Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בכסלו תשפ״ד | 23 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא כא

הדף היום מוקדש ע"י דיאנה בלום לע"נ איטה רוזה סונבנד מרמריק.

החכמים ממשיכים לדון בסוגיית הדר החצר חבירו שלא מדעתו – האם יש חובה לשלם שכר דירה? יש המסבירים שהדר שם עוזר לבעלים שזה מונע מרוח רעה הנקראת שאיה להגיע לבית ולהזיק וזה גם עוזר למנוע נזק לבית מכיוון שהגר שם יאתר בעיות ויתקן אותן. אדם בנה ארמון על ערמת האשפה של היתומים ורב נחמן החרים את ארמונו עד ששילם שכר דירה ליתומים. על סמך מה הוא פסק כך? המשנה הבדילה בין נזקי שן (אכילה) ברשות הרבים ובצדדי הרשות הרבים. רב ושמואל מתווכחים מה הדין אם הבהמה נמצאת באמצע רשות הרבים אך מפנה את ראשה הצידה ואוכלת מצדי הרשות הרבים. אחרים אומרים שהוויכוח שלהם היה לגבי מצב אחר – שבו לקח הבעל שטח פרטי והפקיר לרשות הרבים – האם מתייחסים אליו כרכוש ציבורי (פטור אם הבהמה אוכלת מזון) או כרכוש פרטי (שחייב באכילה)? האם יהיה להם אותו ויכוח לגבי בור שנחפר בנחלתו הפרטית שנפתח אז לציבור? כלב או עז שקופצים מהגג ושוברים כלים נחשבים לנזק אופייני והבעלים משלם את מלוא הנזק. אולם אם הכלב או העז נפל, פטור. נראה מכך שאם התחיל מעשה ברשלנות ונגמר בנזק בלתי צפוי, פטור. הגמרא מנסה להסביר כיצד ניתן להסביר את המשנה לפי העמדה שמי שמתחיל ברשלנות, אחראי גם אם בסופו של דבר הנזק היה מנזק בלתי צפוי.

כהדיוט מדעת דמי

שלח ליה רבי אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או לא אדהכי נח נפשיה דרב הונא

אמר ליה רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב אינו צריך להעלות לו שכר והשוכר בית מראובן מעלה שכר לשמעון שמעון מאי עבידתיה הכי קאמר נמצא הבית של שמעון מעלה לו שכר

תרתי הא דקיימא לאגרא הא דלא קיימא לאגרא

אתמר נמי אמר רבי חייא בר אבין אמר רב ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבין אמר רב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר והשוכר בית מבני העיר מעלה שכר לבעלים בעלים מאי עבידתייהו הכי קאמר נמצאו לו בעלים מעלין להן שכר

תרתי הא דקיימא לאגרא הא דלא קיימא לאגרא

אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ושאיה יוכת שער אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כי תורא רב יוסף אמר ביתא מיתבא יתיב

מאי בינייהו איכא בינייהו דקא משתמש ביה בציבי ותיבנא

ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ההוא מעיקרא קרמנאי הוו דיירי ביה ויהבי להו ליתמי דבר מועט אמר ליה זיל פייסינהו ליתמי ולא אשגח אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה

כיצד משלמת מה שנהנית וכו׳ אמר רב ובמחזרת ושמואל אמר אפילו מחזרת נמי פטור

ולשמואל היכי משכחת לה דמחייב כגון דשבקתה לרחבה ואזלה וקמה בצידי רחבה

ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשה מחזרת רב אמר חייבת ושמואל אמר פטורה ולשמואל משלמת מה שהזיקה היכי משכחת לה דמחייבא כגון דשבקה לרחבה ואזלה וקמה בצידי רחבה

מתיב רב נחמן בר יצחק מפתח החנות משלמת מה שנהנית היכי משכחת לה פשיטא במחזרת וקאמר (מר) מה שנהנית מה שנהנית אין מה שהזיקה לא

הוא מותיב לה והוא מפרק לה דקיימא בקרן זוית

איכא דאמרי מחזרת כולי עלמא לא פליגי דחייבת כי פליגי במקצה מקום מרשותו לרשות הרבים

והכי אתמר אמר רב לא שנו אלא מחזרת אבל מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים פטורה ושמואל אמר אפילו מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים חייבת

לימא בבור ברשותו קמפלגי רב דאמר פטור קסבר בור ברשותו חייב

ושמואל דאמר חייב קסבר בור ברשותו פטור

אמר לך רב לעולם אימא לך


בעלמא בור ברשותו פטור ושאני הכא דאמר לאו כל כמינך דמקרבת להו לפירותך לרשות הרבים ומחייבת להו לתוראי

ושמואל אמר בעלמא בור ברשותו חייב דבשלמא בור איכא למימר לאו אדעתיה אלא פירות מי איכא למימר לאו אדעתיה הא חזי להו

לימא מחזרת תנאי היא דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך

רבי יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה

לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בבער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים ומר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות המזיק

