Din & Daf: Conceptual Analysis of Halakha Through Case Study with Dr. Elana Stein Hain
In various places in Shas, there is a difference in the sentencing based on whether a Jew killed a fellow Jew or a non-Jew. However, both are strictly prohibited as murder according to Jewish law. This week’s shiur will focus on a contemporary teshuva from Rav Yehuda Amital z”l dealing with this important issue in the aftermath of the Sabra/Shatila massacre in 1982.
Shevuot 35a
Dr. Elana Stein Hain – dinanddaf@hadran.org.il
Listen here:
Watch here:
Sources:
- רמב”ם הלכות רוצח ושמירת הנפש ב:י-יא
אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ הַהוֹרֵג עֶבֶד כְּנַעֲנִי הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו. וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה גּוֹלֶה:
ישראל שהרג גר תושב, אינו נהרג עליו בבית דין, שנאמר ״וכי יזיד איש על רעהו״ (שמות כ״א:י״ד), ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי. ואחד ההורג את עבד אחרים או ההורג עבדו הרי זה נהרג עליו, שהעבד כבר קיבל עליו מצוות ונוסף על נחלת ה’:
- כסף משנה (שם)
רבינו אינו נהרג עליו בב”ד כלומר אבל בדיני שמים חייב.
- שמות כ”א:יד
וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהׇרְג֣וֹ בְעׇרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ {ס}
When one party schemes against another and kills through treachery, you shall take that person from My very altar to be put to death.
- מכילתא דרבי ישמעאל משפטים פרשה ד’
וכי יזיד איש… איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. – איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו?! באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים.
- רמב”ם הל’ רוצח ושמירת הנפש א:א
כָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ בֶּן אָדָם עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יג) (דברים ה יז) “לֹא תִרְצָח”.
- משנה סנהדרין ד:ה
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא.
Therefore the first human was created as an individual – to teach you that all who destroy one soul, Scripture regards it as if that person has destroyed the entire world.
- משנה אבות ג:יד
הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
He used to say: Beloved is humanity for humanity was created in the image [of God]. Especially beloved is humanity for it was made known to humanity that it had been created in the image [of God], as it is said: “for in the image of God the Divine made humanity (literally, “the human”).” (Genesis 9:6)
- רבנית רחלי שפרכר פרנקל
אין הבדל בין דם לדם. רצח הוא רצח, יהיו הלאום והגיל אשר יהיו. אין הצדקה, אין סליחה ואין כפרה לרצח כלשהו.
There is no difference between blood and blood. Murder is murder, whatever the nationality or the age. There is no justification, no forgiveness, and no atonement for any murder.” (Walla Hadashot, July 2, 2014)
- רב יהודה עמיטל, תשרי תשמ”ג –https://etzion.org.il/he/publications/news/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%99
…מתוך כתלי מכתבך נראה שגם ענין איסור הריגת גוי רפיא בידך, ע”כ אציין כמה מקורות…
אסתפק במה שכתבתי ואיני רוצה להכנס לויכוח כיוון שהמרחק הוא גדול וכיון דאיפלג איפלג. לא אסתיר כי תוכן הדברים במכתבך ורוחם גרמו לי עגמת נפש, צר לי שדברים כאלה יוצאים מתחת ידי תלמיד-חכם ונתלים בישירות או בעקיפין במרן הרב זצ”ל ומו”ר הרי”מ חרל”פ זצ”ל, אגב כדאי לעיין באורות-הקודש חלק ג’ ראש דבר סימן י”א, ושם ע’ שיח, ובמידות הראיה (מוסר אביך מידת אהבה, ה).
…From the contents of your letter, it seems that you are also weak regarding the issue of the prohibition of killing a Gentile, so I will mention a few sources…
I will be content with what I wrote and I do not want to enter into an argument because the distance is great and because there is a difference of opinion that will not be narrowed. I will not hide that the content and spirit of the words in your letter caused me grief. I am sorry that such things come out from under the hands of a wise student and are directly or indirectly attributed our great rabbi the Rav zt”; and our teacher and master Rav Harlop zt”l. Incidentally, it is worth reading Orot Hakodesh, Part 3, Rosh Dvar, Section 11, and there, Section 11, and in Midot HaRaiyya (Moser Avibach Midot Ahava, 5).
- רב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות-הקודש חלק ג’ ראש דבר סימן י”א
דבר מוכרח הוא שיסגל האדם לעצמו את המוסר הטבעי הפשוט, בכל רחבו ועמקו, ואת יראת ה’, ותמצית הטהור של האמונה הפשוטה, וכל מדותיה ברוחב ובעומק, ועל גבי שתי הסגולות הללו יבנה את כל מעלות רוחו העליונות.
אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדיה. אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים יותר נוטים לפעל טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כח הפועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה.
It is imperative that a person assimilates to oneself simple natural morality, in all its breadth and depth, and the fear of God, and the pure essence of simple faith, and all its dimensions in breadth and depth, and on these two virtues he will build all the higher virtues of his spirit.
It is forbidden for fear of God to suppress a person’s natural morality, because then it is no longer pure fear of God. A sign of pure fear of God is when the natural morality, which is rooted in a person’s upright nature, gradually rises to higher degrees than it would stand without it. But if fear of God is depicted as such a quality that without its influence on life one is more inclined to act well, and to carry out things that are beneficial to the individual and the whole, and according to its influence the power of that action diminishes, such fear of God will be seen as invalid.
רב אברהם יצחק הכהן קוק, מידות הראיה מוסר אביך מידת אהבה, ה
אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל אדם ביחוד, ואהבת כל העולם כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחמרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי אפשר כלל לבוא לידי רום-הרוח של “הודו ל-ה’ קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו” בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קניניהם, לאשר את חייהם, תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל.
Love for all creatures should be alive in the heart and soul, love for each person in particular, and love for the whole world, a desire for the highest good and their spiritual and material resurrection, and hatred should be only for the wickedness and filth in the world. It is impossible to attain the loftiness of “Give thanks to the Lord, call on God’s name, make known among the nations God’s deeds” without an inner love, deep in the heart and soul, to benefit all nations, to improve their possessions, to affirm their lives. This quality is what qualifies the spirit of the Messiah to apply to Israel.
Hadran’s Beyond the Daf shiurim are also available by podcast on
Beyond the Daf is where you will discover enlightening shiurim led by remarkable women, delving deep into the intricacies of Talmudic teachings, and exploring relevant and thought-provoking topics that arise from the Daf.
