Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בכסלו תשפ״ד | 19 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא יז

מה היה ייחודי בכבוד שניתן לחזקיהו במותו? מה יותר חשוב – ללמוד תורה או לקיים מצוות? ללמוד תורה או ללמד תורה לאחרים? מהו השכר שניתן ללומדי תורה ועושי חסד? מהם הפרטים של האב שנקרא רגל? היכן וכיצד אחראיים על נזק? מהן קטגוריות המשנה (תולדות)? אם הבהמה בעטה בצרורות תוך כדי הליכה והצרורות פגעו במשהו והזיקו, זה נקרא 'צרורות' ולשיטת חכמים משלמים חצי נזק (נלמד על פי מסורת עתיקה). אך לסומכוס לא הייתה מסורת זו וקבע כי הבעלים משלם נזק שלם. כל הכללים הללו חלים גם על תרנגולות, לא רק על בעלי חיים. נראה ששני המשפטים הראשונים במשנה אומרים את אותו הדבר. אותה תופעה מתרחשת במשנה הבאה לגבי נזקי שן. כיצד מוסברת הכפילות בכל משנה? רבא השווה נזקים עקיפים של צרורות לדיני טומאה לזב. הגמרא מבינה שהוא מדבר על עגלה המושכת קרון – תלוי איך נגרם הנזק – אם בדרך ישיר יותר שהזב היה מטמא, אז מלמדים נזק שלם, אם בעקיפין, אז חצי נזק.

וחד אמר שבעה ואמרי לה שלשים

תנו רבנן וכבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי רבי יהודה

אמר לו רבי נחמיה והלא לפני אחאב עשו כן

אלא שהניחו ספר תורה על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה

והאידנא נמי עבדינן הכי אפוקי מפקינן אנוחי לא מנחינן ואיבעית אימא אנוחי נמי מנחינן קיים לא אמרינן

אמר רבה בר בר חנה הוה אזילנא בהדיה דרבי יוחנן למשאל שמעתא כי הוה עייל לבית הכסא והוה בעינא מיניה מלתא לא פשיט לן עד דמשי ידיה ומנח תפילין ומברך והדר אמר לן אפילו קיים אמרינן לימד לא אמרינן

והאמר מר גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה לא קשיא הא למיגמר הא לאגמורי

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים

שנאמר אשריכם זרעי ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים

וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פרת יוסף בנות צעדה עלי שור וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמר גרם

אית דאמרי אויביו נופלים לפניו כיוסף דכתיב בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל

הדרן עליך ארבעה אבות

מתני׳ כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר

היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק

התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק


גמ׳ אמר ליה רבינא לרבא היינו רגל היינו בהמה אמר ליה תנא אבות וקתני תולדות

אלא מעתה סיפא דקתני השן מועדת הבהמה מועדת מאי אבות ומאי תולדות איכא הוה קמהדר ליה בבדיחותא ואמר ליה אנא שנאי חדא ואת שני חדא

וטעמא מאי אמר רב אשי תנא שן דחיה וקתני שן דבהמה סלקא דעתך אמינא ושלח את בעירה כתיב בהמה אין חיה לא קא משמע לן דחיה בכלל בהמה

אי הכי הא מבעי ליה למיתני ברישא האי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה

אי הכי רישא נמי ליתני ההיא דלא כתיבא ברישא הכי השתא התם אידי ואידי אבות נינהו הך דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה הכא שביק אב ותני תולדה

איבעית אימא איידי דסליק מרגל פתח ברגל

תנו רבנן בהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והזיקה בגופה דרך הלוכה ובשערה דרך הלוכה באוכף שעליה ובשליף שעליה ובפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה וחמור במשאו משלם נזק שלם סומכוס אומר צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה והזיק משלם נזק שלם

הזיק פשיטא אלא אימא התיז והזיק משלם נזק שלם

צרורות מאן דכר שמיהו חסורי מחסרא והכי קתני צרורות כי אורחייהו חצי נזק וחזיר שהיה נובר באשפה והתיז והזיק משלם חצי נזק סומכוס אומר צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה והתיז והזיק משלם נזק שלם

תנו רבנן תרנגולין שהיו מפריחין ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהן משלם נזק שלם ברוח שבכנפיהן משלמין חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם תניא אידך תרנגולין שהיו מהדסין על גבי עיסה ועל גבי פירות וטינפו או ניקרו משלם נזק שלם העלו עפר או צרורות משלמין חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם

תניא אידך תרנגול שהיה מפריח ממקום למקום ויצתה רוח מתחת כנפיו ושיברה את הכלים משלם חצי נזק סתמא כרבנן

אמר רבא בשלמא סומכוס קסבר כחו כגופו דמי אלא רבנן אי כגופו דמי כוליה נזק בעי לשלם ואי לאו כגופו דמי חצי נזק נמי לא לשלם

הדר אמר רבא לעולם כגופו דמי וחצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה

