Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בטבת תשפ״ד | 20 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא מח

הדף היום מוקדש ע"י סורי שטרן לע"נ סבתה, אסתר דויס. "שתמשיכי להיות מליצת יושר למשפחתה ולעם ישראל."

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום להמשך החלמתו המלאה והמהירה של נתנאל יעקב בן יהודית שרה, שהגן באומץ ובגבורה על עם ישראל וארץ ישראל, בתוך שאר חולי ישראל. ה' עז לעמו יתן. ה' יברך את עמו בשלום."

אם אדם מביא בהמה או חפץ לתחום של אחר ברשות ובעל הבית קיבל על עצמו לשמור, האם האחריות כוללת הגנה מפני נזק על ידי בהמה של מישהו אחר שנכנס לרשותו או רק מבהמות שלו? רבא מביא שתי הלכות נוספות על מקרים קשורים בהם יש מקרה שבהמה נכנסת לשדה של אחר והמקרה הופך לנזקים של בור, והלכה נוספת בה אדם נכנס לרשותו של אחר עם/בלי רשות והבעל מזיק לו או הוא מזיק לבעל, האם הבעל/האדם שנכנס אחראי לנזקים או לֹא? המקרה הבא במשנה – כאשר הבהמה של אחר נופלת לבור ברשות בעל הבית ומזהמת את המים או הורגת אדם בתוך הבור. באיזה תרחיש בדיוק מתרחש מקרה המים – כאשר הבהמה מזהמת בירידה לתוך הבור או לאחר שנפלה שם? במקרה של הריגה משלם בעל הבהמה כופר. ישנם שלושה הסברים אפשריים שניתנו כדי להסביר מדוע חייב כופר. 1. מדובר בשור מועד. 2. מדובר בשור תם ולפי רבי יוסי הגלילי ששור תם משלם חצי כופר. 3. מדובר בשור תם ולפי רבי יוסי הגלילי יש חיוב בדמי כופר ולפי דעת רבי טרפון שנזקי קרן ברשות הניזק משלם נזק שלם – לפי זה, גם ישלם כופר שלם.

מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא

אמרי ברשות הויא לה שן ברשות הניזק ושן ברשות הניזק חייבת שלא ברשות הויא לה שן ברשות הרבים ושן ברשות הרבים פטורה

תא שמע הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ונגחו פטור ואם הכניס ברשות חייב מאן פטור ומאן חייב לאו פטור בעל חצר וחייב בעל חצר

לא פטור בעל השור וחייב בעל השור אי הכי מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא

אמרי הא מני רבי טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ברשות הויא לה קרן בחצר הניזק ומשלם נזק שלם שלא ברשות הויא לה קרן ברשות הרבים ולא משלמא אלא חצי נזק

ההיא איתתא דעלתה למיפא בההוא ביתא אתא ברחא דמרי דביתא אכלה ללישא חביל ומית חייבה רבא לשלומי דמי ברחא

לימא פליגא אדרב דאמר רב הויא לה שלא תאכל

אמרי הכי השתא התם שלא ברשות לא קביל עליה נטירותא הכא ברשות קביל עליה נטירותא

ומאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חטין אצל בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה חייבת טעמא שלא ברשות הא ברשות פטור

אמרי לטחון חטים כיון דלא בעיא צניעותא מידי לא בעי מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו ועליה דידיה רמי נטירותא אבל למיפא כיון דבעיא היא צניעותא מרוותא דחצר מסלקי נפשייהו הלכך עלה דידה רמיא נטירותא

הכניס שורו לחצר בעל הבית אמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר ובעל חצר חייב בנזקי הבור

אף על גב דאמר מר כי יכרה איש בור ולא שור בור הכא כיון דאית ליה להאיך למלוייה ולא קא מלייה כמאן דכרייה דמי

ואמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב רבץ פטור

ומשום דרבץ פטור אמר רב פפא מאי רבץ שהרביץ גללים ונטנפו כליו של בעל הבית דהויא גללים בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים

הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר

אמרי סתם גללים אפקורי מפקיר להו

ואמר רבא נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב הזיקו בעל הבית פטור

אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא הוה ידע ביה אבל הוה ידע ביה הזיקו בעל הבית חייב מאי טעמא משום דאמר ליה נהי דאית לך רשותא לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא

ואזדו לטעמייהו דאמר רבא ואיתימא רב פפא


שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות הזיקו זה את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות דברשות פטור שלא ברשות חייב

נפל לבור והבאיש מימיו חייב אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מאי טעמא הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים

הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא לא מיחייב

היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות עסקינן

אי הכי בר קטלא הוא אמר רב יוסף דחזא ירוקא ונפל

שמואל אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר

עולא אמר רבי יוסי הגלילי היא דאמר כרבי טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם הכי נמי כופר שלם משלם

בשלמא לעולא היינו דקתני היה אביו או בנו לתוכו אלא לשמואל מאי איריא אביו או בנו אפילו אחר נמי

אורחיה דמילתא קתני

ואם הכניס ברשות בעל חצר חייב [כו׳] איתמר רב אמר הלכתא כתנא קמא ושמואל אמר הלכתא כרבי

תנו רבנן כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור

הא גופא קשיא אמרת כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור

טעמא דאמר ליה שמרו דחייב בעל השור ופטור בעל חצר הא סתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור דבסתמא מקבל עליה נטירותא

