Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בסיון תשפ״ד | 29 יוני 2024
  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

בבא בתרא ד

טופס הזמנה לערכת נזיקין

סימניה למסכת בבא בתרא

איך הורדוס, שהיה עבד כנעני, הפך למלך? איך הוא הגיע להיות זה ששיפץ את בית המקדש? מהם הכללים לבניית מחיצות בגינה או בשדה כאשר אין מנהג המקום? כאשר תושב אחד לא יכול לכפות על השני לבנות חומה, זה שרוצה בונה אותה לבד על רכושו ושם עליה סימן זיהוי בחלק של שכנו. למה הסימן נמצא בצד השני של החומה? למה במקרה ששניהם בונים את החומה, הם צריכים לשים סימן בשני הצדדים? אם שכן מוקף משלושה צדדים על ידי בעל קרקע אחד ואותו בעל קרקע הקים שלוש גדרות, השכן הפנימי לא צריך להשתתף בעלות הגדר. אבל אם הם מקימים גדר רביעית, השכן הפנימי חייב להשתתף בעלויות. יש מחלוקת לגבי האם זה משנה מי הקים את הצד הרביעי והאם השכן הפנימי צריך להשתתף בעלויות רק של הצד הרביעי או של הכל. האם השכן הפנימי צריך לשלם לפי העלות בפועל של הגדר, רק לפי הסוג גדר הזול ביותר בשוק, או אולי אפילו רק עבור מה שהיה עולה לשכור שומר להגן על השדה?

אהדר ליה כלילא דיילי נקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה אמר חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד אמר ליה מאי אעביד ליה אמר ליה נלטייה מר אמר ליה כתיב גם במדעך מלך אל תקלל אמר ליה האי לאו מלך הוא אמר ליה וליהוי עשיר בעלמא וכתיב ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר ולא יהא אלא נשיא וכתיב ונשיא בעמך לא תאר

אמר ליה בעושה מעשה עמך והאי לאו עושה מעשה עמך אמר ליה מסתפינא מיניה אמר ליה ליכא איניש דאזיל דלימא ליה דאנא ואת יתיבנא אמר ליה כתיב כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר

אמר ליה אנא הוא אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא אמר ליה הוא כבה אורו של עולם דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב ונהרו אליו כל הגוים איכא דאמרי הכי אמר ליה הוא סימא עינו של עולם דכתיב והיה אם מעיני העדה ילך ויתעסק בעינו של עולם דכתיב הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם

אמר ליה מסתפינא ממלכותא אמר ליה שדר שליחא וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא אדהכי והכי סתרית [ליה] ובניית [ליה] עבד הכי שלחו ליה אם לא סתרתה אל תסתור ואם סתרתה אל תבני ואם סתרתה ובנית עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא ולא בר רכא הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד

מאי רכא מלכותא דכתיב אנכי היום רך ומשוח מלך ואי בעית אימא מהכא ויקראו לפניו אברך

אמרי מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה [מימיו] במאי בנייה אמר רבה באבני שישא ומרמרא איכא דאמרי באבני כוחלא שישא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דנקביל סידא סבר למשעייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיחזי כי אידוותא דימא

ובבא בר בוטא היכי עבד הכי והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוי ארכא לשלותך וגו׳ וכתיב כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב ולקצת ירחין תרי עשר וגו׳

איבעית אימא שאני עבדא דאיחייב במצות ואיבעית אימא שאני בית המקדש דאי לא מלכות לא מתבני

ודניאל מנלן דאיענש אילימא משום דכתיב ותקרא אסתר להתך ואמר רב התך זה דניאל הניחא למאן דאמר שחתכוהו מגדולתו אלא למאן דאמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו מאי איכא למימר דשדיוהו לגובא דארייוותא:

הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא:

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם: פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותא דידיה מהו דתימא ניהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קא משמע לן:

וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו: הא גופא קשיא אמרת וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו הא סתמא אין מחייבין אותו

אימא סיפא אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו הא סתמא מחייבין אותו השתא סתם גינה אמרת לא סתם בקעה מיבעיא

אמר אביי הכי קאמר וכן סתם גינה ובמקום שנהגו לגדור בבקעה מחייבין אותו אמר ליה רבא אם כן מאי אבל אלא אמר רבא הכי קתני וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי ואין מחייבין אותו:

אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית: מאי חזית אמר רב הונא אכפיה ליה לקרנא לבר ונעביד מלגיו עביד חבריה נמי מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא גיזוזא מידע ידיע

