Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בכסלו תשפ״ד | 24 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא כב

רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים באשר למהות הסיבה לאחריות האדם לנזק שנגרם מאש. האם הנזק שנגרם מהאש דומה לאדם היורה חצים (חציו) או שהוא כמו נזק שנגרם מרכושו (ממונו), כלומר השריפה נתפסת כרכוש של מי שהדליק אותה ולכן דומה לשור או בור של אדם שהזיק. הגמרא מנסה, ללא הצלחה, להוכיח את עמדתו של רבי יוחנן – אשו משום חציו.

והתניא הכלב והגדי שדילגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה פטורין תרגמא רב פפא דאפיך מיפך כלבא בזקירא וגדיא בסריכא אי הכי אמאי פטורים פטור מנזק שלם וחייבין בחצי נזק

הכלב שנטל

אתמר רבי יוחנן אמר אשו משום חציו וריש לקיש אמר אשו משום ממונו

וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן אמר לך חציו מכחו קאזלי האי לא מכחו קאזיל ורבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש אמר לך ממונא אית ביה ממשא הא לית ביה ממשא

תנן הכלב שנטל חררה כו׳ בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דכלב הוא

אלא למאן דאמר אשו משום ממונו האי אש לאו ממונו דבעל כלב הוא

אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן דאדייה אדויי דעל חררה משלם נזק שלם ועל מקום גחלת משלם חצי נזק ועל גדיש כולה פטור

ורבי יוחנן דאנחה אנוחי על חררה ועל מקום גחלת משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק

תא שמע גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים נכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל גמל חייב הניח חנווני נרו מבחוץ חנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דגמל הוא אלא למאן דאמר משום ממונו האי אש לאו ממונא דבעל גמל הוא אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן במסכסכת כל הבירה כולה

אי הכי אימא סיפא אם הניח חנווני נרו מבחוץ חנווני חייב ואי במסכסכת אמאי חייב בשעמדה

עמדה וסכסכה כל שכן דחנווני פטור ובעל גמל חייב אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב איקא הכא במאי עסקינן כגון שעמדה להטיל מימיה


רישא בעל גמל חייב דלא איבעי ליה לאפושי בטעינה סיפא חנווני חייב דלא איבעי ליה לאנוחי נרו מאבראי

תא שמע המדליק את הגדיש והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו משום הכי פטור אלא למאן דאמר אשו משום ממונו אמאי פטור אילו קטל תוריה עבדא הכי נמי דלא מיחייב

אמר לך רבי שמעון בן לקיש הכא במאי עסקינן כשהצית בגופו של עבד דקם ליה בדרבה מיניה

אי הכי מאי למימרא לא צריכא בגדי דחד ועבד דחד

תא שמע השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דחרש הוא אלא למאן דאמר אשו משום ממונו אילו מסר שורו לחרש שוטה וקטן הכי נמי דלא מיחייב

הא אתמר עלה אמר ריש לקיש משמיה דחזקיה לא שנו אלא כשמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מאי טעמא ברי היזקא

ורבי יוחנן אמר אפילו שלהבת פטור קסבר צבתא דחרש קא גרים לא מיחייב עד דמסר ליה גווזא סילתא ושרגא

אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לרבי יוחנן קרא דכתיב כי תצא אש תצא מעצמה ישלם המבער את הבערה שמע מינה אשו משום חציו

מתניתא דתניא פתח הכתוב


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא כב

והתניא הכלב והגדי שדילגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה פטורין תרגמא רב פפא דאפיך מיפך כלבא בזקירא וגדיא בסריכא אי הכי אמאי פטורים פטור מנזק שלם וחייבין בחצי נזק

הכלב שנטל

אתמר רבי יוחנן אמר אשו משום חציו וריש לקיש אמר אשו משום ממונו

וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן אמר לך חציו מכחו קאזלי האי לא מכחו קאזיל ורבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש אמר לך ממונא אית ביה ממשא הא לית ביה ממשא

תנן הכלב שנטל חררה כו׳ בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דכלב הוא

אלא למאן דאמר אשו משום ממונו האי אש לאו ממונו דבעל כלב הוא

אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן דאדייה אדויי דעל חררה משלם נזק שלם ועל מקום גחלת משלם חצי נזק ועל גדיש כולה פטור

ורבי יוחנן דאנחה אנוחי על חררה ועל מקום גחלת משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק

תא שמע גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים נכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל גמל חייב הניח חנווני נרו מבחוץ חנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דגמל הוא אלא למאן דאמר משום ממונו האי אש לאו ממונא דבעל גמל הוא אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן במסכסכת כל הבירה כולה

אי הכי אימא סיפא אם הניח חנווני נרו מבחוץ חנווני חייב ואי במסכסכת אמאי חייב בשעמדה

עמדה וסכסכה כל שכן דחנווני פטור ובעל גמל חייב אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב איקא הכא במאי עסקינן כגון שעמדה להטיל מימיה


רישא בעל גמל חייב דלא איבעי ליה לאפושי בטעינה סיפא חנווני חייב דלא איבעי ליה לאנוחי נרו מאבראי

תא שמע המדליק את הגדיש והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו משום הכי פטור אלא למאן דאמר אשו משום ממונו אמאי פטור אילו קטל תוריה עבדא הכי נמי דלא מיחייב

אמר לך רבי שמעון בן לקיש הכא במאי עסקינן כשהצית בגופו של עבד דקם ליה בדרבה מיניה

אי הכי מאי למימרא לא צריכא בגדי דחד ועבד דחד

תא שמע השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

בשלמא למאן דאמר אשו משום חציו חציו דחרש הוא אלא למאן דאמר אשו משום ממונו אילו מסר שורו לחרש שוטה וקטן הכי נמי דלא מיחייב

הא אתמר עלה אמר ריש לקיש משמיה דחזקיה לא שנו אלא כשמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מאי טעמא ברי היזקא

ורבי יוחנן אמר אפילו שלהבת פטור קסבר צבתא דחרש קא גרים לא מיחייב עד דמסר ליה גווזא סילתא ושרגא

אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לרבי יוחנן קרא דכתיב כי תצא אש תצא מעצמה ישלם המבער את הבערה שמע מינה אשו משום חציו

מתניתא דתניא פתח הכתוב


גלול כלפי מעלה