Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בכסלו תשפ״ד | 24 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא כג

הדף היום מוקדש ע"י אירה, אלסה, ג'וליאנה, רובן, אליה, אדל, אמנואל ואריאן לכבוד יום הולדתה של אילנה סטורצ'.

מביאים קושי על גישתו של רבי יוחנן שאש חייב בגלל שזה כמו אדם היורה חצים, ומתוך אילוצים, מסיקים שהוא סובר שאשו משום חציו וגם משום ממונו (כריש לקיש). מה אם כן ההבדל בין גישת רבי יוחנן לריש לקיש? כשפרה אוכלת מאכל של מישהו אחר ומכניסה את המאכל לפיה, האם נחשב שכעת המאכל ברשות הפרה (המזיק ולא הניזק) ולכן הואיל והיא אוכלת (שן) ושן פטורה ברשות המזיק, אין לחייב את בעל הפרה. איך שור נעשה שור מועד? באיזה נסיבות? איך שור מועד יכול לחזור להיחשב כשור תם?

בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו

אמר רבא קשיא ליה לאביי למאן דאמר אשו משום חציו טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה

וניחא ליה כגון שנפלה דליקה לאותו חצר ונפלה גדר שלא מחמת דליקה והלכה והדליקה והזיקה בחצר אחרת דהתם כלו ליה חציו

אי הכי לענין גלוי נמי כלו ליה חציו

אלא למאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו וכגון שהיה לו לגודרה ולא גדרה דהתם שורו הוא ולא טפח באפיה

וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו

איכא בינייהו לחייבו בארבעה דברים

על החררה משלם כו׳ מאן חייב בעל כלב וליחייב נמי בעל גחלת בששימר גחלתו

אי כששימר גחלתו מאי בעי כלב התם בשחתר אמר רב מרי בריה דרב כהנא זאת אומרת סתם דלתות חתורות הן אצל כלב

דאכלה היכא אילימא דאכלה בגדיש דעלמא הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא לא צריכא דאכלה בגדיש דבעל חררה

תפשוט דפי פרה


כחצר הניזק דמי דאי כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי רפתך בפומא דכלבאי

דאיבעיא להו פי פרה כחצר הניזק דמי או כחצר המזיק דמי

ואי אמרת כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה

אמר רב מרי בריה דרב כהנא כגון שנתחככה בכותל להנאתה וטנפה פירות להנאתה

מתקיף לה מר זוטרא והא בעינא כאשר יבער הגלל עד תמו וליכא רבינא אמר דשף צלמי רב אשי אמר דפסעי פסועי

תא שמע שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור מאן פטור משסה פטור וחייב בעל כלב ואי אמרת כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומיה דכלבאי

אימא פטור אף משסה ואיבעית אימא דאפקיה לניביה וסרטיה

תא שמע השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים

ואמר רב אחא בר יעקב כשתימצי לומר לדברי רבי יהודה ארס נחש בין שיניו הוא עומד לפיכך מכיש בסייף ונחש פטור לדברי חכמים ארס נחש מעצמו מקיא לפיכך נחש בסקילה ומכיש פטור

ואי אמרת פי פרה כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומא דחיוואי לענין קטלא לא אמרינן

ומנא תימרא דתניא הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית ומת השור בסקילה ובעלים פטורים מן הכופר

בעלים פטורין מן הכופר מאי טעמא דאמר ליה ברשותי מאי בעית שורו נמי לימא ליה מאי בעית ברשותי אלא לענין קטלא לא אמרינן

הנהו עיזי דבי תרבו דהוו מפסדי ליה לרב יוסף אמר ליה לאביי זיל אימא להו למרייהו דליצנעינהו אמר ליה אמאי איזיל דאי אזילנא אמרי לי לגדור מר גדירא בארעיה

ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה כשחתרה אי נמי דנפיל גודא בליליא

מכריז רב יוסף ואיתימא רבה דסלקין לעילא ודנחתין לתחתאה הני עיזי דשוקא דמפסדי מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמנין אי ציית ציית ואי לא אמרין ליה תיב אמסחתא וקבל זוזך

