Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ באדר א׳ תשפ״ד | 13 פברואר 2024
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קג

בישראל העלו קושי על פרשנותו של רבי יוחנן המסביר את אחד הברייתות כרבי יהודה – איך מכירה יכולה להיות תקפה כאשר השליח משנה את מה שהקונה רצה שכן המוכר מתכוון למכור אותו לשליח, מבלי לדעת שהשליח הוא קונה עבור מישהו אחר, והשליח אינו פועל כשליח, שכן השליח רוכש פריט שונה מזה שהקונה רצה? ברייתא מצוטטת שבו מישהו קונה קרקע אבל משתמש בשמו של מישהו אחר (ריש גלותא) בשטר מכר כדי להרתיע אחרים מלהגיש תביעות נגד זכויות של בעל הקרקע. בתחילה מוצע כי בעל ברייתא זו חולק על דעת החכמים בישראל שכן המוכר חושב שהקונה הוא האדם האחר (ששמו מופיע בשטר) כאשר הוא נמכר בפועל לקונה. אולם הברייתא מבוארת אז אחרת והפסיקה בברייתא אינה מתייחסת לסוגיה בה דנו החכמים בישראל. רב כהנא קנה פשתן ממישהו אבל עדיין לא קיבל את הפשתן. כאשר מחיר הפשתן עלה, מכר המוכר את הפשתן של רב כהנא והחזיר לרב כהנא את סכום הכסף שקיבל עבור מכירתו, שהיה יותר ממה שנתן לו רב כהנא מלכתחילה. האם יש כאן ריבית? רב פסק שזה תלוי אם מי שקנה ​​את הפשתן במחיר הגבוה יותר ידע שמדובר בפשתן של רב כהנא או לא וחשב שהוא של המוכר. בתחילה מציעה הגמרא שההבחנה הזו מעידה על כך שרב סבר כמו החכמים בישראל, אבל אחר כך מסבירים שהנושא היה שונה ולא היה קשור. המשנה הסבירה שמי שגוזל, נשבע שלא גזל ולאחר מכן מודה בשקר, חייב להחזיר את החפץ האבוד ישירות לידיו של זה ממנו נגנב ומוסיף חמישית נוספת (המחושבת כ-25% מערך החפץ) ומביא קרבן אשם, אשם גזילות, כדי להשיג כפרה. המשנה מניחה שרק אם נשבע הגנב יש צורך להחזיר את החפץ האבוד ישירות למי שנגנב ממנו כדי לקבל כפרה, אבל אם לא נשבע, אבל עדים העידו נגד הגנב, מספיק להניח את הפריט אצלו ולחכות שמי שנגנב ממנו יבוא לאסוף אותו. הגמרא מקשה כי זה נראה לא תואם את דעתו של רבי טרפון ולא של רבי עקיבא לגבי החזרת חפץ גנוב כפי שמופיע במשנה ביבמות קיח: לגבי מי שגנב וחמישה אנשים טוענים שהוא גנב מהם והגנב לא יודע מאיזה מהם גנב. מובאות שלוש הצעות שונות לתשובות. שתי הראשונות נדחים.

אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתי ואם אמר לו על מנת כופין את המוכר למכור

אמר מר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתי פשיטא מהו דתימא מצי אמר ליה מידע ידעת דאנא לנפשאי שקילנא ופנחיא בעלמא הוא דקבעינא וזוזי בכדי לא שדינא אלא אדעתא דכתב ליה שטרא אחרינא קא משמע לן דאמר ליה עניינא עבדי לך בהדי ההוא דזבנת ליה בשמיה ויכתוב לך שטרא אחרינא

ואם אמר לו על מנת כופין את המוכר למכור פשיטא לא צריכא דאמר להו לסהדי קמיה דידיה חזו דשטרא אחרינא קא בעינא מהו דתימא מצי אמר ליה אמינא שטרא מהיאך דקא שקלת בשמיה קאמרת קא משמע לן דאמר ליה להכי טרחי ואמרי להו לעדים קמך דמינך הוא דקא בעינא

רב כהנא יהב זוזא אכיתנא לסוף אייקר כיתנא זבניה מרוותיה דכיתנא אתא לקמיה דרב אמר ליה מה אעביד איזיל אישקיל זוזאי אמר ליה אי כי קא זבני אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא לא תשקול

כמאן כבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות

אטו מי יהיב רב כהנא ארבע ושקיל תמני כיתנא ממילא הוא דאייקר מיגזל גזלוה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

אמרי התם אמנה הואי ולא משכיה רב כהנא לכיתנא ורב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים

מתני׳ הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו למדי לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן לשליח בית דין ואם מת יחזיר ליורשיו

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אינו צריך לילך אחריו נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן צריך לילך אחריו

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש


הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה

וכן בפקדון שנאמר או בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם

גמ׳ נשבע לו אין לא נשבע לו לא מני לא רבי טרפון ולא רבי עקיבא דתניא גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן וכל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד [ואחד]

מני אי רבי טרפון אף על גב דאישתבע אמר מניח גזילה ביניהם ומסתלק אי רבי עקיבא אף על גב דלא אישתבע אמר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד

לעולם רבי עקיבא היא וכי קאמר רבי עקיבא עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד היכא דאישתבע הוא דקאמר מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו

ורבי טרפון אף על גב דאישתבע עבוד רבנן תקנתא דתניא רבי אלעזר ברבי צדוק אומר תקנה גדולה התקינו שאם היתה הוצאה יתירה על הקרן משלם קרן וחומש לבית דין ומביא אשמו ומתכפר לו

