלעזר

דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל ולא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה

הני מילי היכא דנפקא לן איסור אכילה מלא יאכל הכא איסור אכילה מסקול יסקל נפקא דאי סלקא דעתך לאיסור הנאה הוא דכתיב נכתוב קרא לא יהנה

אי נמי לא יאכל את בשרו למה לי אף על גב דשחטיה כעין בשר אסור

מתקיף לה מר זוטרא ואימא הני מילי היכא דבדק צור ושחט בה דמיחזי כסקילה אבל שחטיה בסכין לא מידי סכין באורייתא כתיב ועוד תניא בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה

והשתא דנפקא לן איסור אכילה ואיסור הנאה תרוייהו מלא יאכל האי בעל השור נקי למאי אתא להנאת עורו סלקא דעתך אמינא לא יאכל את בשרו כתיב בשרו אסור ועורו מותר

ולהנך תנאי דמפקי ליה האי בעל השור נקי לחצי כופר ולדמי ולדות הנאת עורו מנא להו

מאת בשרו את הטפל לבשרו ואידך


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

קידושין נו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין נו

ואם לקח בשוגג יחזרו דמים למקומם במזיד תעלה ותאכל במקום אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במתכוין ולקח תחילה לשם שלמים אבל במתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם

והאנן תנן רבי יהודה אומר במזיד קידש אמר רבי אלעזר אשה יודעת שאין מעות מעשר שני מתחללין על ידה ועולה ואוכלתו בירושלים

מתקיף לה רבי ירמיה והרי בהמה טמאה עבדים וקרקעות דאדם יודע שאין מעות מעשר שני מתחללין עליהן ותנן אין לוקחים בהמה טמאה עבדים וקרקעות במעות מעשר שני אפילו בירושלים ואם לקח יאכל כנגדן

אלא הכא באשה חבירה עסקינן דידעה

אמר מר אם לקח יאכל כנגדן ואמאי יחזרו דמיו למקומם כי התם

אמר שמואל


כשברח וטעמא דברח הא לא ברח קנסינן למוכר ונקנסיה ללוקח לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

ואי לא עכברא חורא מאי קעביד מסתברא כל היכא דאיכא איסורא התם קנסינן

מתני׳ המקדש בערלה בכלאי הכרם בשור הנסקל ובעגלה ערופה בצפורי מצורע ובשער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן מקודשת

גמ׳ בערלה מנלן דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה הנאה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם את ערלתו לרבות את כולם

בכלאי הכרם מנלן אמר חזקיה אמר קרא פן תקדש פן תוקד אש

רב אשי אמר פן יהיה קדש אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף כלאי הכרם תופס את דמיו ויוצא לחולין אלא מחוורתא כדחזקיה

שור הנסקל מנין דתניא ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שנבילה היא ונבילה אסורה באכילה מה תלמוד לומר לא יאכל את בשרו מגיד לך שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה

בהנאה מנין תלמוד לומר ובעל השור נקי מאי משמע שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום

ממאי דהאי לא יאכל את בשרו להיכא דשחיט לאחר שנגמר דינו הוא דאתא דילמא היכא דשחיט לאחר שנגמר דינו שרי והא לא יאכל היכא דסקליה מיסקל הוא דאתא וכדרבי אבהו אמר רבי אלעזר

דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל ולא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה

הני מילי היכא דנפקא לן איסור אכילה מלא יאכל הכא איסור אכילה מסקול יסקל נפקא דאי סלקא דעתך לאיסור הנאה הוא דכתיב נכתוב קרא לא יהנה

אי נמי לא יאכל את בשרו למה לי אף על גב דשחטיה כעין בשר אסור

מתקיף לה מר זוטרא ואימא הני מילי היכא דבדק צור ושחט בה דמיחזי כסקילה אבל שחטיה בסכין לא מידי סכין באורייתא כתיב ועוד תניא בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה

והשתא דנפקא לן איסור אכילה ואיסור הנאה תרוייהו מלא יאכל האי בעל השור נקי למאי אתא להנאת עורו סלקא דעתך אמינא לא יאכל את בשרו כתיב בשרו אסור ועורו מותר

ולהנך תנאי דמפקי ליה האי בעל השור נקי לחצי כופר ולדמי ולדות הנאת עורו מנא להו

מאת בשרו את הטפל לבשרו ואידך


גלול כלפי מעלה