Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בכסלו תשפ״ד | 16 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא יד

הדף היום מוקדש ע"י דבי אנגלן-אייגלס לכבוד יום הולדתו הראשון של נכדה, תומר, ולחזרתו בשלום של אביו וכל החיילים וחיילות והחטופים וחטופות.

לפי אחד הפירושים האפשריים של המשנה, המשפט האחרון "כשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ" בא לכלול שומרים. מה המקרה המדויק שהוא כולל? מהן רמות האחריות של נזק ברשות בבעלות משותפת של המזיק ושל הניזק? מה אם זה היה רכוש משותף לפירות אבל לא לבעלי חיים? המשנה הבאה מפרטת כללים כיצד יש לשלם עבור הנזקים. פרטי המשנה אינם ברורים והגמרא עובדת אחד אחד בכדי להסביר במה מדובר. עם מה משלמים, מי ואיך מעריכים, וכו'.

ולא קבל עליו שמירת נזקיו

אי הכי אימא סיפא נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור הא ביום חייב הא לא קבל עליו שמירת נזקיו

הכי קאמר אם קבל עליו שמירת נזקיו חייב נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור

איני והא תני רב יוסף חצר השותפים והפונדק חייב בהן על השן ועל הרגל תיובתא דרבי אלעזר

אמר לך רבי אלעזר ותסברא מתניתא מי לא פליגי והתניא ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל דמזיק ולא לניזק פטור מכל

לזה ולזה כגון חצר השותפים והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם

לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בו על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנשיכה ועל הנגיפה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם

קתני מיהת חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל

קשיא אהדדי

כי תניא ההיא בחצר מיוחדת לזה ולזה בין לפירות בין לשוורים ההיא דרב יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה מיוחדת לשוורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק

דיקא נמי דקתני הכא דומיא דפונדק וקתני התם דומיא דבקעה שמע מינה

מתקיף לה רבי זירא כיון דמיוחדת לפירות הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא

אמר ליה אביי כיון דאינה מיוחדת לשוורים שדה אחר קרינא ביה

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא לימא מדמתניתא לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי

אמר ליה אין ואם תמצא לומר פליגי בקושיא דרבי זירא ובפירוקא דאביי פליגי

גופא ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל

על הכל לא קתני אלא חייב בכל בכולי נזק

מני רבי טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

אימא סיפא לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בה על השן ועל הרגל

מאי לא לזה ולא לזה אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא דאחר והא בעינא ובער בשדה אחר וליכא

אלא פשיטא לא לזה ולא לזה אלא דחד וקתני סיפא תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם

אתאן לרבנן דאמרי משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם

רישא רבי טרפון וסיפא רבנן

אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא אבתראי רישא רבי טרפון וסיפא רבנן

רבינא משמיה דרבא אמר כולה רבי טרפון היא ומאי לא לזה ולא לזה לא לזה ולא לזה לפירות אלא דחד לזה ולזה לשוורים

דלגבי שן הויא לה חצר הניזק לגבי קרן הויא לה רשות הרבים

אי הכי ארבעה שלשה הוו

אמר רב נחמן בר יצחק


שלשה כללות בארבע מקומות

מתני׳ שום כסף שוה כסף בפני בית דין ועל פי עדים בני חורין בני ברית והנשים בכלל הנזק והניזק והמזיק בתשלומין

גמ׳ מאי שום כסף

אמר רב יהודה שום זה לא יהא אלא בכסף

תנינא להא דתנו רבנן פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה אין אומרים תצא פרה בטלית וטלית בפרה אלא שמין אותה בדמים

שוה כסף

דתנו רבנן שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות אבל אם קדם ניזק ותפס מטלטלין בית דין גובין לו מהן

אמר מר שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות מאי משמע

אמר רבה בר עולא דבר השוה כל כסף מאי ניהו דבר שאין לו אונאה עבדים ושטרות נמי אין להן אונאה

אלא אמר רבה בר עולא דבר הנקנה בכסף עבדים ושטרות נמי נקנין בכסף

אלא אמר רב אשי שוה כסף ולא כסף והני כולהו כסף נינהו

רמי ליה רב יהודה בר חיננא לרב הונא בריה דרב יהושע תנא שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות והתניא ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין

הכא במאי עסקינן ביתמי

אי ביתמי אימא סיפא אם קדם ניזק ותפס מטלטלין בית דין גובין לו מהן אי ביתמי אמאי בית דין גובין לו מהן

