Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד באדר א׳ תשפ״ד | 23 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קיג

אין שיעור מוקלט היום כי אין לי קול – מישל!

 

הדף היום מוקדש ע"י סלביה קליין לע"נ מריאן פיקנס.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד הולדת נכדה של מלכי קליין.

כאשר נשלח זימון להגיע לדין עם אישה או שכן, באילו נסיבות, אנחנו יכולים להניח שהם העבירו את ההודעה? באילו מקרים לא נוכל להניח שהזימון נמסר מכיוון שיש סיבה להאמין שהם לא חשבו שמסתמכים עליהם? הנפקא מינה זה לגבי הנידוי לבעל דין אם לא הגיע לבית הדין.ישנם זמנים מסוימים בשנה וזמנים בשבוע שבהם אנשים עסוקים ולכן אין לזמן אותם לבית הדין. המשנה הבאה עוסקת בדברים שיש להימנע מלעשות עם גובי מיסים לא יהודים שנחשדו בגניבת כסף מאחרים. כאשר מקשים על זה בקביעת שמואל שדינא דמלכותא דינא, מבדילים הרבנים בין אלו שגובים על פי חוק לבין אלו שעובדים באופן עצמאי מהממשלה או שידוע שהם גובים יותר ממה שהם אמורים לגבות. מובא מקרה נוסף שמוביל לשאלה האם גניבה מגוי נחשבת לגניבה או לא. מקור אחד אומר שזה אסור בעוד אחר אומר שזה אסור רק בגלל קידוש השם, אך מעיקר הדין מותר. כיצד מתיישבים שני המקורות הללו? אמר רבי שמעון חסידא שאסור לגנוב מאינו יהודי אבל אין חובה להחזיר לו אבידה. רב הונא ורב מביאים פסוקים מהתורה כמקור לפסקי דין אלו. רבי פנחס בן יאיר אומר שיהודים מחויבים להחזיר אבידות של אינם יהודים אם על ידי הימנעות מכך, יהיה חילול ה'. אם טועה בתשלום לאינו יהודי, אין צורך לתקן את הטעות. רבא אומר כמה אמירות לגבי אינם יהודים ומוכסים. הראשון מוכיח את דבריו של שמואל שדינא מלכותא דינא מכך שמותר לנו ליהנות מגשרים שנבנו מכספי מיסים. אביי לא מסכים שזה יכול לשמש כהוכחה. עוד שני מאמרים שלו מתייחסים למקרים בהם אינם יהודים אוספים מאדם אחד את חלקו של האחר – באילו נסיבות זה לא נחשב לגניבה?

אבל איתיה במתא לא דאמרינן אימר לא אמרו ליה דאמרי אשכחינהו שליחא דבית דין ואמר ליה

ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא אמרי אשכחוה בי דינא ואמרי ליה

ולא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל לא אתי ביומיה לא אימא אישתלויי אשתלי

אמר רבא האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה על דלא ציית לדינא עד דציית לא מקרעינן ליה ולא היא כיון דאמר צייתנא קרעינן ליה

אמר רב חסדא קובעים זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן

רב אסי איקלע בי רב כהנא חזא ההיא איתתא דאזמנה לדינא בפניא ובצפרא כתיב עלה פתיחא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני

אמר ליה הני מילי גברא דאניס וליתיה במתא אבל איתתא כיון דאיתה במתא ולא אתיא מורדת היא

אמר רב יהודה לא יהבינא זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי יומא טבא ולא במעלי שבתא אבל מניסן לבתר יומי ניסן וביומי תשרי לבתר תשרי קבעינן ממעלי שבתא לבתר מעלי שבתא לא קבעינן מאי טעמא בעבידתיה דשבתא טריד

אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלא בריגלא כי הוו אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו וכי לדידכו כנופייכו והאידנא דאיכא רמאי חיישינן

אם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה לא דבר שיש בו אחריות ממש אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן

בעי מיניה רב כהנא מרב מטה ומיסב עליה שולחן ואוכל עליו מהו אמר לו תן לחכם ויחכם עוד

מתני׳ אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק

גמ׳ תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר

ומוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

איכא דמתני לה אהא לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא אסור להבריח את המכס רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא מותר להבריח את המכס

בשלמא לענין כלאים בהא קמיפלגי דמר סבר דבר שאין מתכוין מותר ומר סבר דבר שאין מתכוין אסור אלא להבריח בו את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

ואיכא דמתני אהא נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה שהיא של בית מלך אף על פי שאינה של תרומה אף על פי שאינה של מלך ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

רב אשי אמר במוכס גוי דתניא ישראל וגוי שבאו לדין אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דינינו בדיני גוים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם

ורבי עקיבא טעמא דאיכא קידוש השם הא ליכא קידוש השם באין

וגזל גוי מי שרי והתניא אמר רבי שמעון דבר זה דרש רבי עקיבא כשבא מזפירין מנין לגזל גוי שהוא אסור תלמוד לומר אחרי נמכר גאלה תהיה לו


