Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בכסלו תשפ״ד | 11 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא לט

הדף היום מוקדש ע"י מונה פישביין לע"נ ברניס פישביין.

מהו הדין לגבי שור בבעלות ילד, חירש-אילם או שוטה? אם השור נגח כמה פעמים, ממנים אפוטרופוס כדי שהשור יוכל להפוך לשור מועד. אם השור נעשה מועד, האם האפוטרופוס משלם או הילד/החרש-אילם, שוטה משלם? מרגע שמתמנה אפוטרופוס, אם השור נוגח, האם משלמים מגוף הבהמה חצי נזק (כשור תם)? או האם האפוטרופוס הוקם רק לעניין קביעת השור כשור מועד. אם השור נהיה מועד תחת האפוטרופוס ואז גדל הילד או נתפקח החירש-אלים, נשתפה השוטה, האם השור חוזר להיות שור תם או ממשיך להיות מועד (האם רשות משנה)?

שלא יהא חוטא נשכר

ונתביה לעניים אמר רב מרי משום דהוי ממון שאין לו תובעים

מתני׳ שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב ושל חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור

שור של חרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס

נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו

שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת שור של חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו אימא סיפא שור של חרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להם בפני אפוטרופוס אלמא מעמידין להם אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

אמר רבא הכי קתני ואם הוחזקו נגחנין מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס ומשוינן להו מועד דכי הדר ונגח לשלם מעלייה

מעליית מאן רבי יוחנן אמר מעליית יתומין רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן רבית אוכלת בהן

ורבי יוחנן אמר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני

איפוך רבי יוחנן אמר מעליית אפוטרופסין רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית יתומין

אמר רבא משום דקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן משוית ליה לרבי יוסי בר חנינא טועה והא רבי יוסי בר חנינא דיינא הוא ונחית לעומקיה דדינא

אלא לעולם לא תיפוך ומזיק שאני רבי יוחנן אמר מעליית יתומים דאי אמרת מעליית אפוטרופוס


ממנעי ולא עבדי רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי

ומעמידים להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו תנאי היא

דתניא שור שנתחרשו בעליו ושנשתטו בעליו ושהלכו בעליו למדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני הבעלים וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופין ומעידין בהן בפני אפוטרופין

נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו בעליו ממדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס חזר לתמותו עד שיעידו בו בפני בעלים רבי יוסי אמר הרי הוא בחזקתו

אמרו מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוס אילימא דלא מייעד כלל הא מדקתני סיפא חזר לתמותו מכלל דאייעד

אלא מאי הרי הוא בתמותו הרי הוא בתמימותו דלא מחסרינן ליה אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס אלמא מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

וסיפא במאי קמיפלגי רשות משנה איכא בינייהו סומכוס סבר רשות משנה ורבי יוסי סבר רשות אינה משנה

תנו רבנן שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משלם חצי נזק

רבי יעקב מאי עבידתיה אלא אימא רבי יעקב אומר משלם חצי נזק

במאי עסקינן אי בתם פשיטא דכולי עלמא נמי חצי נזק הוא דמשלם ואי במועד אי דעבדי ליה שמירה כלל כלל לא בעי לשלומי ואי דלא עבדי ליה שמירה כוליה נזק בעי שלומי

אמר רבא לעולם במועד והכא במאי עסקינן דעבדי שמירה פחותה ולא עבדי ליה שמירה מעולה

ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר צד תמות במקומה עומדת וסבר לה כרבי יהודה דאמר מועד סגי ליה בשמירה פחותה

וסבר לה כרבנן דאמרי מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

אמר ליה אביי ולא פליגי והתניא שור של חרש שוטה וקטן שנגח רבי יהודה מחייב ורבי יעקב אומר חצי נזק הוא דמשלם אמר רבה בר עולא מה שמחייב רבי יהודה פירש רבי יעקב

ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי

אמר לך הכא במאי עסקינן במועד ולא נטריה כלל

רבי יעקב סבר לה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא סבר כרבי יהודה בחדא דאילו רבי יהודה סבר צד תמות במקומה עומדת ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר מעמידין להן אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ורבי יעקב סבר אין מעמידין ולא משלם אלא פלגא דמועד

אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא בשלמא לאביי דאמר פליגי שפיר אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד נוקמא בתם


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא לט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא לט

שלא יהא חוטא נשכר

ונתביה לעניים אמר רב מרי משום דהוי ממון שאין לו תובעים

מתני׳ שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב ושל חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור

שור של חרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס

נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו

שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת שור של חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו אימא סיפא שור של חרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להם בפני אפוטרופוס אלמא מעמידין להם אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

אמר רבא הכי קתני ואם הוחזקו נגחנין מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס ומשוינן להו מועד דכי הדר ונגח לשלם מעלייה

מעליית מאן רבי יוחנן אמר מעליית יתומין רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן רבית אוכלת בהן

ורבי יוחנן אמר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני

איפוך רבי יוחנן אמר מעליית אפוטרופסין רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית יתומין

אמר רבא משום דקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן משוית ליה לרבי יוסי בר חנינא טועה והא רבי יוסי בר חנינא דיינא הוא ונחית לעומקיה דדינא

אלא לעולם לא תיפוך ומזיק שאני רבי יוחנן אמר מעליית יתומים דאי אמרת מעליית אפוטרופוס


ממנעי ולא עבדי רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי

ומעמידים להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו תנאי היא

דתניא שור שנתחרשו בעליו ושנשתטו בעליו ושהלכו בעליו למדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני הבעלים וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופין ומעידין בהן בפני אפוטרופין

נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו בעליו ממדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס חזר לתמותו עד שיעידו בו בפני בעלים רבי יוסי אמר הרי הוא בחזקתו

אמרו מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוס אילימא דלא מייעד כלל הא מדקתני סיפא חזר לתמותו מכלל דאייעד

אלא מאי הרי הוא בתמותו הרי הוא בתמימותו דלא מחסרינן ליה אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס אלמא מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

וסיפא במאי קמיפלגי רשות משנה איכא בינייהו סומכוס סבר רשות משנה ורבי יוסי סבר רשות אינה משנה

תנו רבנן שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משלם חצי נזק

רבי יעקב מאי עבידתיה אלא אימא רבי יעקב אומר משלם חצי נזק

במאי עסקינן אי בתם פשיטא דכולי עלמא נמי חצי נזק הוא דמשלם ואי במועד אי דעבדי ליה שמירה כלל כלל לא בעי לשלומי ואי דלא עבדי ליה שמירה כוליה נזק בעי שלומי

אמר רבא לעולם במועד והכא במאי עסקינן דעבדי שמירה פחותה ולא עבדי ליה שמירה מעולה

ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר צד תמות במקומה עומדת וסבר לה כרבי יהודה דאמר מועד סגי ליה בשמירה פחותה

וסבר לה כרבנן דאמרי מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו

אמר ליה אביי ולא פליגי והתניא שור של חרש שוטה וקטן שנגח רבי יהודה מחייב ורבי יעקב אומר חצי נזק הוא דמשלם אמר רבה בר עולא מה שמחייב רבי יהודה פירש רבי יעקב

ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי

אמר לך הכא במאי עסקינן במועד ולא נטריה כלל

רבי יעקב סבר לה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא סבר כרבי יהודה בחדא דאילו רבי יהודה סבר צד תמות במקומה עומדת ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר מעמידין להן אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ורבי יעקב סבר אין מעמידין ולא משלם אלא פלגא דמועד

אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא בשלמא לאביי דאמר פליגי שפיר אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי לה במועד נוקמא בתם


גלול כלפי מעלה