ורבי עקיבא כי עבוד רבנן תקנתא היכא דידע למאן גזליה דקא מהדר ליה ממונא למריה גזל אחד מחמשה דלא ידע למאן גזליה דלא הדר ממונא למריה לא עבוד רבנן תקנתא

מתיב רב הונא בר יהודה אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהן לקח שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק על מה נחלקו שגזל אחד מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזה מהן גזל שרבי טרפון אומר מניח דמי גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר אין לו תקנה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד

ואי סלקא דעתך דאישתבע מה לי לקח מה לי גזל

ועוד מתיב רבא מעשה בחסיד אחד שלקח משני בני אדם ולא היה יודע מאיזה מהן לקח ובא לפני רבי טרפון אמר לו הנח דמי מקחך ביניהם והסתלק בא לפני רבי עקיבא אמר לו אין לך תקנה עד שתשלם לכל אחד ואחד ואי סלקא דעתך דמישתבע חסיד מי מישתבע בשיקרא

וכי תימא דמישתבע והדר הוי חסיד והא כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה ברבי אילעאי חסידים דמעיקרא הוו

אלא לעולם רבי טרפון היא ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ורבי עקיבא דאמר אף על גב דלא מישתבע קניס

ורבי טרפון מכדי היכא דמישתבע לא סגיא דלא הודה מאי איריא ונשבע אפילו בלא שבועה נמי דתניא מודה רבי טרפון באומר לשנים גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם נותן לזה מנה ולזה מנה


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קג

אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתי ואם אמר לו על מנת כופין את המוכר למכור

אמר מר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתי פשיטא מהו דתימא מצי אמר ליה מידע ידעת דאנא לנפשאי שקילנא ופנחיא בעלמא הוא דקבעינא וזוזי בכדי לא שדינא אלא אדעתא דכתב ליה שטרא אחרינא קא משמע לן דאמר ליה עניינא עבדי לך בהדי ההוא דזבנת ליה בשמיה ויכתוב לך שטרא אחרינא

ואם אמר לו על מנת כופין את המוכר למכור פשיטא לא צריכא דאמר להו לסהדי קמיה דידיה חזו דשטרא אחרינא קא בעינא מהו דתימא מצי אמר ליה אמינא שטרא מהיאך דקא שקלת בשמיה קאמרת קא משמע לן דאמר ליה להכי טרחי ואמרי להו לעדים קמך דמינך הוא דקא בעינא

רב כהנא יהב זוזא אכיתנא לסוף אייקר כיתנא זבניה מרוותיה דכיתנא אתא לקמיה דרב אמר ליה מה אעביד איזיל אישקיל זוזאי אמר ליה אי כי קא זבני אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא לא תשקול

כמאן כבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות

אטו מי יהיב רב כהנא ארבע ושקיל תמני כיתנא ממילא הוא דאייקר מיגזל גזלוה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

אמרי התם אמנה הואי ולא משכיה רב כהנא לכיתנא ורב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים

מתני׳ הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו למדי לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן לשליח בית דין ואם מת יחזיר ליורשיו

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אינו צריך לילך אחריו נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן צריך לילך אחריו

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש


הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה

וכן בפקדון שנאמר או בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם

גמ׳ נשבע לו אין לא נשבע לו לא מני לא רבי טרפון ולא רבי עקיבא דתניא גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן וכל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד [ואחד]

מני אי רבי טרפון אף על גב דאישתבע אמר מניח גזילה ביניהם ומסתלק אי רבי עקיבא אף על גב דלא אישתבע אמר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד

לעולם רבי עקיבא היא וכי קאמר רבי עקיבא עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד היכא דאישתבע הוא דקאמר מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו

ורבי טרפון אף על גב דאישתבע עבוד רבנן תקנתא דתניא רבי אלעזר ברבי צדוק אומר תקנה גדולה התקינו שאם היתה הוצאה יתירה על הקרן משלם קרן וחומש לבית דין ומביא אשמו ומתכפר לו

ורבי עקיבא כי עבוד רבנן תקנתא היכא דידע למאן גזליה דקא מהדר ליה ממונא למריה גזל אחד מחמשה דלא ידע למאן גזליה דלא הדר ממונא למריה לא עבוד רבנן תקנתא

מתיב רב הונא בר יהודה אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהן לקח שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק על מה נחלקו שגזל אחד מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזה מהן גזל שרבי טרפון אומר מניח דמי גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר אין לו תקנה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד

ואי סלקא דעתך דאישתבע מה לי לקח מה לי גזל

ועוד מתיב רבא מעשה בחסיד אחד שלקח משני בני אדם ולא היה יודע מאיזה מהן לקח ובא לפני רבי טרפון אמר לו הנח דמי מקחך ביניהם והסתלק בא לפני רבי עקיבא אמר לו אין לך תקנה עד שתשלם לכל אחד ואחד ואי סלקא דעתך דמישתבע חסיד מי מישתבע בשיקרא

וכי תימא דמישתבע והדר הוי חסיד והא כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה ברבי אילעאי חסידים דמעיקרא הוו

אלא לעולם רבי טרפון היא ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע מאי טעמא דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ורבי עקיבא דאמר אף על גב דלא מישתבע קניס

ורבי טרפון מכדי היכא דמישתבע לא סגיא דלא הודה מאי איריא ונשבע אפילו בלא שבועה נמי דתניא מודה רבי טרפון באומר לשנים גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם נותן לזה מנה ולזה מנה


גלול כלפי מעלה