שלא ימשכנו ויצא יכול יגלום עליו תלמוד לומר וחשב עם קנהו ידקדק עם קונהו

אמר רב יוסף לא קשיא הא בגוי הא בגר תושב

אמר ליה אביי והא תרוייהו גבי הדדי כתיבי לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר לגר תושב

משפחת גר זה הגוי כשהוא אומר או לעקר זה הנמכר לעבודה זרה

אלא אמר רבא לא קשיא כאן בגזילו וכאן בהפקעת הלוואתו

אמר ליה אביי עבד עברי הפקעת הלוואתו הוא רבא לטעמיה דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי

אמר רב ביבי בר גידל אמר רבי שמעון חסידא גזל גוי אסור אבידתו מותרת גזילו אסור דאמר רב הונא מנין לגזל הגוי שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה׳ אלהיך נתן לך בזמן שהן מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורין בידך

אבידתו מותרת דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבידת הגוי שהיא מותרת שנאמר לכל אבדת אחיך לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר לגוי

ואימא הני מילי היכא דלא אתי לידיה דלא מחייב לאהדורי בתרה אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה אמר רבינא ומצאתה דאתאי לידיה משמע תניא רבי פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילול השם אפילו אבידתו אסור

אמר שמואל טעותו מותרת כי הא דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא במר דפרזלא בארבע זוזי ואבלע ליה חד זוזא

רב כהנא זבן מגוי מאה ועשרים חביתא במאה ואבלע ליה חד זוזא אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא רבינא זבן דיקלא הוא וגוי לצלחא אמר ליה לשמעיה קדם ואייתי מעיקרו דגוי מניינא ידע

רב אשי הוה קאזיל באורחא חזא שיבשא דגופנא בפרדיסא ותלי בה קיטופי דעינבי אמר ליה לשמעיה זיל חזי אי דגוי נינהו אייתי אי דישראל נינהו לא אייתי לי שמע ההוא גוי דהוה יתיב בפרדיסא אמר ליה דגוי שרי אמר ליה גוי שקיל דמי ישראל לא שקיל דמי

גופא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו

אמר ליה אביי ודלמא משום דאייאוש להו מינייהו מרייהו אמר ליה אי לא דינא דמלכותא דינא היכי מייאשי

והא לא קא עבדי כדאמר מלכא מלכא אמר זילו וקטלו מכל באגי ואינהו אזלו וקטלו מחד באגא

שלוחא דמלכא כמלכא ולא טרח ואינהו אפסיד אנפשייהו דאיבעי להו דאינקוט מכוליה באגי ומשקל דמי

אמר רבא מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא והני מילי שותפא אבל אריסא אריסותיה הוא דקא מפיק

ואמר רבא בר מתא אבר מתא מיעבט והני מילי דברלא ארעא וכרגא דהאי שתא אבל שתא דחליף הואיל ואפייס מלכא חליף

ואמר רבא הני דדיירי דרי בתוך התחום אסור ליקח מהן מאי טעמא משום דמערבא חיותא דמתא בהדייהו

חוץ לתחום מותר ליקח מהם אמר רבינא אם היו בעלים מרדפים אחריהם אפילו חוץ לתחום אסור

מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע סהדותא לגוי ולא תבעו מיניה ואזל ואסהיד ליה בדיני גוים על ישראל חבריה משמתינן ליה מאי טעמא דאינהו מפקי ממונא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

גזל הגוי – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קיג מקורות: גזל הגוי   הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק א, הל' א-ב): "כל הגוזל את חברו שווה פרוטה עובר בלא תעשה, שנ' (ויקרא י"ט י"א) לא תגזול… ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי…

בבא קמא קיג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קיג

אבל איתיה במתא לא דאמרינן אימר לא אמרו ליה דאמרי אשכחינהו שליחא דבית דין ואמר ליה

ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא אמרי אשכחוה בי דינא ואמרי ליה

ולא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל לא אתי ביומיה לא אימא אישתלויי אשתלי

אמר רבא האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה על דלא ציית לדינא עד דציית לא מקרעינן ליה ולא היא כיון דאמר צייתנא קרעינן ליה

אמר רב חסדא קובעים זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן

רב אסי איקלע בי רב כהנא חזא ההיא איתתא דאזמנה לדינא בפניא ובצפרא כתיב עלה פתיחא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני

אמר ליה הני מילי גברא דאניס וליתיה במתא אבל איתתא כיון דאיתה במתא ולא אתיא מורדת היא

אמר רב יהודה לא יהבינא זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי יומא טבא ולא במעלי שבתא אבל מניסן לבתר יומי ניסן וביומי תשרי לבתר תשרי קבעינן ממעלי שבתא לבתר מעלי שבתא לא קבעינן מאי טעמא בעבידתיה דשבתא טריד

אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלא בריגלא כי הוו אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו וכי לדידכו כנופייכו והאידנא דאיכא רמאי חיישינן

אם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה לא דבר שיש בו אחריות ממש אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן

בעי מיניה רב כהנא מרב מטה ומיסב עליה שולחן ואוכל עליו מהו אמר לו תן לחכם ויחכם עוד

מתני׳ אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק

גמ׳ תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר

ומוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

איכא דמתני לה אהא לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס מתניתין דלא כרבי עקיבא דתניא אסור להבריח את המכס רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא מותר להבריח את המכס

בשלמא לענין כלאים בהא קמיפלגי דמר סבר דבר שאין מתכוין מותר ומר סבר דבר שאין מתכוין אסור אלא להבריח בו את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

ואיכא דמתני אהא נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה שהיא של בית מלך אף על פי שאינה של תרומה אף על פי שאינה של מלך ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו

רב אשי אמר במוכס גוי דתניא ישראל וגוי שבאו לדין אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דינינו בדיני גוים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם

ורבי עקיבא טעמא דאיכא קידוש השם הא ליכא קידוש השם באין

וגזל גוי מי שרי והתניא אמר רבי שמעון דבר זה דרש רבי עקיבא כשבא מזפירין מנין לגזל גוי שהוא אסור תלמוד לומר אחרי נמכר גאלה תהיה לו


שלא ימשכנו ויצא יכול יגלום עליו תלמוד לומר וחשב עם קנהו ידקדק עם קונהו

אמר רב יוסף לא קשיא הא בגוי הא בגר תושב

אמר ליה אביי והא תרוייהו גבי הדדי כתיבי לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר לגר תושב

משפחת גר זה הגוי כשהוא אומר או לעקר זה הנמכר לעבודה זרה

אלא אמר רבא לא קשיא כאן בגזילו וכאן בהפקעת הלוואתו

אמר ליה אביי עבד עברי הפקעת הלוואתו הוא רבא לטעמיה דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי

אמר רב ביבי בר גידל אמר רבי שמעון חסידא גזל גוי אסור אבידתו מותרת גזילו אסור דאמר רב הונא מנין לגזל הגוי שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה׳ אלהיך נתן לך בזמן שהן מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורין בידך

אבידתו מותרת דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבידת הגוי שהיא מותרת שנאמר לכל אבדת אחיך לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר לגוי

ואימא הני מילי היכא דלא אתי לידיה דלא מחייב לאהדורי בתרה אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה אמר רבינא ומצאתה דאתאי לידיה משמע תניא רבי פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילול השם אפילו אבידתו אסור

אמר שמואל טעותו מותרת כי הא דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא במר דפרזלא בארבע זוזי ואבלע ליה חד זוזא

רב כהנא זבן מגוי מאה ועשרים חביתא במאה ואבלע ליה חד זוזא אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא רבינא זבן דיקלא הוא וגוי לצלחא אמר ליה לשמעיה קדם ואייתי מעיקרו דגוי מניינא ידע

רב אשי הוה קאזיל באורחא חזא שיבשא דגופנא בפרדיסא ותלי בה קיטופי דעינבי אמר ליה לשמעיה זיל חזי אי דגוי נינהו אייתי אי דישראל נינהו לא אייתי לי שמע ההוא גוי דהוה יתיב בפרדיסא אמר ליה דגוי שרי אמר ליה גוי שקיל דמי ישראל לא שקיל דמי

גופא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו

אמר ליה אביי ודלמא משום דאייאוש להו מינייהו מרייהו אמר ליה אי לא דינא דמלכותא דינא היכי מייאשי

והא לא קא עבדי כדאמר מלכא מלכא אמר זילו וקטלו מכל באגי ואינהו אזלו וקטלו מחד באגא

שלוחא דמלכא כמלכא ולא טרח ואינהו אפסיד אנפשייהו דאיבעי להו דאינקוט מכוליה באגי ומשקל דמי

אמר רבא מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא והני מילי שותפא אבל אריסא אריסותיה הוא דקא מפיק

ואמר רבא בר מתא אבר מתא מיעבט והני מילי דברלא ארעא וכרגא דהאי שתא אבל שתא דחליף הואיל ואפייס מלכא חליף

ואמר רבא הני דדיירי דרי בתוך התחום אסור ליקח מהן מאי טעמא משום דמערבא חיותא דמתא בהדייהו

חוץ לתחום מותר ליקח מהם אמר רבינא אם היו בעלים מרדפים אחריהם אפילו חוץ לתחום אסור

מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע סהדותא לגוי ולא תבעו מיניה ואזל ואסהיד ליה בדיני גוים על ישראל חבריה משמתינן ליה מאי טעמא דאינהו מפקי ממונא


גלול כלפי מעלה