Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בטבת תשפ״ד | 9 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סח

רב סבור כי ייאוש בלבד קונה – ז"א שאם מישהו גונב חפץ ונתייאשו הבעלים, החפץ ייחשב ברשות הגנב. יש לזה שתי השלכות – אחד, שהגונב אחר הגנב לאחר ייאוש, ישלם כפל לגנב. עוד השלכה – שאם טבח או מכר לאחר ייאוש, אין חיוב לשלם תשלומי ארבעה וחמישה כי שלו הוא טובח. שלו הוא מוכר. רב ששת חולק על רב ומביאים שלושה מקורות להקשות על רב – כי בכל מקור יש חיוב תשלומי ארבעה וחמישה ועל פניו נראה שמדובר לאחר ייאוש. כדי לתרצם, מסבירים שיש אפשרות להסביר כל מקור שמדובר לפני ייאוש.  רב נחמן חולק על רב ששת וגם על הרב ודורש מגנב לשלם את תשלום ארבעה וחמשה ללא קשר אם הבעלים התייאשו/לא התייאשו. רב ששת סובר שאם הבעלים לא התייאשו, אין תשלומי ארבעה וחמישה כי איןנו נחשב כמכירה. רב נחמן חולק על רב ששת וגם על הרב ודורש מגנב לשלם את תשלום ארבעה וחמשה ללא קשר אם הבעלים התייאשו/לא התייאשו. גם רבי אלעזר, רבי יוחנן וריש לקיש שוקלים בדיון זה – רבי אלעזר סוברק כרב ששת, רבי יוחנן כרב נחמן, וריש לקיש כרב. מביאים קושי על ריש לקיש.

מי איכא נשתרש אלא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך יאוש קני אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמרי כדאמר רבא מפני ששנה בחטא הכא נמי מפני ששנה בחטא

תא שמע וטבחו או מכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת

אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה חוזרת אלא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך קנייה אמאי משלם ארבעה וחמשה שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

כדאמר רב נחמן פרט לשהקנה לשלשים יום הכא נמי פרט לשהקנה לשלשים יום

מיתיבי גנב ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי כפל והשני אינו משלם אלא קרן בלבד

גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני אינו משלם תשלומי כפל אלא קרן בלבד

קתני מיהא מציעתא גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל

אימת אילימא לפני יאוש שני אמאי משלם תשלומי כפל שינוי רשות בלא יאוש מי איכא למאן דאמר דקני

אלא פשיטא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך יאוש קונה אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה דידיה הוא דזבין

ותו דקתני רישא גנב ובא אחר וגנבו ראשון משלם תשלומי כפל והשני אין משלם אלא קרן

מכדי לאחר יאוש קיימינן ואי סלקא דעתך יאוש קונה שני אמאי אינו משלם אלא קרן אלא לאו שמע מינה יאוש לא קני וקשיא לרב

אמר רבא ותסברא הא מתרצתא היא אלא דקתני סיפא גנב וטבח ובא אחר וגנבו ראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושני אינו משלם אלא קרן ומי איכא למאן דאמר שינוי מעשה לא קני

אלא לעולם כולה לפני יאוש ואיפוך סיפא למציעתא ומציעתא לסיפא ואימא הכי גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני אינו משלם אלא קרן דשינוי רשות בלא יאוש לא קני

גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל דקנייה בשינוי מעשה

רב פפא אמר לעולם לא תיפוך סיפא בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומה עומד

אי הכי קשיא רישא ומציעתא לרב

אמר רב זביד לעולם כולה לפני יאוש והכא במאי עסקינן שנתייאשו הבעלים בלוקח ולא נתייאשו בגנב דהוה ליה יאוש ושינוי רשות

ולא תימא משום דבעינן יאוש ושינוי רשות אלא אפילו ביאוש לחודיה נמי קני גבי גנב

אלא דלא משכחת דמשלמי תרוייהו גנב ראשון וגנב שני אלא בהכי

איתמר המוכר לפני יאוש רב נחמן אמר חייב רב ששת אמר פטור

רב נחמן אמר חייב ומכרו אמר רחמנא והא זבין לא שנא לפני יאוש לא שנא לאחר יאוש רב ששת אמר פטור חיוביה לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו אבל לפני יאוש דלא אהנו מעשיו לא מיחייב דומיא דטביחה בעינן דאהנו מעשיו

אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא אמר רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא

אימת אילימא לפני יאוש מי איכא נשתרש אלא לאו לאחר יאוש הוא אמר רבא מפני ששנה בחטא

תא שמע וטבחו ומכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה חוזרת אלא לאחר יאוש ושמע מינה חיובא לאחר יאוש הוא תרגמה רב נחמן פרט לשהקנה לו לשלשים יום

ואף רבי אלעזר סבר חיוביה לאחר יאוש הוא דאמר רבי אלעזר


תדע שסתם גניבה יאוש בעלים הוא

שהרי אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה ודלמא לא אייאש אלא לאו משום דאמרינן סתם גניבה יאוש בעלים היא

ודלמא אף על גב דלא אייאש

אמרי לא סלקא דעתך דומיא דטביחה מה טביחה דאהנו מעשיו אף מכירה דאהנו מעשיו ואי לפני יאוש מאי אהנו

ודלמא דשמעיניה דאייאש אמרי לא סלקא דעתך דומיא דטביחה מה טביחה לאלתר אף מכירה לאלתר

אמר לו רבי יוחנן גניבה בנפש תוכיח שאין יאוש בעלים וחייב מכלל דסבר רבי יוחנן לפני יאוש חייב

לאחר יאוש מאי רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור

רבי יוחנן אמר חייב חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ריש לקיש אמר פטור חיוביה לפני יאוש הוא אבל לאחר יאוש קנה ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש גנב והקדיש ואחר כך טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

אימת אלימא לפני יאוש מי קדוש איש כי יקדש את ביתו קדש אמר רחמנא מה ביתו שלו אף כל שלו

אלא פשיטא לאחר יאוש וטעמא דהקדיש הוא דאינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה דכי קא טבח דהקדש קא טבח אבל לא הקדיש טבח משלם תשלומי ארבעה וחמשה ואי סלקא דעתך יאוש קונה אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון שהקדישוהו בעלים ביד גנב

ומי קדוש והאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו אמרי הוא דאמר כצנועין

דתנן הצנועין מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו

והרי חזרה קרן לבעלים

כשעמד בדין

היכי דמי אי דאמרי צא תן לו מאי איריא הקדיש אפילו לא הקדיש נמי לא ליחייביה

דאמר רבא צא תן לו טבח ומכר פטור מאי טעמא

כיון דפסקוה למילתיה וטבח ומכר הוה ליה גזלן וגזלן אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

מחשבה יוצרת מציאות – במחשבה שניה

מחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר דף מקורות בבא קמא סו להאזנה: לצפייה: מקורות: מחשבה מטמאה   בבא קמא סו אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין…

בבא קמא סח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סח

מי איכא נשתרש אלא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך יאוש קני אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמרי כדאמר רבא מפני ששנה בחטא הכא נמי מפני ששנה בחטא

תא שמע וטבחו או מכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת

אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה חוזרת אלא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך קנייה אמאי משלם ארבעה וחמשה שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

כדאמר רב נחמן פרט לשהקנה לשלשים יום הכא נמי פרט לשהקנה לשלשים יום

מיתיבי גנב ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי כפל והשני אינו משלם אלא קרן בלבד

גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני אינו משלם תשלומי כפל אלא קרן בלבד

קתני מיהא מציעתא גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל

אימת אילימא לפני יאוש שני אמאי משלם תשלומי כפל שינוי רשות בלא יאוש מי איכא למאן דאמר דקני

אלא פשיטא לאחר יאוש ואי סלקא דעתך יאוש קונה אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה דידיה הוא דזבין

ותו דקתני רישא גנב ובא אחר וגנבו ראשון משלם תשלומי כפל והשני אין משלם אלא קרן

מכדי לאחר יאוש קיימינן ואי סלקא דעתך יאוש קונה שני אמאי אינו משלם אלא קרן אלא לאו שמע מינה יאוש לא קני וקשיא לרב

