Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באדר א׳ תשפ״ד | 14 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קד

רבא מסיק שהמשנה מתייחסת למקרה שונה מאשר מחלוקת רבי טרפון/רבי עקיבא ביבמות קיח:.  המשנה שלנו היא מקרה שבו הגזלן יודע ממי הוא/היא גזל. לכן, האם צריך להחזיר את הפריט ישירות או להודיע ​​לאדם שהפריט הגנוב זמין לאיסוף תלוי בחומרת מעשיו של הגנב – האם הגנב נשבע והודה או לא. האם צריך תשובה כלפי שמיים? המחלוקת בין רבי טרפון ורבי עקיבא אינו תלויה בשאלה אם נשבע או לא, בגלל שהנושא שם הוא שהגזלן אינו יודע את זהותו של הנגזל. אם מינה שליח בפני עדים לקבל תשלום הלוואה (למשל), רב חסדא ורבה חלוקים בשאלה האם כאשר השליח מקבל את התשלום, הלווה כבר לא אחראי אם יקרה משהו לכסף בדרך או שמינה שליח כדי להקל על הלווה להחזיר את הכסף אבל לא לאחריות. שני קשיים מועלים כנגד דעתו של רב חסדא, שאמר שהשליח מקבל אחריות, אחד ממשנה בבבא מציעא צח: ואחד ממשנתנו. שניהם נפתרים. רבי יוחנן ורבי אלעזר סברו כרב חסדא גם כן. שמואל היסס לאפשר לאנשים לשלוח כסף עם שליחים של הנושה שכן הם אינם לוקחים על עצמם אחריות גם אם הם נושאים חותמת וחתימה של הנושה. איך אנשים הצליחו לגבות הלוואות בחזרה מבעלי חוב שגרו רחוק? מובאים שני סיפורים המדגישים שיטה אפשרית. דנים על אופי תשלום החומש – האם לכפרה על הגזלן או שמדובר בתשלום ממוני לפצות את הנגזל? אם מדובר בתשלום ממון, והגנב מת, היורשים יצטרכו לשלם את התשלום הזה. זה סותר ברייתא שפוסקת שהם לא. איך אפשר לפתור את הסתירה?

שכבר הודה מפי עצמו

אלא אמר רבא שאני מתניתין דכיון דידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי בידך הלכך נשבע אף על גב דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה הא לא אישתבע הוי גביה פקדון עד דאתי ושקיל ליה

לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח

רב חסדא אמר הוי שליח להכי טרחי ואוקמיה בעדים דליקו ברשותיה רבה אמר לא הוי שליח הכי קאמר איניש מהימנא הוא אי סמכת סמוך אי בעית לשדוריה בידיה שדר בידיה

תנן השואל את הפרה ושילחה ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור

האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשה בעדים מנא ידעינן אלא דעשה בעדים וקתני דפטור קשיא לרב חסדא

כדאמר רב חסדא בשכירו ולקיטו הכא נמי בשכירו ולקיטו

תנן לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן אלא לאו דעשאו בעדים תרגמא רב חסדא בשכירו ולקיטו

אבל שליח שעשאו בעדים מאי הכי נמי דהוי שליח אדתני סיפא אבל נותן הוא לשליח בית דין לפלוג וליתני בדידיה שליח שעשאו בעדים הכי נמי דהוי שליח

אמרי לא פסיקא ליה שליח בית דין לא שנא עשאו נגזל ולא שנא עשאו גזלן הוי שליח פסיקא ליה שליח שעשאו בעדים דכי עשאו נגזל הוא דהוי שליח עשאו גזלן לא הוי שליח לא פסיקא ליה

ולאפוקי מהאי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר שליח בית דין שעשאו נגזל ולא עשאו גזלן או עשאו גזלן ושלח הלה ונטל את שלו מידו פטור

רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח ואם תאמר משנתנו

בממציא לו שליח דאמר ליה אית לי זוזי גבי פלניא ולא קא משדר להו איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי ליה

אי נמי כדרב חסדא בשכירו ולקיטו

אמר רב יהודה אמר שמואל


אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין

אמרי לשמואל מאי תקנתא כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא אמר ליה לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי כי אזל להתם אמר ליה רבא בריה מי כתב לך התקבלתי אמר ליה לא אי הכי זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי

לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא דלמא אדאתית שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא לאו כלום הוא אמר ליה ואלא מאי תקנתא זיל נקנינהו לך אגב ארעא ותא את כתוב לן התקבלתי

כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אבא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תואך

נתן לו את הקרן וכו׳ אלמא חומש ממונא הוא ואם מיית משלמי ליה יורשין

ותנן נמי נתן את הקרן ונשבע על החומש הרי מוסיף חומש על חומש אלמא חומשא ממונא הוא

ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשין משלמים קרן וחומש ופטורין מן האשם

