Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט במרחשוון תשפ״ד | 13 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא יא

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'יסון ודניאל פרידמן לכבוד בר המצווה של בנם, אוליבר פרידמן.

גם ללא הפסוק "והמת יהיה לו", היה ברור שהניזק נשאר עם הנבלה ומי שהזיק משלם רק את ההפרש. אם כן, יש ללמד מהפסוק שאם הנבלה ירד בערכו עם הזמן לאחר הריגת הבהמה, מי שהזיק אינו צריך לפצות על הפחת, אלא משלם לפי המחיר בשעת המוות. הגמרא מציעה שיש מחלוקת תנאים אם הפחת לניזק או למזיק. אך, הצעה זו נדחית שכן המחלוקת יכולה להיות על מי חל האחריות להביא את הנבילה לבית דין להעריך את שוויו. לפי הבנה זו, כולם מסכימים שמי שניזוק לוקח הפסד אם יש פחת נבילה. הוא הדין לנזקים אבל לגמב או גזלן, הפחת על הגנב/גזלן. מה הדין לגבי שואל – האם הוא דומה לגנב או למזיק? עולא מצטט את רבי אלעזר בנושא זה – רק גנב חייב על הפחת אבל לא שואל. מובאים עוד חמישה פסקים של עולא בשם רבי אלעזר. האחד הוא מתי אישה סופרת ימי טומאה כאשר הפילה שליא במשך יומיים מבלי לראות עובר בשליא. השני הוא שאין חובה לפדות את בנו הבכור אם נהרג הילד לפני שעברו שלושים יום מהלידה. השלישית עוסקת בקניין בהמות גדולות שמתבצעת במשיכה. הרביעי – כאשר אחים מחלקים את ירושת אביהם, אילו רכשו קודם לכן בגדים מכספי ירושת אביהם, האם מנכים סכום זה מחלקם בירושה? אם כן, במה זה תלוי? האחרון מתייחס לאדם ששמר על חפץ של חבירו – אם הוא מעביר אותו למישהו אחר כדי לשמור עליו בלי להשאות את הבעלים המקוריים, והפריט ניזוק, מי אחראי?

יביא עדים שנטרפה באונס ופטור אבא שאול אומר יביא עדודה לבית דין

מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר פחת נבילה דניזק הוי ומר סבר דמזיק הוי

לא דכולי עלמא דניזק והכא בטורח נבילה קמיפלגי

והתניא אחרים אומרים מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו תלמוד לומר כסף ישיב לבעליו והמת

אמר ליה אביי לרבא האי טורח נבילה היכי דמי

אילימא דבבירא שויא זוזא ואגודא שויא ארבע כי טרח בדנפשיה טרח

אמר ליה לא צריכא דבבירא שויא זוזא ואגודא נמי שויא זוזא

ומי איכא כהאי גוונא אין דהא אמרי אינשי כשורא במתא בזוזא כשורא בדברא בזוזא

אמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי

איבעיא להו הכי קאמר אף לשואל שמין ואבא מודה לי או דלמא הכי קאמר ואני אומר אף לשואל אין שמין ואבא מודה לי

תא שמע דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה תברה אתא לקמיה דרב אמר ליה זיל שלים ליה נרגא מעליא שמע מינה אין שמין

אדרבה מדאמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דינא הכי ושתיק שמע מינה שמין

איתמר אמר עולא אמר רבי אלעזר שמין לגנב ולגזלן רב פפי אמר אין שמין והלכתא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אבל לשואל שמין כדרב כהנא ורב אסי

ואמר עולא אמר רבי אלעזר שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני מונין לה מן הראשון

אמר ליה רבא מה דעתך לחומרא

חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מטהרת לה מראשון

אלא אמר רבא לחוש חוששת מימנא לא ממניא אלא לשני

מאי קא משמע לן דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה סימן ולד בבהמה

אי ממתניתא הוה אמינא


דיש מקצת שליא בלא ולד וגזירה מקצתה אטו כולה קא משמע לן

ואמר עולא אמר רבי אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים יום אין פודין אותו

וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה יכול אפילו נטרף בתוך שלשים יום תלמוד לומר אך חלק

ואמר עולא אמר רבי אלעזר בהמה גסה נקנית במשיכה

והא אנן תנן במסירה הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכמים אומרים זו וזו במשיכה רבי שמעון אומר זו וזו בהגבהה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר האחין שחלקו מה שעליהן שמין ומה שעל בניהן ובנותיהן אין שמין

אמר רב פפא פעמים אף מה שעליהן אין שמין משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלשתמעון מיליה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר שומר שמסר לשומר פטור ולא מיבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דהשתא גרועי גרעיה לשמירתו נמי פטור שהרי מסר לבן דעת

רבא אמר שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב

דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האי לא מהימן לי בשבועה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר הלכתא גובין מן העבדים

אמר ליה רב נחמן לעולא אמר רבי אלעזר אפילו מיתמי לא מיניה מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה

הכא במאי עסקינן שעשאו אפותיקי כדרבא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו

מאי טעמא הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

על כלבים ואנשים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

בבא קמא יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא יא

יביא עדים שנטרפה באונס ופטור אבא שאול אומר יביא עדודה לבית דין

מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר פחת נבילה דניזק הוי ומר סבר דמזיק הוי

לא דכולי עלמא דניזק והכא בטורח נבילה קמיפלגי

והתניא אחרים אומרים מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו תלמוד לומר כסף ישיב לבעליו והמת

אמר ליה אביי לרבא האי טורח נבילה היכי דמי

אילימא דבבירא שויא זוזא ואגודא שויא ארבע כי טרח בדנפשיה טרח

אמר ליה לא צריכא דבבירא שויא זוזא ואגודא נמי שויא זוזא

ומי איכא כהאי גוונא אין דהא אמרי אינשי כשורא במתא בזוזא כשורא בדברא בזוזא

אמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי

איבעיא להו הכי קאמר אף לשואל שמין ואבא מודה לי או דלמא הכי קאמר ואני אומר אף לשואל אין שמין ואבא מודה לי

תא שמע דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה תברה אתא לקמיה דרב אמר ליה זיל שלים ליה נרגא מעליא שמע מינה אין שמין

אדרבה מדאמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דינא הכי ושתיק שמע מינה שמין

איתמר אמר עולא אמר רבי אלעזר שמין לגנב ולגזלן רב פפי אמר אין שמין והלכתא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אבל לשואל שמין כדרב כהנא ורב אסי

ואמר עולא אמר רבי אלעזר שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני מונין לה מן הראשון

אמר ליה רבא מה דעתך לחומרא

חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מטהרת לה מראשון

אלא אמר רבא לחוש חוששת מימנא לא ממניא אלא לשני

מאי קא משמע לן דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה סימן ולד בבהמה

אי ממתניתא הוה אמינא


דיש מקצת שליא בלא ולד וגזירה מקצתה אטו כולה קא משמע לן

ואמר עולא אמר רבי אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים יום אין פודין אותו

וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה יכול אפילו נטרף בתוך שלשים יום תלמוד לומר אך חלק

ואמר עולא אמר רבי אלעזר בהמה גסה נקנית במשיכה

והא אנן תנן במסירה הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכמים אומרים זו וזו במשיכה רבי שמעון אומר זו וזו בהגבהה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר האחין שחלקו מה שעליהן שמין ומה שעל בניהן ובנותיהן אין שמין

אמר רב פפא פעמים אף מה שעליהן אין שמין משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלשתמעון מיליה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר שומר שמסר לשומר פטור ולא מיבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דהשתא גרועי גרעיה לשמירתו נמי פטור שהרי מסר לבן דעת

רבא אמר שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב

דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האי לא מהימן לי בשבועה

ואמר עולא אמר רבי אלעזר הלכתא גובין מן העבדים

אמר ליה רב נחמן לעולא אמר רבי אלעזר אפילו מיתמי לא מיניה מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה

הכא במאי עסקינן שעשאו אפותיקי כדרבא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו

מאי טעמא הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא


גלול כלפי מעלה