איכא דאמרי אמר רב הונא מיכפא לקרנא מלגיו ונעבד מלבר גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי לייף ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא ליפופא מידע ידיע והא מבחוץ קתני קשיא

רבי יוחנן אמר


נשעייה באמתא מלבר וניעבד מלגיו עביד חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי דקפיל ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא קילופא מידע ידיע

הוצא אמר רב נחמן סינופי יריכי מלבר וניעבד מלגיו עביד נמי חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ושדי ליה ואמר דידי ודידיה הוא משריק ליה טינא השתא נמי אתי חבריה וקליף ליה קילופא מידע ידיע

אביי אמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא:

אבל אם עשו מדעת שניהם: אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי לא יעשו לא זה ולא זה אמר ליה לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד דידיה ואי לא עביד חבריה אמר דידיה הוא

ותנא תקנתא לרמאי קא משמע לן אמר ליה ורישא לאו תקנתא לרמאי הוא

אמר ליה בשלמא רישא תנא דינא ומשום דינא תנא תקנתא אלא סיפא דינא קתני דקתני תקנתא אמר רבינא הכא בהוצי עסקינן לאפוקי מדאביי דאמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא קא משמע לן דבחזית סגיא:

מתני׳ המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דאמר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל לא שנא עמד ניקף לא שנא עמד מקיף

איתמר רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר חייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול

תנן המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו אימא סיפא רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל

בשלמא לרב הונא דאמר הכל לפי מה שגדר בה היינו דאיכא בין תנא קמא ורבי יוסי תנא קמא סבר הכל לפי דמי קנים בזול אין ומה שגדר לא ורבי יוסי סבר הכל לפי מה שגדר

אלא לחייא בר רב דאמר הכל לפי דמי קנים בזול מאי איכא בין תנא קמא לרבי יוסי אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה מאי קיהיב ליה

אי בעית אימא אגר נטירא איכא בינייהו תנא קמא סבר אגר נטירא אין דמי קנים בזול לא ורבי יוסי סבר דמי קנים בזול

ואי בעית אימא ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו תנא קמא סבר רביעית הוא דיהיב ליה אבל ראשונה שניה ושלישית לא יהיב ליה ורבי יוסי סבר ראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה

איבעית אימא מקיף וניקף איכא בינייהו דתנא קמא סובר טעמא דעמד ניקף דמגלגלין עליו את הכל אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית

ורבי יוסי סבר לא שנא ניקף ולא שנא מקיף אם עמד וגדר מגלגלין עליו את הכל

לישנא אחרינא מקיף וניקף איכא בינייהו תנא קמא סבר אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה ורבי יוסי סבר אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה דגלי דעתיה דניחא ליה אבל אם גדר מקיף לא יהיב ליה מידי


  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

להעמיק בדף

ayelet he BAVA batra

הקדמה למסכת בבא בתרא

הקדמה למסכת בבא בתרא עם ד"ר איילת הופמן ליבזון להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroBavaBatraHeb.mp3 לצפייה:  

siyum shas hanna thumb

ערכו של סדר נזיקין

הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) מתוך סיום הש"ס לנשים

בבא בתרא ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא בתרא ד

אהדר ליה כלילא דיילי נקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה אמר חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד אמר ליה מאי אעביד ליה אמר ליה נלטייה מר אמר ליה כתיב גם במדעך מלך אל תקלל אמר ליה האי לאו מלך הוא אמר ליה וליהוי עשיר בעלמא וכתיב ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר ולא יהא אלא נשיא וכתיב ונשיא בעמך לא תאר

אמר ליה בעושה מעשה עמך והאי לאו עושה מעשה עמך אמר ליה מסתפינא מיניה אמר ליה ליכא איניש דאזיל דלימא ליה דאנא ואת יתיבנא אמר ליה כתיב כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר

אמר ליה אנא הוא אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא אמר ליה הוא כבה אורו של עולם דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב ונהרו אליו כל הגוים איכא דאמרי הכי אמר ליה הוא סימא עינו של עולם דכתיב והיה אם מעיני העדה ילך ויתעסק בעינו של עולם דכתיב הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם

אמר ליה מסתפינא ממלכותא אמר ליה שדר שליחא וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא אדהכי והכי סתרית [ליה] ובניית [ליה] עבד הכי שלחו ליה אם לא סתרתה אל תסתור ואם סתרתה אל תבני ואם סתרתה ובנית עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא ולא בר רכא הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד

מאי רכא מלכותא דכתיב אנכי היום רך ומשוח מלך ואי בעית אימא מהכא ויקראו לפניו אברך

אמרי מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה [מימיו] במאי בנייה אמר רבה באבני שישא ומרמרא איכא דאמרי באבני כוחלא שישא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דנקביל סידא סבר למשעייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיחזי כי אידוותא דימא

ובבא בר בוטא היכי עבד הכי והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוי ארכא לשלותך וגו׳ וכתיב כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב ולקצת ירחין תרי עשר וגו׳

איבעית אימא שאני עבדא דאיחייב במצות ואיבעית אימא שאני בית המקדש דאי לא מלכות לא מתבני

ודניאל מנלן דאיענש אילימא משום דכתיב ותקרא אסתר להתך ואמר רב התך זה דניאל הניחא למאן דאמר שחתכוהו מגדולתו אלא למאן דאמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו מאי איכא למימר דשדיוהו לגובא דארייוותא:

הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא:

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם: פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותא דידיה מהו דתימא ניהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קא משמע לן:

וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו: הא גופא קשיא אמרת וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו הא סתמא אין מחייבין אותו

אימא סיפא אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו הא סתמא מחייבין אותו השתא סתם גינה אמרת לא סתם בקעה מיבעיא

אמר אביי הכי קאמר וכן סתם גינה ובמקום שנהגו לגדור בבקעה מחייבין אותו אמר ליה רבא אם כן מאי אבל אלא אמר רבא הכי קתני וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי ואין מחייבין אותו:

אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית: מאי חזית אמר רב הונא אכפיה ליה לקרנא לבר ונעביד מלגיו עביד חבריה נמי מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא גיזוזא מידע ידיע

איכא דאמרי אמר רב הונא מיכפא לקרנא מלגיו ונעבד מלבר גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי לייף ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא ליפופא מידע ידיע והא מבחוץ קתני קשיא

רבי יוחנן אמר


נשעייה באמתא מלבר וניעבד מלגיו עביד חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי דקפיל ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא קילופא מידע ידיע

הוצא אמר רב נחמן סינופי יריכי מלבר וניעבד מלגיו עביד נמי חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ושדי ליה ואמר דידי ודידיה הוא משריק ליה טינא השתא נמי אתי חבריה וקליף ליה קילופא מידע ידיע

אביי אמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא:

אבל אם עשו מדעת שניהם: אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי לא יעשו לא זה ולא זה אמר ליה לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד דידיה ואי לא עביד חבריה אמר דידיה הוא

ותנא תקנתא לרמאי קא משמע לן אמר ליה ורישא לאו תקנתא לרמאי הוא

אמר ליה בשלמא רישא תנא דינא ומשום דינא תנא תקנתא אלא סיפא דינא קתני דקתני תקנתא אמר רבינא הכא בהוצי עסקינן לאפוקי מדאביי דאמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא קא משמע לן דבחזית סגיא:

מתני׳ המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דאמר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל לא שנא עמד ניקף לא שנא עמד מקיף

איתמר רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר חייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול

תנן המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו אימא סיפא רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל

בשלמא לרב הונא דאמר הכל לפי מה שגדר בה היינו דאיכא בין תנא קמא ורבי יוסי תנא קמא סבר הכל לפי דמי קנים בזול אין ומה שגדר לא ורבי יוסי סבר הכל לפי מה שגדר

אלא לחייא בר רב דאמר הכל לפי דמי קנים בזול מאי איכא בין תנא קמא לרבי יוסי אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה מאי קיהיב ליה

אי בעית אימא אגר נטירא איכא בינייהו תנא קמא סבר אגר נטירא אין דמי קנים בזול לא ורבי יוסי סבר דמי קנים בזול

ואי בעית אימא ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו תנא קמא סבר רביעית הוא דיהיב ליה אבל ראשונה שניה ושלישית לא יהיב ליה ורבי יוסי סבר ראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה

איבעית אימא מקיף וניקף איכא בינייהו דתנא קמא סובר טעמא דעמד ניקף דמגלגלין עליו את הכל אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית

ורבי יוסי סבר לא שנא ניקף ולא שנא מקיף אם עמד וגדר מגלגלין עליו את הכל

לישנא אחרינא מקיף וניקף איכא בינייהו תנא קמא סבר אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה ורבי יוסי סבר אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה דגלי דעתיה דניחא ליה אבל אם גדר מקיף לא יהיב ליה מידי


גלול כלפי מעלה