Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בכסלו תשפ״ד | 15 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא יג

רבי יוסי הגלילי סבור שקדשים קלים נחשבים לרכוש הבעלים ולא לרכוש גבוה. לאחר דיון, הגמרא מסיקה שזה נכון גם בזמן בית המקדש שבו ניתן להביאם כקורבנות. בן עזאי סבור שהדבר מוגבל רק לסוגים מסוימים של קדשים קלים, אולם יש מחלוקת לגבי אילו סוגים הוא ממעט. רבא מציע הסבר אחר לביטוי במשנה "נכסים שאין מהם מעילה", שהוא מוציא מדין נזקים כל קודש (כולל קדשים קלים). רבי אבא, הסובר כרבי יוסי הגלילי מסביר שאם בהמה המיועדת לקרבן שלמים גורמת נזק, התשלום הוא מהבשר שניתן לאכול ולא מהחלק הנשרף על המזבח (אימורים). למה הוא מתכוון בזה ואיך זה קשור למחלוקת בין רבי נתן לחכמים לגבי בהמה שדחפה בהמה של מישהו אחר לבור שחפר אדם שלישי? מה הכוונה במשנה כשהיא מגבילה את תשלום הנזק ל"בני ברית"? מה הכוונה ב"נכסים המיוחדין?" יש הטוענים כי הדבר אינו כולל מקרה כאשר לא ברור חיה של מי שגרמה לנזק (זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק). אחרים סוברים שהיא שוללת מקרה שבו בעל החיים שהזיק היה חסר בעלים (הפקר). יש ויכוח לאיזה מצב זה מתייחס. אם בעל החיים של אחד גרם נזק ברכוש המזיק, המזיק אינו אחראי כפי שיכול לומר "למה שור שלך נכנס לרשותי!" אם זה היה בבעלות משותפת של שני האנשים (המזיק והניזוק), האם המזיק פטור או חייב? יש מחלוקת בנושא הזה והכל תלוי בדרכים שונות לקרוא את סוף משנתנו. איזה מקרה נכלל בשורה בסוף המשנה – "כשהזיק, חב המזיק לשלם ממיטב הארץ?"

לישני הא רבי יוסי הגלילי הא רבנן

(אמר ליה) מתנות כהונה קאמרת שאני מתנות כהונה דכי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

גופא ומעלה מעל בה׳ לרבות קדשים קלים שהם ממונו דברי רבי יוסי הגלילי בן עזאי אומר לרבות את השלמים אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד

אמר מר בן עזאי אומר לרבות את השלמים למעוטי מאי

אילימא למעוטי בכור השתא ומה שלמים שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק אמרת ממון בעלים הוא בכור מבעיא

אלא אמר רבי יוחנן למעוטי מעשר

כדתניא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום

רבינא מתני לה אסיפא אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד למעוטי מאי

אילימא למעוטי שלמים השתא ומה בכור שקדוש מרחם ממונו הוא שלמים מבעיא

אמר רבי יוחנן למעוטי מעשר

כדתניא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום

הא בבכור בלבד קאמר קשיא

רבא אמר מאי נכסים שאין בהן מעילה נכסים שאין בהן דין מעילה ומאי נינהו דהדיוט

וליתני דהדיוט קשיא

אמר רבי אבא שלמים שהזיקו גובה מבשרן ואינו גובה מאימוריהן

פשיטא אימורין לגבוה סלקי

לא צריכא לגובה מבשרן כנגד אימורים

אליבא דמאן

אי אליבא דרבנן פשיטא הא אמרי כי ליכא לאשתלומי מהאי לא משתלמא מהאי

ואי אליבא דרבי נתן הא אמר כי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי

אי בעית אימא רבי נתן איבעית אימא רבנן

איבעית אימא רבנן הני מילי בתרי גופי אבל בחד גופא מצי אמר ליה מכל היכא דבעינן משתלמנא

איבעית אימא רבי נתן התם הוא דאמר ליה בעל שור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה מאי דלית לי לאשתלומי מהיאך משתלימנא מינך


אבל הכא מי מצי אמר בשר אזיק אימורין לא אזיק

אמר רבא תודה שהזיקה גובה מבשרה ואינו גובה מלחמה

לחם פשיטא

סיפא אצטריך ליה ניזק אוכל בשר ומתכפר מביא לחם

הא נמי פשיטא מהו דתימא כיון דלחם הכשירא דזבח הוא לימא ליה את אכלת בשר ואנא אייתי לחם קא משמע לן דלחם חיובא דבעלים הוא

נכסים שהן של בני ברית

למעוטי מאי אי למעוטי דגוי הא קתני לה לקמן שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור תנא והדר מפרש

נכסים המיוחדין למעוטי מאי אמר רב יהודה למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק

הא תני לקמן היו שנים רודפין אחר אחד זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין תני והדר מפרש

במתניתא תנא פרט לנכסי הפקר היכי דמי אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהפקר מאן תבע ליה אלא דנגח תורא דהפקר לתורא דידן

ליזיל וליתיה בשקדם וזכה בו אחר

רבינא אמר למעוטי נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר

תניא נמי הכי יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר פטור שנאמר והועד בבעליו והמית איש וגו׳ עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד

וגמר הדין לא בעינן הא השור יסקל בגמר דין הוא דכתיב

אלא אימא עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד

חוץ מרשות המיוחדת למזיק דאמר ליה תורך ברשותי מאי בעי

ורשות הניזק והמזיק

אמר רב חסדא אמר אבימי חצר השותפין חייב בה על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק דפטור ורשות הניזק והמזיק כשהזיק חב המזיק

