הדף היומי
-
מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
נזיר נג
שאל רמי בר חמא: האם מחמירים עם השדרה או הגולגולת שאם יש מהם רבע קב עצמות, האם הנזיר צריך להתגלח בגללן, בניגוד לעצמות ממקומות אחרים בגוף שבהן צריך חצי קב? התשובה הראשונה, שנתן רבא ממשנתנו, נדחית. תשובה שניה מובאת מדעת שמאי שהובאה על נזיר נב, אך נדחית אף היא. רבי אליעזר מסביר שבשלב המוקדם ביותר היה ויכוח האם רק חצי קב/לוג או אפילו רבע קב/לוג יטמא, אבל לא הבדיל בין נזיר לעניינים אחרות (אכילת תרומה וקדשים). בשלב מאוחר יותר הבחינו בתי הדין בין נזיר הצריך להתגלח/מי אינו יכול להביא קרבן פסח (חצי קב/לוג) לבין היכולת לאכול תרומה וקודשים (רבע קב/לוג). מדוע משתמשת המשנה פעמיים בלשון "על אלו" – מה ניתן ללמוד מאותן מילים? אף על פי שנזיר אינו מגלח על רבע קב עצמות באוהל, הוא מגלח אם נוגע או נושא אותן. זה נדרש מהמילים במשנה הבאה. אבל אם כן, למה יש צורך ללמד את זה, הלא כבר עצם בגודל שעורה מטמא במגע ובמשא, אז ברור שגם רובע קב עצמות שהוא שיעור גדול יותר! הם מסבירים שפירושו שאם נטחנו לחומר שכמו קמח, הם יטמאו אם יש רבע קב. המשנה מזכירה איבר מגוף מת או גוף חי שיש עליו מספיק בשר. מה אם לא? מאחר שלא מוזכר במשנה הבאה, חלוקים רבי יוחנן וריש לקיש אם נזיר יצטרך לגלח או לא. איך כל אחד מוכיח את גישתו? שתי שאלות מועלות נגד טענתו של רבי יוחנן מהמשנה הבאה, אך נפתרות. על איזה גודל איבר מתווכחים כאן? אם הוא גדול מגודל שעורה, כיצד יכול רבי יוחנן לומר שהנזיר אינו מגלח? אם הוא קטן יותר, איך ריש לקיש יכול לומר שהנזיר מגלח?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
והא רבא הוא דאמר לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות בתר דשמעה מרבי עקיבא
תא שמע שמאי אומר עצם אחד מן שדרה או מן גולגולת שאני שמאי דמחמיר טפי
ליפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר הא לרבנן עד דאיכא חצי קב עצמות
דילמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד אבל ברובע עצמות אפילו רבנן מודו
אמר רבי אליעזר זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לא לכל ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם לכל
בית דין שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לתרומה וקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח
מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת אמר רבי יעקב בר אידי מפי שמועה אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי:
על אלו הנזיר מגלח: על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה דעל מגעו ועל משאו אין ועל אהילו לא ועל אלו דסיפא למעוטי אבן הסכוכית:
וחצי קב עצמות:
חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא היכי דמי אילימא דאית בהון עצמות כשעורה תיפוק ליה משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי
על אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי: אין עליהן בשר כראוי מאי רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן ריש לקיש אמר הנזיר מגלח עליהן
רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן דהא קתני ברישא על אבר מן המת ועל אבר מן החי וכו׳ שיש עליהן כזית בשר אין אבל אין עליהם לא
ורבי שמעון בן לקיש אומר מגלח מדלא קתני בסיפא
ורבי יוחנן אמר לך כל היכא דמשמע מכללא לא קתני בסיפא
והא חצי קב עצמות דמשמע חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא וקתני בסיפא רובע עצמות
התם אי לאו רובע עצמות הוה אמינא אפילו על מגעו ועל משאו לא להכי איצטריך למיתני רובע עצמות דעל אהילן הוא דאין הנזיר מגלח
והא חצי לוג דם דשמעת מינה חצי לוג דם אין רביעית דם לא וקתני בסיפא רביעית דם התם לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר רבי עקיבא רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל
האי אבר מן המת היכי דמי אי דאית ביה עצם כשעורה מאי טעמא דרבי יוחנן ואי דלית ביה עצם כשעורה מאי טעמא דריש לקיש אמר לך ריש לקיש לעולם דלית ביה עצם כשעורה ואפילו הכי רחמנא רבייה
דתניא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת על פני השדה זה המאהיל על פני המת בחלל זה אבר מן החי ויש לו להעלות ארוכה
חרב הרי זה כחלל או במת זה אבר הנחלל מן המת או בעצם אדם זה רובע עצמות או בקבר זה קבר סתום
-
מסכת נזיר מוקדשת ע"י משפחתו של הרב צבי ליפה בן הלל ז"ל בציון שנה לפטירתו.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נזיר נג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
והא רבא הוא דאמר לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות בתר דשמעה מרבי עקיבא
תא שמע שמאי אומר עצם אחד מן שדרה או מן גולגולת שאני שמאי דמחמיר טפי
ליפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר הא לרבנן עד דאיכא חצי קב עצמות
דילמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד אבל ברובע עצמות אפילו רבנן מודו
אמר רבי אליעזר זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לא לכל ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם לכל
בית דין שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לתרומה וקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח
מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת אמר רבי יעקב בר אידי מפי שמועה אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי:
על אלו הנזיר מגלח: על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה דעל מגעו ועל משאו אין ועל אהילו לא ועל אלו דסיפא למעוטי אבן הסכוכית:
וחצי קב עצמות:
חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא היכי דמי אילימא דאית בהון עצמות כשעורה תיפוק ליה משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי
על אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי: אין עליהן בשר כראוי מאי רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן ריש לקיש אמר הנזיר מגלח עליהן
רבי יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליהן דהא קתני ברישא על אבר מן המת ועל אבר מן החי וכו׳ שיש עליהן כזית בשר אין אבל אין עליהם לא
ורבי שמעון בן לקיש אומר מגלח מדלא קתני בסיפא
ורבי יוחנן אמר לך כל היכא דמשמע מכללא לא קתני בסיפא
והא חצי קב עצמות דמשמע חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא וקתני בסיפא רובע עצמות
התם אי לאו רובע עצמות הוה אמינא אפילו על מגעו ועל משאו לא להכי איצטריך למיתני רובע עצמות דעל אהילן הוא דאין הנזיר מגלח
והא חצי לוג דם דשמעת מינה חצי לוג דם אין רביעית דם לא וקתני בסיפא רביעית דם התם לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר רבי עקיבא רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל
האי אבר מן המת היכי דמי אי דאית ביה עצם כשעורה מאי טעמא דרבי יוחנן ואי דלית ביה עצם כשעורה מאי טעמא דריש לקיש אמר לך ריש לקיש לעולם דלית ביה עצם כשעורה ואפילו הכי רחמנא רבייה
דתניא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת על פני השדה זה המאהיל על פני המת בחלל זה אבר מן החי ויש לו להעלות ארוכה
חרב הרי זה כחלל או במת זה אבר הנחלל מן המת או בעצם אדם זה רובע עצמות או בקבר זה קבר סתום