אימא סיפא כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור

טעמא דאמר ליה ואני אשמרנו הוא דמחייב בעל החצר ופטור בעל השור הא סתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר דבסתמא לא מקבל עליה נטירותא

אתאן לרבי דאמר עד שיקבל עליה נטירותא בעל הבית לשמור רישא רבנן וסיפא רבי

אמר רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו רבא אמר כולה רבנן היא איידי דנסיב רישא שמרו תנא סיפא ואני אשמרנו

רב פפא אמר כולה רבי היא וסבר לה כרבי טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

הלכך אמר ליה שמרו לא מקני ליה מקום בחצר והויא ליה קרן בחצר הניזק וקרן בחצר הניזק משלם נזק שלם

לא אמר ליה שמרו אקנויי אקני ליה מקום בחצר והויא ליה חצר השותפין וקרן בחצר השותפין אינו משלם אלא חצי נזק

מתני׳ שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות

כיצד משלם דמי ולדות שמין האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא מח

מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא

אמרי ברשות הויא לה שן ברשות הניזק ושן ברשות הניזק חייבת שלא ברשות הויא לה שן ברשות הרבים ושן ברשות הרבים פטורה

תא שמע הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ונגחו פטור ואם הכניס ברשות חייב מאן פטור ומאן חייב לאו פטור בעל חצר וחייב בעל חצר

לא פטור בעל השור וחייב בעל השור אי הכי מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא

אמרי הא מני רבי טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ברשות הויא לה קרן בחצר הניזק ומשלם נזק שלם שלא ברשות הויא לה קרן ברשות הרבים ולא משלמא אלא חצי נזק

ההיא איתתא דעלתה למיפא בההוא ביתא אתא ברחא דמרי דביתא אכלה ללישא חביל ומית חייבה רבא לשלומי דמי ברחא

לימא פליגא אדרב דאמר רב הויא לה שלא תאכל

אמרי הכי השתא התם שלא ברשות לא קביל עליה נטירותא הכא ברשות קביל עליה נטירותא

ומאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חטין אצל בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה חייבת טעמא שלא ברשות הא ברשות פטור

אמרי לטחון חטים כיון דלא בעיא צניעותא מידי לא בעי מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו ועליה דידיה רמי נטירותא אבל למיפא כיון דבעיא היא צניעותא מרוותא דחצר מסלקי נפשייהו הלכך עלה דידה רמיא נטירותא

הכניס שורו לחצר בעל הבית אמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר ובעל חצר חייב בנזקי הבור

אף על גב דאמר מר כי יכרה איש בור ולא שור בור הכא כיון דאית ליה להאיך למלוייה ולא קא מלייה כמאן דכרייה דמי

ואמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב רבץ פטור

ומשום דרבץ פטור אמר רב פפא מאי רבץ שהרביץ גללים ונטנפו כליו של בעל הבית דהויא גללים בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים

הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר

אמרי סתם גללים אפקורי מפקיר להו

ואמר רבא נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב הזיקו בעל הבית פטור

אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא הוה ידע ביה אבל הוה ידע ביה הזיקו בעל הבית חייב מאי טעמא משום דאמר ליה נהי דאית לך רשותא לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא

ואזדו לטעמייהו דאמר רבא ואיתימא רב פפא


שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות הזיקו זה את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות דברשות פטור שלא ברשות חייב

נפל לבור והבאיש מימיו חייב אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מאי טעמא הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים

הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא לא מיחייב

היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות עסקינן

אי הכי בר קטלא הוא אמר רב יוסף דחזא ירוקא ונפל

שמואל אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר

עולא אמר רבי יוסי הגלילי היא דאמר כרבי טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם הכי נמי כופר שלם משלם

בשלמא לעולא היינו דקתני היה אביו או בנו לתוכו אלא לשמואל מאי איריא אביו או בנו אפילו אחר נמי

אורחיה דמילתא קתני

ואם הכניס ברשות בעל חצר חייב [כו׳] איתמר רב אמר הלכתא כתנא קמא ושמואל אמר הלכתא כרבי

תנו רבנן כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור

הא גופא קשיא אמרת כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור

טעמא דאמר ליה שמרו דחייב בעל השור ופטור בעל חצר הא סתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור דבסתמא מקבל עליה נטירותא

אימא סיפא כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור

טעמא דאמר ליה ואני אשמרנו הוא דמחייב בעל החצר ופטור בעל השור הא סתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר דבסתמא לא מקבל עליה נטירותא

אתאן לרבי דאמר עד שיקבל עליה נטירותא בעל הבית לשמור רישא רבנן וסיפא רבי

אמר רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו רבא אמר כולה רבנן היא איידי דנסיב רישא שמרו תנא סיפא ואני אשמרנו

רב פפא אמר כולה רבי היא וסבר לה כרבי טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם

הלכך אמר ליה שמרו לא מקני ליה מקום בחצר והויא ליה קרן בחצר הניזק וקרן בחצר הניזק משלם נזק שלם

לא אמר ליה שמרו אקנויי אקני ליה מקום בחצר והויא ליה חצר השותפין וקרן בחצר השותפין אינו משלם אלא חצי נזק

מתני׳ שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות

כיצד משלם דמי ולדות שמין האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל


גלול כלפי מעלה