Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ במרחשוון תשפ״ד | 21 אוקטובר 2023
  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

קידושין סט

פתרון אפשרי לפתרון בעיית ממזר נדון במשנה על סמך הלכה שנלמדה במשנה הקודמת על הולד של שפחה כנענית. רבי טרפון מסביר שאם הולד הולך אחר האם, אז ממזר זכר יכול להתחתן איתה והולד יהיה עבד, האדון ישחרר את הולד והוא יהיה יהודי ולא ממזר. רבי אליעזר חולק.הגמרא מסבירה שרבי טרפון מתיר את זה מלכתחילה. הפרק הרביעי מתחיל בתיאור כל הייחוסים השונים של האנשים שעלו לארץ בתקופת עזרא ומי היה מותר להתחתן עם מי. יש מחלוקת בין רבא לאביי על מה שקרה מבחינה היסטורית. האם עזרא הרחיק בכוח את כל בעלי הייחוס הבעייתיים כשעלו לארץ כדי להבטיח שיישמרו רשימות המיוחסים ושאנשים לא יתחתנו בנישואים אסורים או שהמליץ ​​על כך ורובם הלכו בעקבותיהם מרצונם החופשי?

האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי רבי יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימים משום שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה

מאי תלמודא אמר רבא אדרבי יוסי הגלילי

מתני׳ רבי טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הולד עבד שיחררו נמצא הבן בן חורין רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר

גמ׳ איבעיא להו רבי טרפון לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר תא שמע אמרו לו לרבי טרפון טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות

ואי אמרת לכתחילה קאמר ממזרת נמי תינסיב לעבדא עבד אין לו חייס

תא שמע דאושפזיכניה דרבי שמלאי ממזר הוה ואמר ליה אי אקדמתך טהרתינהו לבנך אי אמרת בשלמא לכתחילה שפיר אלא אי אמרת דיעבד מאי ניהו

דמנסיב ליה עצה ואמר ליה זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי ובשני דרבי שמלאי עבד עברי מי הוה והאמר מר אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אלא לאו שמע מינה רבי טרפון לכתחילה קאמר שמע מינה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון

רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר אמר רבי אלעזר מאי טעמיה דרבי אליעזר דאמר קרא לו הלך אחר פסולו

ורבנן ההוא בישראל שנשא ממזרת סלקא דעתך אמינא למשפחתם לבית אבתם כתיב אתא לו אפקיה

ורבי אליעזר לאו אף על גב דכתב למשפחתם לבית אבתם אתא לו אפקיה הכא נמי אף על גב דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה אתא לו אפקיה ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי

הדרן עלך האומר

עשרה יוחסים עלו מבבל כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי נתיני שתוקי ואסופי

כהני לויי וישראלי מותרין לבא זה בזה לויי ישראלי חללי גירי וחרורי מותרין לבא זה בזה

גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי כולם מותרין לבא זה בזה ואלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי

גמ׳ עשרה יוחסין עלו מבבל מאי איריא דתני עלו מבבל ניתני הלכו לארץ ישראל מילתא אגב אורחיה קא משמע לן כדתניא וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות

בשלמא בית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל היינו דכתיב


דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אלא ארץ ישראל גבוה מכל ארצות מנלן דכתיב לכן הנה ימים באים נאם ה׳ ולא יאמרו עוד חי ה׳ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה׳ אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם

מאי איריא דתני עלו מבבל נתני עלו לארץ ישראל מסייע ליה לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה

איתמר אביי אמר עלו מאיליהם תנן ורבא אמר העלום תנן וקמיפלגי בדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה

אביי לית ליה דרבי אלעזר רבא אית ליה דרבי אלעזר איבעית אימא דכולי עלמא אית להו דרבי אלעזר והכא בהא קא מיפלגי מר סבר אפרושי אפרושינהו ומנפשייהו סליקו ומר סבר בעל כרחייהו אסוקינהו

בשלמא למאן דאמר עלו היינו דאמר רב יהודה אמר שמואל כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל אלא למאן דאמר העלום מידע ידעינהו נהי דידעי לההוא דרא לדרא אחריני לא ידעי

בשלמא למאן דאמר עלו היינו דכתיב ואקבצם אל הנהר הבא על אחוה ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם

אלא למאן דאמר העלום הא מיזהר זהירי נהי דאיזהור בפסולים בכשירים לא איזדהור

כהני לויי וישראלי מנלן דסליקו דכתיב וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם

חללי גירי וחרורי חללי מנלן דתניא רבי יוסי אומר גדולה חזקה שנאמר ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים

ואמר להם הרי אתם בחזקתכם במה הייתם אוכלים בגולה בקדשי הגבול אף כאן נמי בקדשי הגבול

ולמאן דאמר מעלים מתרומה ליוחסין הני דאכול בתרומה אתו לאסוקינהו שאני התם דריע חזקתייהו

ואלא מאי גדולה חזקה דמעיקרא אכול בתרומה דרבנן ולבסוף אכול בתרומה דאורייתא

ואיבעית אימא לעולם השתא נמי בדרבנן אכול בדאורייתא לא אכול וכי מסקינן מתרומה ליוחסין מדאורייתא מדרבנן לא מסקינן

אי הכי מאי גדולה חזקה דמעיקרא ליכא למיגזר משום תרומה דאורייתא לבסוף אף על גב דאיכא למיגזר משום תרומה דאורייתא בדרבנן אכול בדאורייתא לא אכול

והכתיב ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים בקדש הקדשים הוא דלא יאכל הא כל מידי ניכול

הכי קאמר לא מידי דמיקרי קדש ולא מידי דמיקרי קדשים לא מידי דמיקרי קדש דכתיב וכל זר לא יאכל קדש ולא מידי דמיקרי קדשים דאמר קרא ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ואמר מר במורם מן הקדשים


  • מסכת קידושין מוקדשת ע"י ג'ולי ומרטין מנדלסון לכבוד שני ילדיהם שזכו להתחתן השנה!