אמר רבא ותסברא הא מתרצתא היא אלא דקתני סיפא גנב וטבח ובא אחר וגנבו ראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושני אינו משלם אלא קרן ומי איכא למאן דאמר שינוי מעשה לא קני

אלא לעולם כולה לפני יאוש ואיפוך סיפא למציעתא ומציעתא לסיפא ואימא הכי גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני אינו משלם אלא קרן דשינוי רשות בלא יאוש לא קני

גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל דקנייה בשינוי מעשה

רב פפא אמר לעולם לא תיפוך סיפא בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומה עומד

אי הכי קשיא רישא ומציעתא לרב

אמר רב זביד לעולם כולה לפני יאוש והכא במאי עסקינן שנתייאשו הבעלים בלוקח ולא נתייאשו בגנב דהוה ליה יאוש ושינוי רשות

ולא תימא משום דבעינן יאוש ושינוי רשות אלא אפילו ביאוש לחודיה נמי קני גבי גנב

אלא דלא משכחת דמשלמי תרוייהו גנב ראשון וגנב שני אלא בהכי

איתמר המוכר לפני יאוש רב נחמן אמר חייב רב ששת אמר פטור

רב נחמן אמר חייב ומכרו אמר רחמנא והא זבין לא שנא לפני יאוש לא שנא לאחר יאוש רב ששת אמר פטור חיוביה לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו אבל לפני יאוש דלא אהנו מעשיו לא מיחייב דומיא דטביחה בעינן דאהנו מעשיו

אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא אמר רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא

אימת אילימא לפני יאוש מי איכא נשתרש אלא לאו לאחר יאוש הוא אמר רבא מפני ששנה בחטא

תא שמע וטבחו ומכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה חוזרת אלא לאחר יאוש ושמע מינה חיובא לאחר יאוש הוא תרגמה רב נחמן פרט לשהקנה לו לשלשים יום

ואף רבי אלעזר סבר חיוביה לאחר יאוש הוא דאמר רבי אלעזר


תדע שסתם גניבה יאוש בעלים הוא

שהרי אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה ודלמא לא אייאש אלא לאו משום דאמרינן סתם גניבה יאוש בעלים היא

ודלמא אף על גב דלא אייאש

אמרי לא סלקא דעתך דומיא דטביחה מה טביחה דאהנו מעשיו אף מכירה דאהנו מעשיו ואי לפני יאוש מאי אהנו

ודלמא דשמעיניה דאייאש אמרי לא סלקא דעתך דומיא דטביחה מה טביחה לאלתר אף מכירה לאלתר

אמר לו רבי יוחנן גניבה בנפש תוכיח שאין יאוש בעלים וחייב מכלל דסבר רבי יוחנן לפני יאוש חייב

לאחר יאוש מאי רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור

רבי יוחנן אמר חייב חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ריש לקיש אמר פטור חיוביה לפני יאוש הוא אבל לאחר יאוש קנה ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש גנב והקדיש ואחר כך טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה

אימת אלימא לפני יאוש מי קדוש איש כי יקדש את ביתו קדש אמר רחמנא מה ביתו שלו אף כל שלו

אלא פשיטא לאחר יאוש וטעמא דהקדיש הוא דאינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה דכי קא טבח דהקדש קא טבח אבל לא הקדיש טבח משלם תשלומי ארבעה וחמשה ואי סלקא דעתך יאוש קונה אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר

אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון שהקדישוהו בעלים ביד גנב

ומי קדוש והאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו אמרי הוא דאמר כצנועין

דתנן הצנועין מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו

והרי חזרה קרן לבעלים

כשעמד בדין

היכי דמי אי דאמרי צא תן לו מאי איריא הקדיש אפילו לא הקדיש נמי לא ליחייביה

דאמר רבא צא תן לו טבח ומכר פטור מאי טעמא

כיון דפסקוה למילתיה וטבח ומכר הוה ליה גזלן וגזלן אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה


גלול כלפי מעלה