כדאמר רבא אמר רב נחמן שתפס מחיים הכא נמי שתפס מחיים

בפני בית דין

פרט למוכר נכסיו ואחר כך הולך לבית דין

שמע מינה לוה ומכר נכסיו ואחר כך בא לבית דין אין בית דין גובין לו מהן

אלא פרט לבית דין הדיוטות

על פי עדים

פרט למודה בקנס ואחר כך באו עדים שהוא פטור

הניחא למאן דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור אלא למאן דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב מאי איכא למימר

סיפא אצטריך ליה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

על כלבים ואנשים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

בבא קמא יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא יד

ולא קבל עליו שמירת נזקיו

אי הכי אימא סיפא נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור הא ביום חייב הא לא קבל עליו שמירת נזקיו

הכי קאמר אם קבל עליו שמירת נזקיו חייב נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור

איני והא תני רב יוסף חצר השותפים והפונדק חייב בהן על השן ועל הרגל תיובתא דרבי אלעזר

אמר לך רבי אלעזר ותסברא מתניתא מי לא פליגי והתניא ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל דמזיק ולא לניזק פטור מכל

לזה ולזה כגון חצר השותפים והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם

לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בו על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנשיכה ועל הנגיפה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם

קתני מיהת חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל

קשיא אהדדי

כי תניא ההיא בחצר מיוחדת לזה ולזה בין לפירות בין לשוורים ההיא דרב יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה מיוחדת לשוורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק

דיקא נמי דקתני הכא דומיא דפונדק וקתני התם דומיא דבקעה שמע מינה

מתקיף לה רבי זירא כיון דמיוחדת לפירות הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא

אמר ליה אביי כיון דאינה מיוחדת לשוורים שדה אחר קרינא ביה

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא לימא מדמתניתא לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי

אמר ליה אין ואם תמצא לומר פליגי בקושיא דרבי זירא ובפירוקא דאביי פליגי

גופא ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל

על הכל לא קתני אלא חייב בכל בכולי נזק

מני רבי טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

אימא סיפא לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בה על השן ועל הרגל

מאי לא לזה ולא לזה אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא דאחר והא בעינא ובער בשדה אחר וליכא

אלא פשיטא לא לזה ולא לזה אלא דחד וקתני סיפא תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם

אתאן לרבנן דאמרי משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם

רישא רבי טרפון וסיפא רבנן

אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא אבתראי רישא רבי טרפון וסיפא רבנן

רבינא משמיה דרבא אמר כולה רבי טרפון היא ומאי לא לזה ולא לזה לא לזה ולא לזה לפירות אלא דחד לזה ולזה לשוורים

דלגבי שן הויא לה חצר הניזק לגבי קרן הויא לה רשות הרבים

אי הכי ארבעה שלשה הוו

אמר רב נחמן בר יצחק


שלשה כללות בארבע מקומות

מתני׳ שום כסף שוה כסף בפני בית דין ועל פי עדים בני חורין בני ברית והנשים בכלל הנזק והניזק והמזיק בתשלומין

גמ׳ מאי שום כסף

אמר רב יהודה שום זה לא יהא אלא בכסף

תנינא להא דתנו רבנן פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה אין אומרים תצא פרה בטלית וטלית בפרה אלא שמין אותה בדמים

שוה כסף

דתנו רבנן שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות אבל אם קדם ניזק ותפס מטלטלין בית דין גובין לו מהן

אמר מר שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות מאי משמע

אמר רבה בר עולא דבר השוה כל כסף מאי ניהו דבר שאין לו אונאה עבדים ושטרות נמי אין להן אונאה

אלא אמר רבה בר עולא דבר הנקנה בכסף עבדים ושטרות נמי נקנין בכסף

אלא אמר רב אשי שוה כסף ולא כסף והני כולהו כסף נינהו

רמי ליה רב יהודה בר חיננא לרב הונא בריה דרב יהושע תנא שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות והתניא ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין

הכא במאי עסקינן ביתמי

אי ביתמי אימא סיפא אם קדם ניזק ותפס מטלטלין בית דין גובין לו מהן אי ביתמי אמאי בית דין גובין לו מהן

כדאמר רבא אמר רב נחמן שתפס מחיים הכא נמי שתפס מחיים

בפני בית דין

פרט למוכר נכסיו ואחר כך הולך לבית דין

שמע מינה לוה ומכר נכסיו ואחר כך בא לבית דין אין בית דין גובין לו מהן

אלא פרט לבית דין הדיוטות

על פי עדים

פרט למודה בקנס ואחר כך באו עדים שהוא פטור

הניחא למאן דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור אלא למאן דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב מאי איכא למימר

סיפא אצטריך ליה


גלול כלפי מעלה