Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בכסלו תשפ״ד | 1 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא כט

הדף היום מוקדש ע"י בט הייט לע"נ גודלה זהבה חנה בת הרב פנחס אליעזר ופייגה רוזה.

הדף היום מוקדש ע"י הלן דנזק לע"נ אביה.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד רות לאה כאהן ובעלה ודויד שתרם כליה השבוע. "אנו מתפללים להחלמתו המלאה ומהירה ולהחלמתו של מי שקיבל את כלייתו! רות, אנו מתפעלים מהחסד שאת ובעלך, דיוד, עשו בתרומת כלייתו. שכולנו נזכה לחיות חיים כאלה של חסד ונתינה."

יש כמה דרכים להסביר את שתי הדעות (רבי מאיר ורבי יהודה) במשנה לגבי מי שנשבר כדו ברשות הרבים וזה גורם נזק למישהו אחר. נושאים שהועלו נוגעים לעניינים שונים – האם מי שנפל נחשב כפושע או לא? אם משאירים חפצים ברשות הרבים ומפקירים אותם, האם האדם אחראי לכל נזק שהוא עלול לגרום או שאחראי רק אם הוא עדיין יש לו בעלות על החפץ? האם יש הבדל אם החפצים הגיעו לשם בגלל שהם הונחו בכוונה או אם זה נבע מתאונה? לסיכום, ישנם ארבעה אמוראים שנותנים הסברים למחלוקת ר' מאיר ור' יהודה (חכמים). רבי יוחנן ורבי אלעזר חלוקים לגבי מי שמפקיר רכושו ברשות הרבים – האם משלמים נזקים או לא? עם זאת, לא ברור מי מחזיק באיזו דעה. מובאות אמירות שונות של רבי אלעזר ורבי יוחנן כדי להסיק מי סבר מה. תוך כדי כך, הם מנתחים מקרים שונים ועושים הבחנות בין מקרים בהם ניתן להטיל אחריות או לא.

פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

ומודים חכמים לרבי מאיר באבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו שהוא חייב ומודה רבי מאיר לרבנן במעלה קנקנין על הגג על מנת לנגבן ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו שהוא פטור

אלא אמר אביי בתרתי פליגי פליגי בשעת נפילה ופליגי לאחר נפילה

פליגי בשעת נפילה בנתקל פושע מר סבר נתקל פושע הוא ומר סבר נתקל לאו פושע הוא

פליגי לאחר נפילה במפקיר נזקיו מר סבר מפקיר נזקיו חייב ומר סבר פטור

וממאי מדקתני תרתי הוחלק אחד במים או שלקה בחרסית היינו הך אלא לאו הכי קאמר הוחלק אחד במים בשעת נפילה או שלקה בחרסית לאחר נפילה

ומדמתניתין בתרתי ברייתא נמי בתרתי

בשלמא כדו משכחת לה או בשעת נפילה או לאחר נפילה אלא גמלו בשלמא לאחר נפילה משכחת לה במפקיר נבלתו אלא בשעת נפילה היכי משכחת לה

אמר רב אחא כגון דעברה במיא דרך שרעתא דנהרא

היכי דמי אי דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא ואי דליכא דרכא אחרינא אנוס הוא

אלא משכחת לה דאתקיל ואתקילה ביה גמלא

מפקיר נזקיו מאי מתכוין איכא

אמר רב יוסף במתכוין לזכות בחרסיה וכן אמר רב אשי במתכוין לזכות בחרסיה

רבי אלעזר אמר בשעת נפילה מחלוקת

אבל לאחר נפילה מאי דברי הכל פטור והא איכא רבי מאיר דמחייב אלא מאי דברי הכל חייב והא איכא רבנן דפטרי

אלא מאי בשעת נפילה אף בשעת נפילה וקמשמע לן כדאביי


ורבי יוחנן אמר לאחר נפילה מחלוקת

אבל בשעת נפילה מאי דברי הכל פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין רבי מאיר היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דרבי מאיר מחייב

אלא מאי דברי הכל חייב והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין רבי מאיר היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דפטרי רבנן

אלא הא קא משמע לן דמפקיר נזקיו דהכא הוא דפטרי רבנן דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי

איתמר מפקיר נזקיו רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר חייב וחד אמר פטור

לימא מאן דמחייב כרבי מאיר ומאן דפטר כרבנן

אליבא דרבי מאיר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרבנן מאן דפטר כרבנן ומאן דמחייב אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא פטרי רבנן אלא במפקיר נזקיו דהכא משום דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי

תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר חייב דאמר רבי אלעזר משום רבי ישמעאל שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה תסתיים

ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר איפכא דתנן ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואמר רבי אלעזר לא שנו אלא שנתכוין לזכות בהן אבל לא נתכוין לזכות בהן פטור אלמא מפקיר נזקיו פטור

אמר רב אדא בר אהבה שהחזירה למקומה אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגילהו

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מי דמי התם לא אסתלק להו מעשה ראשון הכא אסתלק להו מעשה ראשון

הא לא דמי אלא למוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה דאסתלקו להו מעשה ראשון וקיימא לה ברשותו

