Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בניסן תשפ״ג | 9 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה יד

מספר דרשות על מקום קבורתו של משה – איך איש לא ידע היכן בדיוק הוא קבור ולמה דווקא נקבר בבעל פעור. רבי חמא בר חנינא לימד שיש לנסות לחקות את מעשי ה' – כמו שה' הלביש את אדם וחוה, ביקר את אברהם כשהוא חולה, ניחם את יצחק כשאברהם מת, וקבר את משה, כך עלינו לעשות מעשים אלו. התורה מתחילה ונגמרת בגמילות חסד של ה'. למה משה רצה כל כך להיכנס לארץ ישראל ואיך ה' הגיב לכך? הפרק השני מתחיל במנחה שמביא בעלה של הסוטה בבית המקדש. במה שונה מנחת זו מכל שאר מנחות? נמצאה סתירה בין משנתנו לברייתא – במשנה כתוב שהביאו את המנחות האחרות (לא של הסוטה) בכלי שרת (כלי קודש) והברייתא אומרת שלא היו מביאים בכלי שרת. איך זה נפתר? כיוון שהברייתא הזכירה פרטים רבים נוספים על קרבנות מנחה רגילים, עוברת הגמרא על כל חלקי הברייתא ומביאה מקורות בפסוקים לפרטים המפורטים.

גסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור עמדו למעלה נדמה להם למטה למטה נדמה להם למעלה נחלקו לשתי כיתות אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה למטה נדמה להן למעלה לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קברתו

רבי חמא ברבי חנינא אמר אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור כתיב הכא ולא ידע איש את קברתו וכתיב התם וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים ואמר רבי חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור

ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב אחרי ה׳ אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר כי ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא

אלא להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא מה הוא מלביש ערומים דכתיב ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם אף אתה הלבש ערומים הקדוש ברוך הוא ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה׳ באלני ממרא אף אתה בקר חולים הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקדוש ברוך הוא קבר מתים דכתיב ויקבר אותו בגי אף אתה קבר מתים

כתנות עור רב ושמואל חד אמר דבר הבא מן העור וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו

דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגי

דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי

אמר לו הקדוש ברוך הוא כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע

לכן אחלק לו ברבים יכול כאחרונים ולא כראשונים תלמוד לומר ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר ואם אין מחני נא וגו׳

ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא רבים נשא שכיפר על מעשה העגל ולפשעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי:

הדרן עלך המקנא לאשתו

היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה

כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת

כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה:

גמ׳ תניא אבא חנין אומר משום רבי אליעזר [וכל כך למה] כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו קל וחומר על עושי רצונו

וממאי משום דחסה הוא דילמא כי היכי דלא תימחק מגילה קסבר


משקה ואחר כך מקריב את מנחתה דאי משום מגילה הא אימחיקא לה:

כל המנחות וכו׳: ורמינהו סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב ונותנה לתוך כלי שרת ומקדשה בכלי שרת ונותן עליה שמנה ולבונתה ומוליכה אצל כהן וכהן מוליכה אצל מזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

ומסלק את הלבונה לצד אחד וקומץ ממקום שנתרבה שמנה ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו ומעלה אותו לגבי מזבח ומעלהו ומקטירו בכלי שרת ומולחו ונותנו על גבי האישים

קרב הקומץ שיריה נאכלין ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש ואין אסורין אלא מלחמץ

קתני מיהא בקלתות של כסף ובקלתות של זהב אמר רב פפא אימא בכלים הראויין לכלי שרת

מכלל דכפיפה מצרית לא חזיא כמאן דלא כרבי יוסי ברבי יהודה דתניא כלי שרת שעשאן של עץ רבי פוסל ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר

אפילו תימא רבי יוסי ברבי יהודה אימר דאמר רבי יוסי ברבי יהודה בחשובין בפחותין מי אמר לית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה הקריבהו נא לפחתך:

ונותנה לכלי שרת ומקדשה בכלי שרת: שמעת מינה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת אימא נותנה בכלי שרת לקדשה בכלי שרת:

ונותן עליה שמנה ולבונתה: שנאמר ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה:

ומוליכה אצל כהן: דכתיב והביאה אל בני אהרן וגו׳:

וכהן מוליכה אצל מזבח: דכתיב והגישה אצל המזבח:

מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו: מנלן

דכתיב וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה׳ אל פני המזבח ותניא לפני ה׳ יכול במערב תלמוד לומר אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום תלמוד לומר לפני ה׳ הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

רבי אלעזר אומר יכול יגישנה במערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים דברי חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל דברי חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופסין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו כשאתה אומר לפני ה׳ במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה׳ במערב הא כיצד מגישה לדרומה של קרן

והיכן קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי

מאי ודיו אמר רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא תיבעי הגשת מנחה גופה קמשמע לן

ואימא הכי נמי אמר קרא והקריבה אל הכהן וגו׳ והגישה אל המזבח מה הקרבה אצל כהן בכלי אף הגשה אצל מזבח בכלי:

ומסלק את לבונתה לצד אחד: כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה כדתנן קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט לבונה פסול:

וקומץ ממקום שנתרבה שמנה: מנלן דכתיב מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה:

ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת: למה לי הא קדשה חדא זימנא מידי דהוה אדם דם אף על גב דקדישתיה סכין בצואר בהמה הדר מקדיש ליה בכלי שרת הכא נמי לא שנא:

ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו: דכתיב ואת כל הלבונה אשר על המנחה:

ומעלהו


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

שבע נביאות ומרים הנביאה - אדר ב 3

שבע נביאות ומרים הנביאה –סוגיות נבחרות (אדר ב’ שיעור ג)

לימוד אגדה לקראת פסח! ברוכה הבאה לשיעור השלישי בסדרת אדר ב’ עם הרבנית ד”ר תמר מאיר, ראש בית המדרש לנשים כלנה. הערב השיעור מתחיל בחברותא אישית ולאחר מכן סרטון. (אין סרטון הקדמה) החברותא דפי הגמרא (פתחי את הקובץ (החברותא והקציבי כ40 דק ללימוד עצמי. אחר כך, עברי לשיעור: שיעור: יישר כח!

סוטה יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה יד

גסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור עמדו למעלה נדמה להם למטה למטה נדמה להם למעלה נחלקו לשתי כיתות אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה למטה נדמה להן למעלה לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קברתו

רבי חמא ברבי חנינא אמר אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור כתיב הכא ולא ידע איש את קברתו וכתיב התם וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים ואמר רבי חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור

ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב אחרי ה׳ אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר כי ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא

אלא להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא מה הוא מלביש ערומים דכתיב ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם אף אתה הלבש ערומים הקדוש ברוך הוא ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה׳ באלני ממרא אף אתה בקר חולים הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקדוש ברוך הוא קבר מתים דכתיב ויקבר אותו בגי אף אתה קבר מתים

כתנות עור רב ושמואל חד אמר דבר הבא מן העור וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו

דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגי

דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי

אמר לו הקדוש ברוך הוא כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע

לכן אחלק לו ברבים יכול כאחרונים ולא כראשונים תלמוד לומר ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר ואם אין מחני נא וגו׳

ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא רבים נשא שכיפר על מעשה העגל ולפשעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי:

הדרן עלך המקנא לאשתו

היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה

כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת

כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה:

גמ׳ תניא אבא חנין אומר משום רבי אליעזר [וכל כך למה] כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו קל וחומר על עושי רצונו

וממאי משום דחסה הוא דילמא כי היכי דלא תימחק מגילה קסבר


משקה ואחר כך מקריב את מנחתה דאי משום מגילה הא אימחיקא לה:

כל המנחות וכו׳: ורמינהו סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב ונותנה לתוך כלי שרת ומקדשה בכלי שרת ונותן עליה שמנה ולבונתה ומוליכה אצל כהן וכהן מוליכה אצל מזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

ומסלק את הלבונה לצד אחד וקומץ ממקום שנתרבה שמנה ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו ומעלה אותו לגבי מזבח ומעלהו ומקטירו בכלי שרת ומולחו ונותנו על גבי האישים

קרב הקומץ שיריה נאכלין ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש ואין אסורין אלא מלחמץ

קתני מיהא בקלתות של כסף ובקלתות של זהב אמר רב פפא אימא בכלים הראויין לכלי שרת

מכלל דכפיפה מצרית לא חזיא כמאן דלא כרבי יוסי ברבי יהודה דתניא כלי שרת שעשאן של עץ רבי פוסל ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר

אפילו תימא רבי יוסי ברבי יהודה אימר דאמר רבי יוסי ברבי יהודה בחשובין בפחותין מי אמר לית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה הקריבהו נא לפחתך:

ונותנה לכלי שרת ומקדשה בכלי שרת: שמעת מינה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת אימא נותנה בכלי שרת לקדשה בכלי שרת:

ונותן עליה שמנה ולבונתה: שנאמר ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה:

ומוליכה אצל כהן: דכתיב והביאה אל בני אהרן וגו׳:

וכהן מוליכה אצל מזבח: דכתיב והגישה אצל המזבח:

מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו: מנלן

דכתיב וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה׳ אל פני המזבח ותניא לפני ה׳ יכול במערב תלמוד לומר אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום תלמוד לומר לפני ה׳ הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

רבי אלעזר אומר יכול יגישנה במערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים דברי חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל דברי חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופסין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו כשאתה אומר לפני ה׳ במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה׳ במערב הא כיצד מגישה לדרומה של קרן

והיכן קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי

מאי ודיו אמר רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא תיבעי הגשת מנחה גופה קמשמע לן

ואימא הכי נמי אמר קרא והקריבה אל הכהן וגו׳ והגישה אל המזבח מה הקרבה אצל כהן בכלי אף הגשה אצל מזבח בכלי:

ומסלק את לבונתה לצד אחד: כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה כדתנן קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט לבונה פסול:

וקומץ ממקום שנתרבה שמנה: מנלן דכתיב מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה:

ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת: למה לי הא קדשה חדא זימנא מידי דהוה אדם דם אף על גב דקדישתיה סכין בצואר בהמה הדר מקדיש ליה בכלי שרת הכא נמי לא שנא:

ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו: דכתיב ואת כל הלבונה אשר על המנחה:

ומעלהו


גלול כלפי מעלה