אמר רבא כל שבזב טמא בנזקין משלם נזק שלם כל שבזב טהור בנזקין משלם חצי נזק

ורבא צרורות אתא לאשמועינן לא רבא עגלה מושכת בקרון קא משמע לן

תניא כותיה דרבא בהמה מועדת לשבר בדרך הלוכה כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והזיקה בגופה דרך הלוכה ובשערה דרך הלוכה באוכף שעליה ובשליף שעליה ובפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה וחמור במשאו ועגלה מושכת בקרון משלם נזק שלם

תנו רבנן תרנגולים שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם

בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו

תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה

תא שמע הידוס אינו מועד ויש אומרים הרי זה מועד

הידוס סלקא דעתך אלא לאו הידוס והתיז ובהא קמפלגי דמר סבר בתר מעיקרא אזלינן ומר סבר בתר תבר מנא אזלינן

לא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

על כלבים ואנשים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

בבא קמא יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא יז

וחד אמר שבעה ואמרי לה שלשים

תנו רבנן וכבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי רבי יהודה

אמר לו רבי נחמיה והלא לפני אחאב עשו כן

אלא שהניחו ספר תורה על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה

והאידנא נמי עבדינן הכי אפוקי מפקינן אנוחי לא מנחינן ואיבעית אימא אנוחי נמי מנחינן קיים לא אמרינן

אמר רבה בר בר חנה הוה אזילנא בהדיה דרבי יוחנן למשאל שמעתא כי הוה עייל לבית הכסא והוה בעינא מיניה מלתא לא פשיט לן עד דמשי ידיה ומנח תפילין ומברך והדר אמר לן אפילו קיים אמרינן לימד לא אמרינן

והאמר מר גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה לא קשיא הא למיגמר הא לאגמורי

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים

שנאמר אשריכם זרעי ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים

וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פרת יוסף בנות צעדה עלי שור וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמר גרם

אית דאמרי אויביו נופלים לפניו כיוסף דכתיב בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל

הדרן עליך ארבעה אבות

מתני׳ כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר

היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק

התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק


גמ׳ אמר ליה רבינא לרבא היינו רגל היינו בהמה אמר ליה תנא אבות וקתני תולדות

אלא מעתה סיפא דקתני השן מועדת הבהמה מועדת מאי אבות ומאי תולדות איכא הוה קמהדר ליה בבדיחותא ואמר ליה אנא שנאי חדא ואת שני חדא

וטעמא מאי אמר רב אשי תנא שן דחיה וקתני שן דבהמה סלקא דעתך אמינא ושלח את בעירה כתיב בהמה אין חיה לא קא משמע לן דחיה בכלל בהמה

אי הכי הא מבעי ליה למיתני ברישא האי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה

אי הכי רישא נמי ליתני ההיא דלא כתיבא ברישא הכי השתא התם אידי ואידי אבות נינהו הך דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה הכא שביק אב ותני תולדה

איבעית אימא איידי דסליק מרגל פתח ברגל

תנו רבנן בהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והזיקה בגופה דרך הלוכה ובשערה דרך הלוכה באוכף שעליה ובשליף שעליה ובפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה וחמור במשאו משלם נזק שלם סומכוס אומר צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה והזיק משלם נזק שלם

הזיק פשיטא אלא אימא התיז והזיק משלם נזק שלם

צרורות מאן דכר שמיהו חסורי מחסרא והכי קתני צרורות כי אורחייהו חצי נזק וחזיר שהיה נובר באשפה והתיז והזיק משלם חצי נזק סומכוס אומר צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה והתיז והזיק משלם נזק שלם

תנו רבנן תרנגולין שהיו מפריחין ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהן משלם נזק שלם ברוח שבכנפיהן משלמין חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם תניא אידך תרנגולין שהיו מהדסין על גבי עיסה ועל גבי פירות וטינפו או ניקרו משלם נזק שלם העלו עפר או צרורות משלמין חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם

תניא אידך תרנגול שהיה מפריח ממקום למקום ויצתה רוח מתחת כנפיו ושיברה את הכלים משלם חצי נזק סתמא כרבנן

אמר רבא בשלמא סומכוס קסבר כחו כגופו דמי אלא רבנן אי כגופו דמי כוליה נזק בעי לשלם ואי לאו כגופו דמי חצי נזק נמי לא לשלם

הדר אמר רבא לעולם כגופו דמי וחצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה

אמר רבא כל שבזב טמא בנזקין משלם נזק שלם כל שבזב טהור בנזקין משלם חצי נזק

ורבא צרורות אתא לאשמועינן לא רבא עגלה מושכת בקרון קא משמע לן

תניא כותיה דרבא בהמה מועדת לשבר בדרך הלוכה כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והזיקה בגופה דרך הלוכה ובשערה דרך הלוכה באוכף שעליה ובשליף שעליה ובפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה וחמור במשאו ועגלה מושכת בקרון משלם נזק שלם

תנו רבנן תרנגולים שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם

בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו

תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה

תא שמע הידוס אינו מועד ויש אומרים הרי זה מועד

הידוס סלקא דעתך אלא לאו הידוס והתיז ובהא קמפלגי דמר סבר בתר מעיקרא אזלינן ומר סבר בתר תבר מנא אזלינן

לא


גלול כלפי מעלה