אלא אמר רב אשי כשהפכה לפחות משלשה

ומאי דוחקיה דרבי אלעזר לאוקמיה כגון שהפכה לפחות משלשה וטעמא דכי נתכוין לזכות בה הא אין מתכוין לזכות בה לא לוקמה למעלה משלשה ואף על גב דלא נתכוין לזכות בה חייב

אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי אריא הפך לתני הגביה אלא שמע מינה כל הפך למטה משלשה הוא

ומדרבי אלעזר אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור

ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו

ואמר רבי יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור לאו משום דהויא ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור ברשות הרבים הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב

לא לעולם אימא לך מפקיר נזקיו פטור ומצמצם מאי טעמא פטור משום דאתמר עלה אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים

ומי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב

אלא לעולם רבי יוחנן אמר חייב

ומדרבי יוחנן אמר חייב רבי אלעזר אמר פטור והאמר רבי אלעזר


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא כט

פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים

ומודים חכמים לרבי מאיר באבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו שהוא חייב ומודה רבי מאיר לרבנן במעלה קנקנין על הגג על מנת לנגבן ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו שהוא פטור

אלא אמר אביי בתרתי פליגי פליגי בשעת נפילה ופליגי לאחר נפילה

פליגי בשעת נפילה בנתקל פושע מר סבר נתקל פושע הוא ומר סבר נתקל לאו פושע הוא

פליגי לאחר נפילה במפקיר נזקיו מר סבר מפקיר נזקיו חייב ומר סבר פטור

וממאי מדקתני תרתי הוחלק אחד במים או שלקה בחרסית היינו הך אלא לאו הכי קאמר הוחלק אחד במים בשעת נפילה או שלקה בחרסית לאחר נפילה

ומדמתניתין בתרתי ברייתא נמי בתרתי

בשלמא כדו משכחת לה או בשעת נפילה או לאחר נפילה אלא גמלו בשלמא לאחר נפילה משכחת לה במפקיר נבלתו אלא בשעת נפילה היכי משכחת לה

אמר רב אחא כגון דעברה במיא דרך שרעתא דנהרא

היכי דמי אי דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא ואי דליכא דרכא אחרינא אנוס הוא

אלא משכחת לה דאתקיל ואתקילה ביה גמלא

מפקיר נזקיו מאי מתכוין איכא

אמר רב יוסף במתכוין לזכות בחרסיה וכן אמר רב אשי במתכוין לזכות בחרסיה

רבי אלעזר אמר בשעת נפילה מחלוקת

אבל לאחר נפילה מאי דברי הכל פטור והא איכא רבי מאיר דמחייב אלא מאי דברי הכל חייב והא איכא רבנן דפטרי

אלא מאי בשעת נפילה אף בשעת נפילה וקמשמע לן כדאביי


ורבי יוחנן אמר לאחר נפילה מחלוקת

אבל בשעת נפילה מאי דברי הכל פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין רבי מאיר היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דרבי מאיר מחייב

אלא מאי דברי הכל חייב והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין רבי מאיר היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דפטרי רבנן

אלא הא קא משמע לן דמפקיר נזקיו דהכא הוא דפטרי רבנן דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי

איתמר מפקיר נזקיו רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר חייב וחד אמר פטור

לימא מאן דמחייב כרבי מאיר ומאן דפטר כרבנן

אליבא דרבי מאיר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרבנן מאן דפטר כרבנן ומאן דמחייב אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא פטרי רבנן אלא במפקיר נזקיו דהכא משום דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי

תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר חייב דאמר רבי אלעזר משום רבי ישמעאל שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה תסתיים

ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר איפכא דתנן ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואמר רבי אלעזר לא שנו אלא שנתכוין לזכות בהן אבל לא נתכוין לזכות בהן פטור אלמא מפקיר נזקיו פטור

אמר רב אדא בר אהבה שהחזירה למקומה אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגילהו

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מי דמי התם לא אסתלק להו מעשה ראשון הכא אסתלק להו מעשה ראשון

הא לא דמי אלא למוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה דאסתלקו להו מעשה ראשון וקיימא לה ברשותו

אלא אמר רב אשי כשהפכה לפחות משלשה

ומאי דוחקיה דרבי אלעזר לאוקמיה כגון שהפכה לפחות משלשה וטעמא דכי נתכוין לזכות בה הא אין מתכוין לזכות בה לא לוקמה למעלה משלשה ואף על גב דלא נתכוין לזכות בה חייב

אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי אריא הפך לתני הגביה אלא שמע מינה כל הפך למטה משלשה הוא

ומדרבי אלעזר אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור

ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו

ואמר רבי יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור לאו משום דהויא ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור ברשות הרבים הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב

לא לעולם אימא לך מפקיר נזקיו פטור ומצמצם מאי טעמא פטור משום דאתמר עלה אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים

ומי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב

אלא לעולם רבי יוחנן אמר חייב

ומדרבי יוחנן אמר חייב רבי אלעזר אמר פטור והאמר רבי אלעזר


גלול כלפי מעלה