Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בכסלו תשפ״ד | 18 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא טז

ישנן ארבע דרכים שונות להבין את המשנה והאם היא סוברת כרבי טרפון לגבי נזקי קרן ברשות הניזק (נזק שלם)או כחכמים (חצי נזק)? נזק על ידי רביצת הבהמה נחשב לא טיפוסי (קרן). אבל האם זה רק לרביצה על פריטים גדולים או גם על קטנים? קיימות גרסאות שונות מה פסק רבי אלעזר בנושא והאם הובאה ברייתא להוכיח או להעלות קושי בדעתו. מהי ברדלס המוזכרת במשנה? שמואל הבדיל בין אריה שתפס אחר בטלפיו (דרס) ואכל אותו לבין אריה שתקף בעל חיים בשיניו (טרף) ואכל אותו. הראשון נחשב אופייני (פטור ברשות הרבים) והשני לא אופייני (חייב ברשות הרבים). האם זה באמת לא טיפוסי שאריה תוקף חיה אחרת ואוכל אותה? איך זה נפתר? במה שונה מבנה התשלום עבור שור תם ושור מועד?

כולה רבי טרפון היא רישא בחצר המיוחדת לפירות לאחד מהן ולזה ולזה לשורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק ולגבי קרן הויא רשות הרבים

אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ואמר לי מי מצית מוקמת לה כולה כרבי טרפון הקתני השן מועדת לאכול את הראוי לה ראוי לה אין שאין ראוי לה לא

ואי רבי טרפון האמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

אלא לעולם רבנן היא וחסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין

ושן ורגל מועדין מתחילתן והיכן העדתן בחצר הניזק

מתקיף לה רבינא הא קתני לקמן שור המזיק ברשות הניזק כיצד אי אמרת בשלמא איירי בה משום הכי קתני כיצד אלא אי אמרת לא איירי בה מאי כיצד

אלא אמר רבינא חסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין

ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדים אחרים כיוצא באלו הזאב והארי והדוב והברדלס והנמר והנחש

תניא נמי הכי חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדין אחרים כיוצא באלו הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש

איכא דרמו לה מירמא תנן חמשה תמים וחמשה מועדים ותו ליכא והאיכא הזאב הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש

ומשני אמר רבינא חסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדין אחרים כיוצא באלו הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש

ולא לרבוץ אמר רבי אלעזר לא שנו אלא פכין גדולים אבל פכין קטנים אורחיה הוא

לימא מסייע ליה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים

דלמא מן הצד

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר לא תימא פכין גדולים הוא דלאו אורחיה אבל פכין קטנים אורחיה הוא אלא אפילו פכין קטנים נמי לאו אורחיה הוא

מיתיבי ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים

אמר רבי אלעזר דלמא מן הצד

איכא דרמי לה מירמא תנן ולא לרבוץ והתניא ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים אמר רבי אלעזר לא קשיא כאן בפכין גדולים כאן בפכין קטנים

הזאב והארי וכו׳ מאי ברדלס אמר רב יהודה נפרזא מאי נפרזא אמר רב יוסף אפא

מיתיבי רבי מאיר אומר אף הצבוע רבי אלעזר אומר אף הנחש ואמר רב יוסף צבוע זו אפא

לא קשיא כאן בצבוע זכר כאן בצבוע נקיבה

דתניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח חוח לאחר שבע שנים נעשה שד שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים

אמר מר רבי מאיר אומר אף הצבוע


רבי אלעזר אומר אף הנחש והא אנן תנן רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים והנחש מועד לעולם

תני נחש

אמר שמואל ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור טרף ואכל חייב

דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות דהוה ליה שן ברשות הרבים ופטור טרף לאו אורחיה הוא

למימרא דטריפה לאו אורחיה הוא והכתיב אריה טרף בדי גרותיו בשביל גורותיו ומחנק ללבאתיו בשביל לבאותיו וימלא טרף חריו בשביל חוריו ומענתיו טרפה בשביל מעונותיו

והתניא וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם

הכא במאי עסקינן שטרפה להניח הא אכלה קתני בשנמלכה ואכלה

מנא ידעינן ועוד דשמואל נמי דלמא הכי הוא

אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם

רבינא אמר כי קאמר שמואל בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה

אי הכי אפילו דרסה נמי ליחייב

אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר אלא אמתניתא כי תני מתניתא בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה

אי הכי חצי נזק בעי לשלומי דאייעד

אי הכי מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה קשיא

מתני׳ מה בין תם למועד

אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה

גמ׳ מאי עלייה אמר רבי אלעזר במעולה שבנכסיו

וכן הוא אומר וישכב חזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד ואמר רבי אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה ומאן נינהו דוד ושלמה

ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מאי בשמים וזנים רבי אלעזר אמר זיני זיני רבי שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה

כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה רבי שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש

בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מזונה היינו דכתיב כי שוחה עמקה זונה אלא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש מאי שוחה אטו אשת איש מי נפקא מכלל זונה

בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ואתה ה׳ ידעת את כל עצתם עלי למות אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה מאי למות שהשליכוהו לבאר טיט

דרש רבא מאי דכתיב יהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר

וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו

פליגי בה רבי נתן ורבנן חד אמר שלשה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

על כלבים ואנשים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

בבא קמא טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא טז

כולה רבי טרפון היא רישא בחצר המיוחדת לפירות לאחד מהן ולזה ולזה לשורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק ולגבי קרן הויא רשות הרבים

אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ואמר לי מי מצית מוקמת לה כולה כרבי טרפון הקתני השן מועדת לאכול את הראוי לה ראוי לה אין שאין ראוי לה לא

ואי רבי טרפון האמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

אלא לעולם רבנן היא וחסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין

ושן ורגל מועדין מתחילתן והיכן העדתן בחצר הניזק

מתקיף לה רבינא הא קתני לקמן שור המזיק ברשות הניזק כיצד אי אמרת בשלמא איירי בה משום הכי קתני כיצד אלא אי אמרת לא איירי בה מאי כיצד

אלא אמר רבינא חסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין

ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדים אחרים כיוצא באלו הזאב והארי והדוב והברדלס והנמר והנחש

תניא נמי הכי חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדין אחרים כיוצא באלו הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש

איכא דרמו לה מירמא תנן חמשה תמים וחמשה מועדים ותו ליכא והאיכא הזאב הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש

ומשני אמר רבינא חסורי מחסרא והכי קתני חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת רבי טרפון ורבנן ויש מועדין אחרים כיוצא באלו הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש

ולא לרבוץ אמר רבי אלעזר לא שנו אלא פכין גדולים אבל פכין קטנים אורחיה הוא

לימא מסייע ליה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים

דלמא מן הצד

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר לא תימא פכין גדולים הוא דלאו אורחיה אבל פכין קטנים אורחיה הוא אלא אפילו פכין קטנים נמי לאו אורחיה הוא

מיתיבי ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים

אמר רבי אלעזר דלמא מן הצד

איכא דרמי לה מירמא תנן ולא לרבוץ והתניא ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים אמר רבי אלעזר לא קשיא כאן בפכין גדולים כאן בפכין קטנים

הזאב והארי וכו׳ מאי ברדלס אמר רב יהודה נפרזא מאי נפרזא אמר רב יוסף אפא

מיתיבי רבי מאיר אומר אף הצבוע רבי אלעזר אומר אף הנחש ואמר רב יוסף צבוע זו אפא

לא קשיא כאן בצבוע זכר כאן בצבוע נקיבה

דתניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח חוח לאחר שבע שנים נעשה שד שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים

אמר מר רבי מאיר אומר אף הצבוע


רבי אלעזר אומר אף הנחש והא אנן תנן רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים והנחש מועד לעולם

תני נחש

אמר שמואל ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור טרף ואכל חייב

דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות דהוה ליה שן ברשות הרבים ופטור טרף לאו אורחיה הוא

למימרא דטריפה לאו אורחיה הוא והכתיב אריה טרף בדי גרותיו בשביל גורותיו ומחנק ללבאתיו בשביל לבאותיו וימלא טרף חריו בשביל חוריו ומענתיו טרפה בשביל מעונותיו

והתניא וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם

הכא במאי עסקינן שטרפה להניח הא אכלה קתני בשנמלכה ואכלה

מנא ידעינן ועוד דשמואל נמי דלמא הכי הוא

אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם

רבינא אמר כי קאמר שמואל בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה

אי הכי אפילו דרסה נמי ליחייב

אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר אלא אמתניתא כי תני מתניתא בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה

אי הכי חצי נזק בעי לשלומי דאייעד

אי הכי מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה קשיא

מתני׳ מה בין תם למועד

אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה

גמ׳ מאי עלייה אמר רבי אלעזר במעולה שבנכסיו

וכן הוא אומר וישכב חזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד ואמר רבי אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה ומאן נינהו דוד ושלמה

ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מאי בשמים וזנים רבי אלעזר אמר זיני זיני רבי שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה

כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה רבי שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש

בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מזונה היינו דכתיב כי שוחה עמקה זונה אלא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש מאי שוחה אטו אשת איש מי נפקא מכלל זונה

בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ואתה ה׳ ידעת את כל עצתם עלי למות אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה מאי למות שהשליכוהו לבאר טיט

דרש רבא מאי דכתיב יהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר

וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו

פליגי בה רבי נתן ורבנן חד אמר שלשה


גלול כלפי מעלה