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

קידושין סט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

קידושין סט

האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי רבי יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימים משום שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה

מאי תלמודא אמר רבא אדרבי יוסי הגלילי

מתני׳ רבי טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הולד עבד שיחררו נמצא הבן בן חורין רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר

גמ׳ איבעיא להו רבי טרפון לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר תא שמע אמרו לו לרבי טרפון טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות

ואי אמרת לכתחילה קאמר ממזרת נמי תינסיב לעבדא עבד אין לו חייס

תא שמע דאושפזיכניה דרבי שמלאי ממזר הוה ואמר ליה אי אקדמתך טהרתינהו לבנך אי אמרת בשלמא לכתחילה שפיר אלא אי אמרת דיעבד מאי ניהו

דמנסיב ליה עצה ואמר ליה זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי ובשני דרבי שמלאי עבד עברי מי הוה והאמר מר אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אלא לאו שמע מינה רבי טרפון לכתחילה קאמר שמע מינה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון

רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר אמר רבי אלעזר מאי טעמיה דרבי אליעזר דאמר קרא לו הלך אחר פסולו

ורבנן ההוא בישראל שנשא ממזרת סלקא דעתך אמינא למשפחתם לבית אבתם כתיב אתא לו אפקיה

ורבי אליעזר לאו אף על גב דכתב למשפחתם לבית אבתם אתא לו אפקיה הכא נמי אף על גב דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה אתא לו אפקיה ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי

הדרן עלך האומר

עשרה יוחסים עלו מבבל כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי נתיני שתוקי ואסופי

כהני לויי וישראלי מותרין לבא זה בזה לויי ישראלי חללי גירי וחרורי מותרין לבא זה בזה

גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי כולם מותרין לבא זה בזה ואלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי

גמ׳ עשרה יוחסין עלו מבבל מאי איריא דתני עלו מבבל ניתני הלכו לארץ ישראל מילתא אגב אורחיה קא משמע לן כדתניא וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות

בשלמא בית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל היינו דכתיב


דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אלא ארץ ישראל גבוה מכל ארצות מנלן דכתיב לכן הנה ימים באים נאם ה׳ ולא יאמרו עוד חי ה׳ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה׳ אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם

מאי איריא דתני עלו מבבל נתני עלו לארץ ישראל מסייע ליה לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה

איתמר אביי אמר עלו מאיליהם תנן ורבא אמר העלום תנן וקמיפלגי בדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה

אביי לית ליה דרבי אלעזר רבא אית ליה דרבי אלעזר איבעית אימא דכולי עלמא אית להו דרבי אלעזר והכא בהא קא מיפלגי מר סבר אפרושי אפרושינהו ומנפשייהו סליקו ומר סבר בעל כרחייהו אסוקינהו

בשלמא למאן דאמר עלו היינו דאמר רב יהודה אמר שמואל כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל אלא למאן דאמר העלום מידע ידעינהו נהי דידעי לההוא דרא לדרא אחריני לא ידעי

בשלמא למאן דאמר עלו היינו דכתיב ואקבצם אל הנהר הבא על אחוה ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם

אלא למאן דאמר העלום הא מיזהר זהירי נהי דאיזהור בפסולים בכשירים לא איזדהור

כהני לויי וישראלי מנלן דסליקו דכתיב וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם

חללי גירי וחרורי חללי מנלן דתניא רבי יוסי אומר גדולה חזקה שנאמר ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים

ואמר להם הרי אתם בחזקתכם במה הייתם אוכלים בגולה בקדשי הגבול אף כאן נמי בקדשי הגבול

ולמאן דאמר מעלים מתרומה ליוחסין הני דאכול בתרומה אתו לאסוקינהו שאני התם דריע חזקתייהו

ואלא מאי גדולה חזקה דמעיקרא אכול בתרומה דרבנן ולבסוף אכול בתרומה דאורייתא

ואיבעית אימא לעולם השתא נמי בדרבנן אכול בדאורייתא לא אכול וכי מסקינן מתרומה ליוחסין מדאורייתא מדרבנן לא מסקינן

אי הכי מאי גדולה חזקה דמעיקרא ליכא למיגזר משום תרומה דאורייתא לבסוף אף על גב דאיכא למיגזר משום תרומה דאורייתא בדרבנן אכול בדאורייתא לא אכול

והכתיב ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים בקדש הקדשים הוא דלא יאכל הא כל מידי ניכול

הכי קאמר לא מידי דמיקרי קדש ולא מידי דמיקרי קדשים לא מידי דמיקרי קדש דכתיב וכל זר לא יאכל קדש ולא מידי דמיקרי קדשים דאמר קרא ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ואמר מר במורם מן הקדשים


גלול כלפי מעלה