ויורשין בני שלומי חומשא דאבוהון הוו אלמא חומש ממונא הוא ובעי שלומי יורשין ורמינהו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו

הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין תלמוד לומר אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק

אמר רב נחמן לא קשיא כאן שהודה כאן שלא הודה

אי לא הודה קרן נמי לא משלם וכי תימא הכי נמי דלא משלם והא מדקא מהדר אחומש למימרא דקרן משלם

ועוד תניא ועדיין אני אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו אביו ולא הוא הוא ולא אביו לא הוא ולא אביו מנין תלמוד לומר גזילה ועושק אבידה ופקדון יש תלמוד

ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבה בריה יש תלמוד קאמר מר או ישתלמו קאמר מר אמר ליה יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי אמרי

אלא מאי לא הודה לא הודה אביו והודה בנו

ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה אמרי בשאין גזילה קיימת אי בשאין גזילה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם לא צריכא דאיכא אחריות

וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות

אמרי


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קד

שכבר הודה מפי עצמו

אלא אמר רבא שאני מתניתין דכיון דידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי בידך הלכך נשבע אף על גב דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה הא לא אישתבע הוי גביה פקדון עד דאתי ושקיל ליה

לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח

רב חסדא אמר הוי שליח להכי טרחי ואוקמיה בעדים דליקו ברשותיה רבה אמר לא הוי שליח הכי קאמר איניש מהימנא הוא אי סמכת סמוך אי בעית לשדוריה בידיה שדר בידיה

תנן השואל את הפרה ושילחה ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור

האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשה בעדים מנא ידעינן אלא דעשה בעדים וקתני דפטור קשיא לרב חסדא

כדאמר רב חסדא בשכירו ולקיטו הכא נמי בשכירו ולקיטו

תנן לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן אלא לאו דעשאו בעדים תרגמא רב חסדא בשכירו ולקיטו

אבל שליח שעשאו בעדים מאי הכי נמי דהוי שליח אדתני סיפא אבל נותן הוא לשליח בית דין לפלוג וליתני בדידיה שליח שעשאו בעדים הכי נמי דהוי שליח

אמרי לא פסיקא ליה שליח בית דין לא שנא עשאו נגזל ולא שנא עשאו גזלן הוי שליח פסיקא ליה שליח שעשאו בעדים דכי עשאו נגזל הוא דהוי שליח עשאו גזלן לא הוי שליח לא פסיקא ליה

ולאפוקי מהאי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר שליח בית דין שעשאו נגזל ולא עשאו גזלן או עשאו גזלן ושלח הלה ונטל את שלו מידו פטור

רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח ואם תאמר משנתנו

בממציא לו שליח דאמר ליה אית לי זוזי גבי פלניא ולא קא משדר להו איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי ליה

אי נמי כדרב חסדא בשכירו ולקיטו

אמר רב יהודה אמר שמואל


אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין

אמרי לשמואל מאי תקנתא כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא אמר ליה לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי כי אזל להתם אמר ליה רבא בריה מי כתב לך התקבלתי אמר ליה לא אי הכי זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי

לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא דלמא אדאתית שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא לאו כלום הוא אמר ליה ואלא מאי תקנתא זיל נקנינהו לך אגב ארעא ותא את כתוב לן התקבלתי

כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אבא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תואך

נתן לו את הקרן וכו׳ אלמא חומש ממונא הוא ואם מיית משלמי ליה יורשין

ותנן נמי נתן את הקרן ונשבע על החומש הרי מוסיף חומש על חומש אלמא חומשא ממונא הוא

ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשין משלמים קרן וחומש ופטורין מן האשם

ויורשין בני שלומי חומשא דאבוהון הוו אלמא חומש ממונא הוא ובעי שלומי יורשין ורמינהו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו

הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין תלמוד לומר אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק

אמר רב נחמן לא קשיא כאן שהודה כאן שלא הודה

אי לא הודה קרן נמי לא משלם וכי תימא הכי נמי דלא משלם והא מדקא מהדר אחומש למימרא דקרן משלם

ועוד תניא ועדיין אני אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו אביו ולא הוא הוא ולא אביו לא הוא ולא אביו מנין תלמוד לומר גזילה ועושק אבידה ופקדון יש תלמוד

ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבה בריה יש תלמוד קאמר מר או ישתלמו קאמר מר אמר ליה יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי אמרי

אלא מאי לא הודה לא הודה אביו והודה בנו

ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה אמרי בשאין גזילה קיימת אי בשאין גזילה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם לא צריכא דאיכא אחריות

וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות

אמרי


גלול כלפי מעלה