ורבי אלעזר אמר פטור על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק נמי פטור וכשהזיק חב המזיק לאתויי קרן

הניחא לשמואל אלא לרב דאמר תנא שור וכל מילי דשור חב המזיק לאתויי מאי

לאתויי הא דתנו רבנן כשהזיק חב המזיק להביא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיקה בהמה ברשותן תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם נפרצה בלילה או שפרצוה לסטין ויצתה והזיקה פטור

אמר מר כשהזיק חב המזיק להביא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר היכי דמי

אילימא דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל לימא ליה אילו אזיק בעלמא בעית לשלומי את השתא דאזקיה לתורא דידך בעינא לשלומי

אלא דאזקיה תורא דשואל לתורא דמשאיל לימא ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא השתא דאזקיה תורא דידך פלגא ניזקא הוא דמשלמת לי

לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והכא במאי עסקינן שקבל עליו שמירת גופו


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

על כלבים ואנשים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

בבא קמא יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא יג

לישני הא רבי יוסי הגלילי הא רבנן

(אמר ליה) מתנות כהונה קאמרת שאני מתנות כהונה דכי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

גופא ומעלה מעל בה׳ לרבות קדשים קלים שהם ממונו דברי רבי יוסי הגלילי בן עזאי אומר לרבות את השלמים אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד

אמר מר בן עזאי אומר לרבות את השלמים למעוטי מאי

אילימא למעוטי בכור השתא ומה שלמים שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק אמרת ממון בעלים הוא בכור מבעיא

אלא אמר רבי יוחנן למעוטי מעשר

כדתניא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום

רבינא מתני לה אסיפא אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד למעוטי מאי

אילימא למעוטי שלמים השתא ומה בכור שקדוש מרחם ממונו הוא שלמים מבעיא

אמר רבי יוחנן למעוטי מעשר

כדתניא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום

הא בבכור בלבד קאמר קשיא

רבא אמר מאי נכסים שאין בהן מעילה נכסים שאין בהן דין מעילה ומאי נינהו דהדיוט

וליתני דהדיוט קשיא

אמר רבי אבא שלמים שהזיקו גובה מבשרן ואינו גובה מאימוריהן

פשיטא אימורין לגבוה סלקי

לא צריכא לגובה מבשרן כנגד אימורים

אליבא דמאן

אי אליבא דרבנן פשיטא הא אמרי כי ליכא לאשתלומי מהאי לא משתלמא מהאי

ואי אליבא דרבי נתן הא אמר כי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי

אי בעית אימא רבי נתן איבעית אימא רבנן

איבעית אימא רבנן הני מילי בתרי גופי אבל בחד גופא מצי אמר ליה מכל היכא דבעינן משתלמנא

איבעית אימא רבי נתן התם הוא דאמר ליה בעל שור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה מאי דלית לי לאשתלומי מהיאך משתלימנא מינך


אבל הכא מי מצי אמר בשר אזיק אימורין לא אזיק

אמר רבא תודה שהזיקה גובה מבשרה ואינו גובה מלחמה

לחם פשיטא

סיפא אצטריך ליה ניזק אוכל בשר ומתכפר מביא לחם

הא נמי פשיטא מהו דתימא כיון דלחם הכשירא דזבח הוא לימא ליה את אכלת בשר ואנא אייתי לחם קא משמע לן דלחם חיובא דבעלים הוא

נכסים שהן של בני ברית

למעוטי מאי אי למעוטי דגוי הא קתני לה לקמן שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור תנא והדר מפרש

נכסים המיוחדין למעוטי מאי אמר רב יהודה למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק

הא תני לקמן היו שנים רודפין אחר אחד זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין תני והדר מפרש

במתניתא תנא פרט לנכסי הפקר היכי דמי אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהפקר מאן תבע ליה אלא דנגח תורא דהפקר לתורא דידן

ליזיל וליתיה בשקדם וזכה בו אחר

רבינא אמר למעוטי נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר

תניא נמי הכי יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר פטור שנאמר והועד בבעליו והמית איש וגו׳ עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד

וגמר הדין לא בעינן הא השור יסקל בגמר דין הוא דכתיב

אלא אימא עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד

חוץ מרשות המיוחדת למזיק דאמר ליה תורך ברשותי מאי בעי

ורשות הניזק והמזיק

אמר רב חסדא אמר אבימי חצר השותפין חייב בה על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק דפטור ורשות הניזק והמזיק כשהזיק חב המזיק

ורבי אלעזר אמר פטור על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק נמי פטור וכשהזיק חב המזיק לאתויי קרן

הניחא לשמואל אלא לרב דאמר תנא שור וכל מילי דשור חב המזיק לאתויי מאי

לאתויי הא דתנו רבנן כשהזיק חב המזיק להביא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיקה בהמה ברשותן תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם נפרצה בלילה או שפרצוה לסטין ויצתה והזיקה פטור

אמר מר כשהזיק חב המזיק להביא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר היכי דמי

אילימא דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל לימא ליה אילו אזיק בעלמא בעית לשלומי את השתא דאזקיה לתורא דידך בעינא לשלומי

אלא דאזקיה תורא דשואל לתורא דמשאיל לימא ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא השתא דאזקיה תורא דידך פלגא ניזקא הוא דמשלמת לי

לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והכא במאי עסקינן שקבל עליו שמירת גופו


גלול כלפי מעלה