ברשות המזיק לימא פירך ברשותי מאי בעי אלא דאילפא ורבי אושעיא איכא בינייהו

מתני׳ הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם מפני שהן מועדין הכלב שנטל חררה והלך לגדיש אכל החררה והדליק הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק

גמ׳ טעמא דקפצו הא נפלו פטור אלמא קסבר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור

תניא נמי הכי הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם נפלו פטורין הניחא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למאן דאמר חייב מאי איכא למימר

כגון דמקרבי כלים לגבי כותל דכי קפצי בקפיצה לא נפלי עלייהו ואפילו תחלתו בפשיעה ליכא

אמר רב זביד משמיה דרבא פעמים שאפילו נפלו נמי חייב משכחת לה בכותל רעוע מאי ניהו דאבעי ליה לאסוקי דעתא דנפיל ארחי סוף סוף לא נפל ארחי ונפול אינהו תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא לא צריכא בכותל צר

תנו רבנן הכלב והגדי שדלגו ממטה למעלה פטורין מלמעלה למטה חייבין אדם ותרנגול שדלגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבין


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא כא

כהדיוט מדעת דמי

שלח ליה רבי אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או לא אדהכי נח נפשיה דרב הונא

אמר ליה רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב אינו צריך להעלות לו שכר והשוכר בית מראובן מעלה שכר לשמעון שמעון מאי עבידתיה הכי קאמר נמצא הבית של שמעון מעלה לו שכר

תרתי הא דקיימא לאגרא הא דלא קיימא לאגרא

אתמר נמי אמר רבי חייא בר אבין אמר רב ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבין אמר רב הונא הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר והשוכר בית מבני העיר מעלה שכר לבעלים בעלים מאי עבידתייהו הכי קאמר נמצאו לו בעלים מעלין להן שכר

תרתי הא דקיימא לאגרא הא דלא קיימא לאגרא

אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ושאיה יוכת שער אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כי תורא רב יוסף אמר ביתא מיתבא יתיב

מאי בינייהו איכא בינייהו דקא משתמש ביה בציבי ותיבנא

ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ההוא מעיקרא קרמנאי הוו דיירי ביה ויהבי להו ליתמי דבר מועט אמר ליה זיל פייסינהו ליתמי ולא אשגח אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה

כיצד משלמת מה שנהנית וכו׳ אמר רב ובמחזרת ושמואל אמר אפילו מחזרת נמי פטור

ולשמואל היכי משכחת לה דמחייב כגון דשבקתה לרחבה ואזלה וקמה בצידי רחבה

ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשה מחזרת רב אמר חייבת ושמואל אמר פטורה ולשמואל משלמת מה שהזיקה היכי משכחת לה דמחייבא כגון דשבקה לרחבה ואזלה וקמה בצידי רחבה

מתיב רב נחמן בר יצחק מפתח החנות משלמת מה שנהנית היכי משכחת לה פשיטא במחזרת וקאמר (מר) מה שנהנית מה שנהנית אין מה שהזיקה לא

הוא מותיב לה והוא מפרק לה דקיימא בקרן זוית

איכא דאמרי מחזרת כולי עלמא לא פליגי דחייבת כי פליגי במקצה מקום מרשותו לרשות הרבים

והכי אתמר אמר רב לא שנו אלא מחזרת אבל מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים פטורה ושמואל אמר אפילו מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים חייבת

לימא בבור ברשותו קמפלגי רב דאמר פטור קסבר בור ברשותו חייב

ושמואל דאמר חייב קסבר בור ברשותו פטור

אמר לך רב לעולם אימא לך


בעלמא בור ברשותו פטור ושאני הכא דאמר לאו כל כמינך דמקרבת להו לפירותך לרשות הרבים ומחייבת להו לתוראי

ושמואל אמר בעלמא בור ברשותו חייב דבשלמא בור איכא למימר לאו אדעתיה אלא פירות מי איכא למימר לאו אדעתיה הא חזי להו

לימא מחזרת תנאי היא דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך

רבי יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה

לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בבער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים ומר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות המזיק

ברשות המזיק לימא פירך ברשותי מאי בעי אלא דאילפא ורבי אושעיא איכא בינייהו

מתני׳ הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם מפני שהן מועדין הכלב שנטל חררה והלך לגדיש אכל החררה והדליק הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק

גמ׳ טעמא דקפצו הא נפלו פטור אלמא קסבר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור

תניא נמי הכי הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם נפלו פטורין הניחא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למאן דאמר חייב מאי איכא למימר

כגון דמקרבי כלים לגבי כותל דכי קפצי בקפיצה לא נפלי עלייהו ואפילו תחלתו בפשיעה ליכא

אמר רב זביד משמיה דרבא פעמים שאפילו נפלו נמי חייב משכחת לה בכותל רעוע מאי ניהו דאבעי ליה לאסוקי דעתא דנפיל ארחי סוף סוף לא נפל ארחי ונפול אינהו תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא לא צריכא בכותל צר

תנו רבנן הכלב והגדי שדלגו ממטה למעלה פטורין מלמעלה למטה חייבין אדם ותרנגול שדלגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבין


גלול כלפי מעלה