מתני׳ איזהו תם ואיזו מועד מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם משיחזור בו שלשה ימים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח

גמ׳ מאי טעמא דרבי יהודה אמר אביי תמל חד מתמל תרי שלשם תלתא ולא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית

רבא אמר תמל מתמל חד שלשם תרי ולא ישמרנו האידנא חייב

ורבי מאיר מאי טעמא דתניא אמר רבי מאיר


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא כג

בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו

אמר רבא קשיא ליה לאביי למאן דאמר אשו משום חציו טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה

וניחא ליה כגון שנפלה דליקה לאותו חצר ונפלה גדר שלא מחמת דליקה והלכה והדליקה והזיקה בחצר אחרת דהתם כלו ליה חציו

אי הכי לענין גלוי נמי כלו ליה חציו

אלא למאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו וכגון שהיה לו לגודרה ולא גדרה דהתם שורו הוא ולא טפח באפיה

וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו

איכא בינייהו לחייבו בארבעה דברים

על החררה משלם כו׳ מאן חייב בעל כלב וליחייב נמי בעל גחלת בששימר גחלתו

אי כששימר גחלתו מאי בעי כלב התם בשחתר אמר רב מרי בריה דרב כהנא זאת אומרת סתם דלתות חתורות הן אצל כלב

דאכלה היכא אילימא דאכלה בגדיש דעלמא הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא לא צריכא דאכלה בגדיש דבעל חררה

תפשוט דפי פרה


כחצר הניזק דמי דאי כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי רפתך בפומא דכלבאי

דאיבעיא להו פי פרה כחצר הניזק דמי או כחצר המזיק דמי

ואי אמרת כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה

אמר רב מרי בריה דרב כהנא כגון שנתחככה בכותל להנאתה וטנפה פירות להנאתה

מתקיף לה מר זוטרא והא בעינא כאשר יבער הגלל עד תמו וליכא רבינא אמר דשף צלמי רב אשי אמר דפסעי פסועי

תא שמע שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור מאן פטור משסה פטור וחייב בעל כלב ואי אמרת כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומיה דכלבאי

אימא פטור אף משסה ואיבעית אימא דאפקיה לניביה וסרטיה

תא שמע השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים

ואמר רב אחא בר יעקב כשתימצי לומר לדברי רבי יהודה ארס נחש בין שיניו הוא עומד לפיכך מכיש בסייף ונחש פטור לדברי חכמים ארס נחש מעצמו מקיא לפיכך נחש בסקילה ומכיש פטור

ואי אמרת פי פרה כחצר המזיק דמי לימא ליה מאי בעי ידך בפומא דחיוואי לענין קטלא לא אמרינן

ומנא תימרא דתניא הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית ומת השור בסקילה ובעלים פטורים מן הכופר

בעלים פטורין מן הכופר מאי טעמא דאמר ליה ברשותי מאי בעית שורו נמי לימא ליה מאי בעית ברשותי אלא לענין קטלא לא אמרינן

הנהו עיזי דבי תרבו דהוו מפסדי ליה לרב יוסף אמר ליה לאביי זיל אימא להו למרייהו דליצנעינהו אמר ליה אמאי איזיל דאי אזילנא אמרי לי לגדור מר גדירא בארעיה

ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה כשחתרה אי נמי דנפיל גודא בליליא

מכריז רב יוסף ואיתימא רבה דסלקין לעילא ודנחתין לתחתאה הני עיזי דשוקא דמפסדי מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמנין אי ציית ציית ואי לא אמרין ליה תיב אמסחתא וקבל זוזך

מתני׳ איזהו תם ואיזו מועד מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם משיחזור בו שלשה ימים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח

גמ׳ מאי טעמא דרבי יהודה אמר אביי תמל חד מתמל תרי שלשם תלתא ולא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית

רבא אמר תמל מתמל חד שלשם תרי ולא ישמרנו האידנא חייב

ורבי מאיר מאי טעמא דתניא אמר רבי מאיר


גלול כלפי מעלה